אם יש משבר אפשר לקבל כוחות מהאמונה ועוברים את הקושי. אך מה קורה אם המשבר מתארך? איך שואבים כוחות מהאמונה לאורך זמן?
איך זה הגיוני שאדם עם נשמה אלוקית מסוגל לבצע מעשים כל כך נוראיים כמו אונס? אני עצבנית בטירוף על האנשים שעושים את זה. הם הורגים את הנשמה של הנערה לכל החיים. ובגלל כל האנשים המזעזעים האלה בתור בת אני צריכה לשמור על עצמי באופן תמידי ולפחד כל הזמן שחס וחלילה מישהו יתקרב אליי ויעשה לי משהו, ואני לא יכולה ללכת לשום מקום לבד, למה זה קורה?
העולם קורס עליי. אחד אחרי השני.. כבר אין לי כוחות להתמודד. הדבר היחיד שבאלי זה לקבור את עצמי מתחת לשמיכה ושיעירו אותי עוד כמה שנים. פשוט אין לי כוחות. גם הלימודים, גם קורונה, גם פרידה נוראית...
ש. נכשלתי היום בטסט ואני מרגישה כאילו זה הדבר הכי נורא שקרה לי ולא יודעת איך להתאושש מזה
ש. היי שכוייחח על הפרוייקט!! לאחרונה גילו שיש לי סוג של מחלה.. אבל כל הזמן אומרים לי לחשוב חיובי ושהכל יהיה בסדר אבל קשה לי גם בגלל הכאבים וגם בגלל שנפשי זה כבר מעיק עליי.. אני לא כל כך אוהבת לדבר על זה וחברות שלי לא יודעות.. אז כשאני עם חברות אני מנסה להתנהג כרגיל למרות שקשה לי.. מה אתם ממליצים לי לעשות?
ש. הי , אז השאלה שלי היא כזאת..קרו לאחרונה מלא דברים ממש לא נחמדים הרצח של אסתר הורגן הי"ג הרצח/ ההריגה של אהוביה סגר נוסף ובחירות רביעיות..אני מנסה להבין בתור נערה לאיפה עוד אנחנו יכולים להדרדר כעם? לאיזה מקומות שפלים אנחנו יכולים להגיע..? ואני גם מנסה להבין מה ה' רוצה שנעשה כדי שעוד חמש עשר שנים המצב יהיה יותר טוב ולא יותר גרוע(לא מצליחה לדמיין מצב יותר גרוע ממה שאנחנו).. ואני אשמח שתענו לי במה נירלאכם הנוער יכול להשפיע ולעזור..?
הי, עברתי פגיעה מינית לפני כמה שנים ומאז אני בטיפול פסיכולוגי ומשקיעה המון אנרגיות להילחם ב'תופעות לוואי' של הפגיעה..לפני שהתוקף פגע בי כבר היינו ביחסים גרועים.. הוא היה מאוד אלים מילולית ופיזית ולכן נידינו אותו מהחברה שלנו וגם אני וחברים שלי זרקנו מילים לא יפות לכיוונו, לכן הוא היה בודד. אני לא אסלח לו בזמן הקרוב אבל השאלה שלי היא אם אני צריכה לבקש סליחה על מה שאני עשיתי בלי קשר לפגיעה. אני יודעת שאין הרבה ילדים בגילו ושאני גרמתי שחלק מהילדים בגילו לא יתקרבו אליו..
אני שונאת את עצמי. כל פעם אחרי שאני נופלת אני פשוט שונאת את עצמי. אני רוצה להפסיק, רוצה לעצור עם זה.. אבל אחרי כמה ימים אני שוכחת שזה מה שרציתי ונופלת שוב🤦♀️ נמאס לי כבר מזה, בחמישית אפילו נכנסתי למיני דיכאון כזה בגלל הדבר הזה! עזרה?🙏
ש. היי אני בת 13 ובערך מלפני 4 שנים כשהייתי בת 9 אבא שלי נפטר. בשנתיים הראשונות לא כאב לי כ"כ בלי אבא והיום הוא פשוט נמצא בכל מקום. יש איזה בן אדם ספציפי שממש דומה לו וזה גורם לי להתגעגע אליו ברמות ואני חושבת אולי זאת אני הבעייתית אבל אני לא יכולה לדבר עם אמא שלי על זה כי גם לה קשה ואני מפחדת להעמיס עליה ועל משפחתי. מה לעשות? איך כאילו לשחרר את זה? בת 13
ש. למה אנחנו לא יכולים להבין חשבונות שמים? מה הקב"ה מנסה אותנו בניסיונות יותר מידי קשים??