1 דקות קריאה
26 Oct


ש.

שלום וממש תודה על הפרויקט המהמם הזה באמת!

נכנסתי להדרכה למרות ששיבצו אותי לשבט שממש לא רציתי וגם מדשית שאני לא כל כך מתחברת וידעתי שאני לא יסתדר איתה. אבל למרות זאת נכנסתי כי חשבתי שזה בקטנה ואני אוכל להסתדר עם הדברים האלה, ועכשיו אני מרגישה שאני אומרת למדשית שלי מה לעשות כל הזמן ושאני עושה הרבה יותר ממנה ושהיא לא כל כך מחוברת לשבט אבל אני לא רוצה להגיד לה את זה כי אני יודעת שהיא תעלב, ובגלל זה גם כל החניכות באות אליי ומדברות איתי ולפעמים זה קצת מעצבן כי אני גם לא כל כך מתחברת לחניכות, אבל מצד שני אני לא רוצה לעזוב את ההדרכה עכשיו כי רק נכנסו ודברים יכולים להשתנות אבל כרגע לא כל כך כיף לי. אשמח לעצות מה לעשות, ושוב תודה רבה!

בת 16


ת.

שלום לך! אני מקווה שאת בטוב בימים כאלה.. ואותנו משמח שאת נהנית מהפרויקט 😌

קודם כל, שמעתי בשאלה שלך רגישות כלפי חברה שלך, שזה ממש מקסים ויפה! ובכלל הסתכלת בצורה בוגרת ושקולה, ואם את פונה אלינו, אז את עוד מאמינה באפשרות להתקדם, וגם אני..


🪂 הטיפ המרכזי שלי, זה- לפרק ולהרכיב. יש לך שאלה אחת עם כמה מרכיבים, אז בא ננסה לפרק את הקשיים אחד אחד ואחר כך להסתכל מלמעלה, תמיד יותר יפה.


פירוק 🧬


💪🏼מוטיבציה עקרונית

תיארת שמראש לא רצית להיכנס לשבט הזה. שווה לחשוב, למה לא רצית? בטח היו לך כמה סיבות, יכול להיות שהם קצת נעלמו? או לפחות השתנו? לפעמים אחרי שנפגשים מקרוב, ההיכרות משנה את הרושם החיצוני.

סיפור משלי.. בערב הכניסה להדרכה הצהרתי שאם אני נכנס לשבט מסוים, אני מעדיף להדריך בחוץ.. את יכולה לנחש שהעברתי שנתיים מצוינות.


🐜 משהו קטן- חוויות הופכות מציאות. הקומונרית שלי אמרה פעם: "אם אתם תרצו שיהיה כיף, אז יהיה כיף", וזה כל כך נכון! תצרי לכן חוויות משותפות, ותראי איך דברים נפתחים, ומבט משתנה, והלבבות מתקרבים.


🌾 חיבור לחניכות

אני מבין שזה לא הולך חלק. שמעתי בדברים שלך גם תיאור יפה שהן רואות בך כתובת ואוזן קשבת, זה מדהים! ובעיניי זה מקום מאד מיוחד שלא כולם מגיעים למקום כזה משמעותי..

מעבר לזה, איך אפשר להגביר את הקשר? מבט חיובי ועין טובה הוא כלי חשוב בהקשר הזה. אם נפרוץ את מגבלת המחשבה, הרגש יבוא יותר בקלות.

אם יש נקודות בחניכות שלך שאת לא מתחברת אליהן, זה גם יכול להיות המקום להשפיע! בענווה ובכיף, אבל זה המקום שלך להביא להן מהנופך האישי שלך🐾


🎺 מול המד"שית

העלית בדברים שלך שתי נקודות: א. את יותר מובילה. ב. היא לא מחוברת לשבט.

כנראה, שזה תלוי זה בזה - אם היא תהיה מחוברת היא גם תהיה פעילה יותר..

הפתרון המתבקש שאת לא רוצה בו, בצדק, הוא פשוט לשקף לה בצורה ישירה.

לפני הכל, אם יש קומונרית, אני חושב שהכי כדאי וטוב לפנות אליה ולהתייעץ איתה, לראות מה היא אומרת, היא בטח תוכל לסייע 🎯

אם בסוף את צריכה לעמוד מול המדשית, אפשר להגיע לשיקוף, אבל הוא חייב להיות עקיף.

זה בסדר להגיד שאת מרגישה שאת מובילה, אבל להוסיף שאת אומרת את זה כי את רוצה שהיא תהיה איתך, לא כי את מאשימה אלא כי את רוצה שזה יהיה דבר משותף של שתיכן.

אם היא מבינה אותך, תוכלי לרדת איתה לשורש הדברים אצלה, לפתוח קצת יותר, לשמוע מה היא אומרת. כנראה, שהיא גם מרגישה לא מחוברת לחניכות.

אם תשמעי איפה זה פוגש אותה יכול להיות שתוכלו למצוא דרך שמתאימה לכן אחת עם השנייה, ויחד עם החניכות.

שוב, הגישה הכללית היא לבוא לטובתה, לרצות שהיא תהיה משמעותית יחד איתך. אם תשדרי לה שאת רוצה בטובתה, היא גם תרצה להיפתח אלייך, וזה דיבור שיכול להצמיח 🌱


🛫 והרכבה


אז פירקנו קצת, ויצאו לי כמה כיווני מחשבה ועשייה, ברור שבטח יעלו לך עוד מעצמך.

במבט על, חילקנו את הסיפור הגדול לשלושה חלקים. אני חושב שכדאי לחשוב איזה חלק הכי מטריד, ולהתייחס אליו קודם. תזכרי באיזה מקום את נמצאת היום, תגדירי כיוון עשייה שאת רוצה ללכת איתו, ותראי עוד חודש איפה את עומדת- משהו זז? השתנה?

תראי, הדרכה זו לא חובה קדושה, אם את מרגישה בשלבים בהמשך שזה לא טוב עבורך, זה בסדר לעזוב. אבל צריך לראות שעושים את זה אחרי שבאמת ניסינו וזה מצב של חוסר ברירה וזה מגיע כי את בוחרת בזה בלב שלם.

אני מאמין שלא תגיעי לאין ברירה, וגם שם אני מאמין שתמיד יש ברירה, אפילו קצת 😉


☘️ יש לך המון סבלנות, וכוח רצון. בסיפורים כאלה אנחנו לפעמים צריכים עוד קצת- עוד קצת  סבלנות ועוד קצת נשימה. לתת לפעולות שעשינו לחלחל ולהמתין לתוצאות שלהם. זו עדינות של גנן שיורד לשורש החולה ומטפל בו באהבה וברוך.


אני מאחל לך בהצלחה גדולה,

ושתצליחי למצוא את המפתחות ללבבות

איתן

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.