שלום, קראתי איזה קטע באחד מהימים ועלתה לי השאלה, למה אנחנו מאמינים בה'?מה המטרה בזה שאנחנו מאמינים, ומאיפה הגיעה החובה לקיים מצוות כהלכה?הרגשתי פתאום ערעור גדולואם אנחנו הילדים של ה' והוא אוהב אותנו אז למה קורים לנו דברים רעים ואנשים מתים גם כעם וגם באופן פרטי? תודה מראש!
רציתי לשאול מה לעשות כשאני רואה מישהו שחשוב לי מדרדר למצב דתי נמוך ומפסיק לקיים המון מצוות שהוא קיים כל החיים שלו? הוא חווה איזשהו משבר שגרם לו להפסיק לקיים המון מצוות, ולדעתי הוא גם מסתובב עם אנשים שמשפיעים עליו בצורה לא טובה... אני יודעת שגם אם אני אדבר איתו על זה, זה לא כל כך יעזור כי הוא במצב ממש רגיש עכשיו, ומעורער. אבל ממש קשה לי לראות את זה, בתור מישהי דתייה... מה עושים במצב כזה?
איך אפשר להגיד שלאדם יש בחירה אם כל כך הרבה דברים משפיעים? נגיד גרמנים שחונכו מגיל 0 שהיהודים נחותים ושצריך להשמיד אותם. די מובן למה הם עשו את מה שעשו.. אז בעצם אין לי בחירה? כי הרי כל מה שאני בוחרת מושפע מהחינוך\הסביבה וכו.. אז אם הבחירות שלי בקושי מושפעות מעצמי מה הקטע??תודה
אהלן:) ממש תודה בה לכם על הפרוייקט המהם הזה! אתם פשוט מדהימים בטירוף!יש לי חברה שאבא שלה נרצח לפני יחסית הרבה זמן, ולא יודעת למה, יוצא שתמיד כשאני רואה אותה או מדברת איתה זה עולה לי לראש ואני לא מצליחה להתיחס אליה נורמלי ורגיל, כאילו אני כל הזמן שוקלת מילים ולא יודעת למה זה פשוט לא יוצא לי בטבעי לדבר איתה, אני מרגישה שזה ממש מקשה עלי כשאני נמצאת באולפנה והכל כי אני כל הזמן חושבת אם היא לידי ובכללי זה ממש מקשה על החיים. נראה לי שהיא גם שמה לב לזה.. מה אני יכולה לעשות?? תודה רבה
ש.אהלן, אשרייכם על הפרוייקט המטורף!כל החברות שלי ומי שמסביבי עם רישיון, אני לומדת כבר שנה ונכשלתי בלא מעט טסטים..חברות שלי שהתחילו ללמוד נהיגה הרבה אחריי עברו מזמן ונגמר להן תקופת המלווה..אתמול חברה ממש טובה עברה טסט וכולן עשו לה מסיבה ופשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לבוא לחגוג ולשמוח איתה במקום זה רק ישבתי ובכיתי בבית...עכשיו, זה לא שאני לא נוהגת טוב, כמעט כל הטסטים לי נכשלו על דברים שטותיים ועל קטע של חוזר מזל.אני מרגישה שחברות שלי מרחמות עלי עם כל אחת שעוברת וזה בעיקר הדבר שמפריע לי, נמאס לי מה"בקרוב אצלך" ו"יאללה את הבאה" מרגישה שזה מרחיק אותי מהחברות וכבר הן לא שם בשבילי..אשמח ממש לטיפים להתמודדות עם החברות והסביבה, תודה:)
שלום ותודה רבה!!יצא לי בזמן האחרון להתוודע יותר ולהכיר הרבה יותר מקרוב הלומי קרב או אנשים שחוו פיגוע/שהמשפחה שלהם חוותה פיגוע.... ושאני מסתכלת על זה עכשיו מקרוב יותר וחווה אותם ממש- זה קשה ברמות לא נורמליות לחיות בצורה כזאת, זאת התמודדות יום יומית אדירה, להמשיך לחיות עם האובדן או הטראומה העצומים ובנוסף להמשיך לתפקד, או להמשיך לנהל משפחה וזה ככה עד 120 או עד תחיית המתים שבעזרת השם תהיה בקרוב אמן.יום יום, רגע רגע.זה מטורף כמה כאב יש בעולם הזה.איך אפשר לחיות ככה? הבן אדם לא בוחר לחיות במציאות כזאת כאובה שאין לו דרך לשנות את זה. במציאות מטורפת ויום יומית כזאת אדירה.טראומה לכל החיים... ברגע אחד החיים משתנים.אני לא שואלת ממקום של כפירה או כפיות טובה אלא באמת ללמוד ולהבין. איך אפשר לראות ככה את אהבת השם וטוב השם? איך הם יכולים לחיות במציאות כזאת ולהמשיך? להאמין או בכלל...תודה על הכל.
איפה אלוקים היה בשואה? ברור לי שהוא לא חייב לנו כלום ובכל זאת.. עוד פעם יום השואה, יום מחריד טבלתי נתפס ומה שאני לא מבינה כל פעם מחדש זה איפה הקב"ה היה בשואה? איך הוא נתן ל6 מיליון יהודים לההרג ככה? למה הוא ברא רוע כזה גדול? הוא צריך להגן עלינו להיות איתנו כל הזמן לא?
תודה, תודה על הכל, הפרויקט הזה מציל כל כך הרבה אנשים! פשוט תודה. אז ככה, כבר תקופה ארוכה אני מרגיש שאחותי הגדולה (22) פשוט גורמת צער ופוגעת באמא שלי כל כך (בגלל ההתנהגות שלה שהיא מזלזלת בכל המשפחה, מתעצבנת על כלום ,כל היום בטלפון, מתנהגת בצורה הכי גרועה שיכולה להיות). לי זה מאוד קשה מאוד, אני ממש פגוע מכך וזה מקשה עלי, על החיים שלי, דיברתי עם אמא שלי כבר על זה, אבל היא אמרה שאין מה לעשות, צריך להכיל את האופי שלה. אני לא יודע מה לעשות, אני מרגיש שאחותי פוגעת בכולם ולא אכפת לה מאף אחד אלא רק מעצמה, היא מבזבזת לה את הזמן ועושה הכל הפוך מהחינוך שהיא קיבלה, היא יורקת לבאר שממנה היא שתתה, אני יודע ובטוח שאמא שלי מאוד פגועה ויש הוכחות לכך שזה משפיע עליה, אני לא יכול כבר ככה אני מרגיש שהיא הורסת את המשפחה שלנו ומשפיעה על שאר האחים שלי לרעה. אני ממש אובד עצות, לדבר איתה זה לא פתרון כבר ניסיתי ובכל מקרה הקשר שלנו לא חזק וגם אני בטוח שהיא לא תקשיב ותתעצבן עוד יותר ודבר כזה אסור שיקרה. מה אני עושה? היא פוגעת בכולם וכולל את עצמה לטווח הקרוב והרחוק.
תודה רבה על העזרה! יש לי שאלה אם אנחנו לומדים ומשקיעים לפני מבחנים ובסוף לא מצליחים בהם, למה זה ככה? ה' יכול לגורם למורה להתאים את רמת המבחן ככה שנצליח, כי השקענו והתכוננו ועשינו את המאמץ מהצד שלנו, איפה הצד שלו? אנחנו רושמים בס"ד, בסייעתא דשמיא, אז אני התאמצתי למה ה' לא מסייע?
הודיעו לי הרגע שמישהו שאני מכירה נפטר. לא מישהו שיש לי איתו קשר אישי, יותר מישהו מרחוק, אבל שם ופנים, קצת מכירה את המשפחה... אני לא ככ יודעת איך להגיב לזה. איך אני אמורה להגיב לזה? להתנהג? אני לא בטוחה... תודה!
איך מתמודדים עם כל כך הרבה אכזבה ותסכול? מהכל בערך..