ש. תודה רבה על כל התשובות! אני לא מבינה את ה'. לחברה שלי נפטרו 2 ההורים בחצי שנה. למה זה מגיע לה? מה ה' רוצה? מה? שהמשפחה תתפרק? שהם ילכו מהדרך? שלא תהיה להם ילדות טובה ובריאה? שלא יהיה להם כסף? מה??? אני באמת לא מבינה אותו! כיף לו להרוס משפחות?
שאלה שנורא מעצבנת אותי בזמן האחרון אני רוצה להתקדם ולעבוד על עצמי יותר אבל דווקא כשאני מתמקדת במשהו כל היום אני בחשיבה על זה ובסוף יש הרבה נפילות.. למשל לאכול יותר בריא, כל היום אני מסתובבת עם ההחלטה הזאת אבל בגלל שזה כ"כ במודעות אני מוותרת לעצמי הרבה פעמים ובסוף מרגישה שזה לא היה שווה את זה. ואולי דווקא כשאני לא מחליטה להתאמץ במשהו אז זה אפילו יוצא יותר טוב, אוף הבנתם את הראש?
מתמטיקה. אני אפילו לא יכולה לתאר את היאוש והבחילה שזה מעלה בי. לא משנה הנושא, המורה, הסיטואציה.. פיתחתי פוביה מעצם הרעיון הדבילי הזה. הימים הכי טובים שלי בשבוע, זה הימים האלה בלי הלחץ מהשיעור מתמטיקה הקרוב. אם יש לי מבחן אני במשך שבוע אהיה עם נשימות מהירות ובלי יכולת לשבת ולהתרכז מרוב לחץ. מגעיל אותי מחשבונים, לא מסוגלת כבר לשבת יותר מ10 דקות על תרגיל (ואחרי שכבר ישבתי 10 דקות אני גמורהההה כאלו מה כבר עשיתי). שתבינו רגע- אני לא טפשה, לא עם קושי לימודי לפי מה שידוע לי. אפילו עושה יותר מ3 יחל! אנשים שנהנים מזה מוזרים בעיני ומכעיסים אותי. אם זה היה מקצוע שולי הייתי מוותרת.. אבל זה מקצוע שלומדים ככ הרבה שעות, וקריטי לעתיד. אבל באמת שאני כבר לא יכולהה! בכל השיעורים, גם הכי קשים שיש, אפשר להכניס חומר מעניין- סיפור רלונטי בספרות, תקופה מעניין בהסטוריה, אפילו לכתוב קטע בנושא שאני מחוברת בלשון או לקרוא טקסט מתיש אבל מעניין באנגלית. במתמטיקה זה פשוט לא זה.. זה משעמם ואתי מדי, מפחיד מדי, והכי נורא- חסר פואנטה. זה תופס חלק משמעותי מדי מהחיים שלי, ופשוט רע לי עם זה. המנהלת תיכון שלי מדהימה, היא הסבירה לי כמה עבודות אני אוכל למצוא עם מתמטיקה נמוכה. אבל אני לא רוצה לוותר לעצמי! יש לי יכולות! ואם כולם הצליחו לשרוד למה שאני לא? איך אפשר להפוך את זה לנסבל יותר? להנות מזה? כי יש לי עוד קצת שנים עם המקצוע.. תודה לכם!:) שישיסטית
איך אני יכולה לדעת אם אני בדיכאון אם אני לא יודעת להסביר את הרגשות שלי? תודה :)
משגע אותיי! אמא שלי כולה ילדה אותי! אולי עשתה למעני דברים אבל היא יותר פוגעת בי מלעשות לי טוב! אוקיי היא ילדה אותי ו? זה משגע אותי,הורים שנוטשים את הילדים שלהם הילדים לא חייבים בטיפה כבוד להורים שלהם! האמא כולה ילדה אותה! אני יודעת שזה נשמע ממש חסר כבוד וכפויי טובה אבל זה משגע אותי על מה אני יעריך? על הדברים הטובים לא על הרעים!! מה הקטע? אהי חא בחרתי להיוולד להורים כאלה ובגלל זה אני לא חייבת לתת להם כבוד! אם הם נותנים לי כבוד אני יחזיר להם אבל ברגע שהם מעליבים ופוגעים בי כל הזמן אני לא מסוגלת לכבד אותם! מי הם? הם ההורים שחי זה שגידולו וחינכו אותי לא אומר שאני רוצה בזה ברור לי שאני לא הייתי מתמודדת בלעדייהם אבל קשה לי לכבד אותם!!!!!! מה אני יכולה לעשות??? אשמח שתענו לי בהקדם ותודה רבה!!
היי! דבר ראשון אני חושבת שאתם עושים עבודת קודש! דבר שני, השאלה: אני לפעמים מרגישה שאני לא חווה חוויות ודברים שקורים לי באמת, זה לא נכנס לי ללב ואז כשאני מסתכלת אחורה אני מרגישה שזה פשוט חלף על פני ואומרת לעצמי: איך לא נתתי את כולי? מה בדיוק נאמר/היה שם? מה הרגשתי ואז קולטת שלא הרגשתי כלום. למשל אם זה אירוע כלשהו או שיש איזשהו ״ערב משמעותי״ באולפנה או בבני עקיבא, מתפילה גדולה שעושים לכבוד ראש חודש בירושלים(כשהיה אפשר), שכולם יוצאים מהמקומות האלה ואומרים איזה משמעותי היה, מתרגשים ומיישמים את הדברים שהיו ואצלי זה פשוט חולף או שאני פשוט לא מרגישה שאני נמצאת באותו מקום ומפספסת הכל, אני מרגישה בחיסרון של משהו, למה אני לא שמחה עם כולם? למה אני לא נוכחת? למה אני לא מצליחה להתכוון? למה אני לא מצליחה לחוות את הרגע הזה ואני מרגישה כמו רוח שלא יכולה להרגיש אלא רק להיות מורגשת? מה עושים כדי להצליח להרגיש את ההבנה וההתרגשות? קצת חפרתי אבל מקווה שהבנתם את הכוונה שלי ותוכלו לענות לי בעז״ה תשובה שתעזור לי🥰 בת 15
פניתי אליכם פעם בעניין מדריכה שרבתי איתה לפני 3 שנים ובזכות העצה הצלחתי באמת להגיע עם המדריכה למקום טוב יותר.. אבל אז צצה לי בעיה אחרת כל פעם שאיכשהו אנחנו מגיעות לאותה סיטואציה ואנחנו מדברות על משהו עמוק היא כל סוף שיחה מזכירה לי שהיא לא מתכוונת לפגוע בי וזה באמת רק כי אכפת לה .. האמת זה קצת מפריע לי עדיין.
השנה אני עושה שירות בגן של חינוך מיוחד וחשבתי על זה שתכלס, יש ילדים שהתוחלת חיים שלהם היא נגיד 5.. איך מקבלים כוחות לגדל אותו שיודעים שבגיל 5 זהו? לגדל אותו זה אומר לתת לו תרגילים לאמן אותו להציק לו להקשות עליו כי זה יעני טוב לו לבריאות.. אבל תכלס אם הוא ימות בגיל 5, לא עדיף כבר לפנק אותו? לתת לו לשחק להנות כמה שהוא כבר יכול מהחיים הקצרים שלו?😰
שלום, קודם כל תודה רבה לכם. אני פשוט מרגישה שנמאס לי נמאס לי כאילו לאיודעת לא מרגישה שום צורך. אני לא מעניינת אף אחד וכאילו לאיודעת לא מרגישה ששווה את זה. כאילו למה היא יותר ככה וככה . וכן יש לי חברות לא חסר אבל לאיןדעת לא מרגיש לי שאני חסרה להם לא מתעניינות בי לא משתפות ומרגיש לי חוסר. ואני לא מרכישה בנוח לדבר ולשתף. במיוחד שקשה עם ההורים ורבים כל היום. אומללה, בת לא משנה כמה . החברות שלי צופות בזה אז שלא תהיי בטעות שידעו שזה אני. תןדה רבה לכם ואשמח אם תוכלו להעלות כמה שיותר מהר. א אלול
ש. אני שונאת לבוא לבית ספר. כשאני כבר שם, כיף לי מאוד עם החברות והכל.. אבל אני פשוט שונאת ללמוד! נמאס לי להתאמץ, נמאס לי להכשל, נמאס לי ללמוד חומר נטו לבגרות שלא רלוונטי לחיים שלי. איך אפשר לקום בבוקר, ולשמוח שיש לי בית ספר היום?! ועוד לנסוע בשביל זה המון, לקום מוקדם, זה שווה את זה בסוף? בקורונה חגגתיי!! ניהלתי את הזמן לעצמי, למדתי כמה מתי ואיפה שרציתי, ואחרי חודשיים וחצי בבית, חזרתי אבל לא באמת.. לא הצלחתי לחזור למציאות הזאת של לימודים, הברזתי מלא, לא פתחתי ספר לפני מבחן, כשכבר נכנסתי נרדמתי, ומהר מאוד בתוך 3 שבועות כבר הגיעו פעילויות סיכום וסיימנו. איך אני יכולה לעבור את זה בקלות ולא לגרור את עצמי ולסיים בקושי? באמת שבא לי
ש. היי אני בת 16 ויש לי אינסטגרם ולפעמים אני מרגישה בזבוז זמן כשאני משתמשת באפליקציה הזאת, כאילו אני יכולה במקום לדפדף שם לעשות מלא דברים שאני דוחה, ובנוסף האפליקציה גורמת לי לפעמים לדיכאון או לקנאה בכולם שמאושרים בתמונות ואני יושבת על הספה בבית ולא עושה כלום. אז אני מצד אחד ממש רוצה למחוק את האפליקציה כי היא לא עוזרת לי כל כך, אבל מצד שני דרך האפליציה אני מתעדכנת וגם מתקשרת עם חברות שלי... אז אני כבר לא יודעת מה לעשות, יש מצב לעצה או עזרה?
ש. הי תודה רבה לכם!! אני בן אדם שלא ככ משתף בד"כ מה עובר עליו וכזה, גם את החברות הטובות.. והייתה מישהי אחת שהייתי איתה ממש בקשר חזק והייתי מדברת איתה על הכל, וקרו כמה דברים ופתאום התרחקנו קצת ואני לא יכולה כ"כ לשתף אותה ולהתייעץ איתה כבר. וזה גם פגע בי מאוד. ואני מרגישה שזה פוגע בי בקשר שלי עם אחרים, ושקשה לי הרבה יותר לשתף, אני חושבת מיליון פעם לפני שאני מתייעצת על משהו עם חברה וכ'ו..ולפעמים גם לא משתפת למרות שאני יודעת שזה לא הגישה הנכונה אבל אני מפחדת שיפגעו בי שוב.. מה אפשר לעשות?? בת 16