שלום. תודה על הפרויקט המדהים!!אני עוד מעט יכנס לקומונה.אני שמיניסטית. ונכנסת לסניף מאוד מאוד דוס. בנוסף הסניף יחסית קטן ודי חדש.אשמח לטיפים ועצות כדי שתהיה שנה הכי טובה..☺
אהלן, קודם כל תודה על הפרוייקט המדהים שלכם! השאלה שלי היא ככה, אני מדריכה של שבט גדול והסניף שלנו נפרד יחסית, פעולות נפרדות אבל מפקד בשבת זה מעורב, השבט שלי (שזה רק בנות) ביקשו ממני ומהמדשית שלי שנעשה להם פעולה מעורבת עם הבנים עכשיו אני יודעת שזה לא טוב ולא נכון אבל המדשית שלי ממש בעד ולא באלי לבאס אותן אשמח לעצה מה לעשות.
אהלן :) אחרי כל השנה המטורפת הזאת ב''ה השבת פעם ראשונה שהסניף היה טוב, כרגיל, אבל מלא גבולות היטשטשו.. אני אסביר, פתאום קשה להביא למפקד, להשאיר עד הבדלה ו- הכי גרוע, מנחה. עכשיו, אצלנו בסניף חניכים שלא נכנסים למנחה לא נשארים לפעולה. חניכים שלי עשו לי מה זה בלגן עם זה.. בסוף הם נכנסו, אבל כל הפעולה היו ויכוחים על למה זה חשוב בכלל הם אמרו ש- "הם מתפללים לפני הסניף", "אנחנו גם ככה עוד לא בר מצווה", "יש עוד חניכים שלא נכנסים", "אנחנו רוצים לשחק כדורגל", "גם ככה יש מנין" ו- "למה זה חשוב בכלל".. ובגלל שתמיד זה היה ברור שנכנסים ופתאום מלחמות, לא היה לי כל כך מה להגיב.. אשמח לעזרה 😒
נכנסתי לשבט שאני בכלל לא רוצה, לא יודע מה לעשות כי כאילו אני בכלל לא מתאים לגיל הזה ובכל זאת איכשהו נמצא שם. וכבר שאלתי את המדריכים ולא ככ היה להם תשובה לענות לי אז אני חושב שסתם הכניסו אותי לשם בלי סיבה ואין לי מושג איך אני נכנס אל שבט שלא מתאים לי בכלל ולא יודע איך מוציאים מזה את הטוב
אני מתה מפחד מההכנסה להדרכה. זה מעסיק אותי מלא למרות שזה רק עוד איזה חצי שנה🥵 כל פעם שיש מפגש עם הקומונרית אני מפחדת שאני ניראת מתאמצת (היא זאת שעומדת להכניס אותנו) גם בסניף שלנו ההכנסה להדרכה בכלל לא תלויה בדוסיות או בבנות איכותיות אלא יותר למי יש קשרים ומי יותר פייבוריטית אצל הקומונרית וזה ממש מבאס אותי כי אני רוצה באמת להכנס להדרכה בשביל ההדרכה עצמה (ופחות בשביל הצוות המעורב כמו חלק מהחברות שלי🥴) אני גם מאוד משפיעה ומארגנת, גם בסניף וגם בנוער בכללי וממש משתדלת לפלס את דרכי להדרכה ובכללי להיות מארגנת ואחראית על דברים.. אבל אני מרגישה שלא משנה מה אני יעשה הסיכוי שלי הוא ממש כמעט אפסי כי בסופו של דבר הבנות שנכנסות אלה בנות ממשפחות יותר מקובלות בישוב.. אולי יש לכם עצות איך מורידים מהלחץ הזה?? או אולי מה אני יכולה לעשות שאולי יהיה לי יותר סיכוי להיכנס??
שלום! קודם כל תודה לכם על המקום המדהים הזה שאפשר לשאול, להתייעץ וגם ללמוד ככה על הדרך(: אני מדריכה של כיתה ח' וזה אומר ששנה הבאה אני אשבץ אותן בעז"ה. למרות שזה עוד רחוק, זה תמיד נמצא בשיח בצורה לא נעימה.. לא תהיה פעולה שלא יגידו לי "את תכניסי אותי להדרכה?" או אם אני מבקשת שקט/אומרת לעשות משו הן אומרות "הנה אני עושה מה שאת אומרת כדי שתכניסי אותי להדרכה" ועוד כלמני הערות בסגנון הזה. מפריעות לי האמירות האלו (במיוחד שזה עוד שנה!) ואני לא יודעת איך להגיב לזה.. אשמח לטיפים ועצות למה זה מגיע ואיך אני יכולה למתן את האמירות האלו. תודה!
היי תודה לכם מצילים אותי ברמות כל פעם מחדש!!! טוב אז יש לי מדריכה, שאני פשוט אוהבת אותה ברמות ברמות!! היא עוזרת לי במלא דברים וקשיים שיש לי, ואני מעריכה אותה ממש. אבל אני מפחדת שאני חופרת לה ומשגעת אותה מדי...היא תמיד עוזרת לי ותומכת בי וזה כיף לי אבל אני מפחדת שזה מעיק עליה.איך אני יכולה לדעת באמת מה היא מרגישה כלפי הדברים שאני אומרת לה? ועוד שאלה, עוד מעט היא עוזבת ואני פשוט לא מסוגלת להפרד ממנה... אני רק חושבת שעוד מעט זה קורה מתחיל לרדת לי דמעות בערך..מה לעשות?תודה רבה!!!
ברוך ה זכיתי להדריך שבט מעפילים-הראה בבני עקיבא. יש לי חניך שלי ולו יש קשר אישי עמוק ומיוחד ואני ממש שמחה על כך, הוא לגמרי החניך המצטיין. בשבת האחרונה (שמיני) אחרי הפעולה ישבנו אני הוא והמדשית שלי אצלי בבית ודיברנו, עד שנפלט לו משהו על שמירת שבת ועל כך שהוא כבר לא שומר שבת. הייתי בשוק. המשפחה שלו לא הכי חזקה בדת אבל הם בהחלט דתיים ושומרים תורה ומצוות, ופתאום אני מגלה שאין לו בעיה להתחרות ברכיבה על סוסים בשבת. אז רציתי לשאול מה נכון לעשות- מצד אחד הוא חניך שלי ואני אוהבת אותו ואקבל אותו כמו שהוא, אבל מצד שני אולי יש לי פה הזדמנות לחזק ולקרב אותו שוב לדת למרות שהוא לא בעניין. אני נקרעת בין הרצון לקבל אותו לבין לנסות להחזיר אותו לדרך האמת. מה עושים??
אני והמדשית שלי באופן כללי מאוד מסתדרות אבל יש משהו שממש מציק לי. היא לא עקבית בוואטסאפ, כשאני שולחת לה שאלה בוואטסאפ היא יכולה להיכנס ולכתוב הודעה אחרת בלי להגיב לעצם השאלה או לענות על חלק מהשאלות, או פשוט להתעלם מהשאלה. זה יוצר עיקוב בטיפול בדברים(הכנת פעולות, בעיות מול הורים, אירגון דברים) ולעשות את הכל במפגשים של פנים מול פנים או שיחת טלפון מעיק עלי ומקשה. גם מבחינת הזמן וההשקעה שזה דורש וגם כי בסוף אנחנו לא חברות וזה לא כזה נחמד להיפגש כשזה בעיקר מעיק. המצב הזה יוצר אצלי מטען קטן אבל שלילי כלפיה:( מה אני יכולה לעשות לפתור את העניין בלי להעיק?
אני שנה שנייה בהדרכה בסניף, עם שבט לא פשוט. החניכים מאוד מעריכים, אבל גם מזלזלים ובודקים גבולות. פעולה יכולה הכי לזרום בעולם ושניתן להם את החיים שלנו, אבל הם מצידם רק יחפשו לזלזל ולהרוס מה שמאוד מוריד את המורל. ולגבי המדשים- עם שניים אני מסתדרת מצויין ברוך ה׳, אבל השלישי לא ממש מתפקד. הוא לא ממש נכנס לזומים, וכמעט ולא נוכח פנים אל פנים.המצב עם החניכים גם לא פשוט כבר, עם כל הקורונה הכל נהייה זרוק כזה.גיליתי שאחד המדשים עוזב את ההדרכה.. עכשיו: מד״שית אחת לא תמיד נוכחת כי היא באולפנה, שזה מקשה. והמדש השני גם לא כלכך, ואם הוא יוצא מההדרכה, ייצא מצב שאני נשארת לבד.ואני מדריכה גיל שהוא כבר בוגר, חבר׳ה שכבר צריכים להתחיל לשמור נגיעה, אני באמת מרגישה שהמקום שלי בשבט הוא בעיקר לתת את כל כולי לחניכות שלי שצריכות אותי. וגם אני אותן..עכשיו אחרי שנה וחצי בהדרכה באמת עם אינסוף משברים, איך אני ממשיכה את השנה הזו עם כח ולא במטרה לשרוד אותה, להרגיש שעשיתי הדרכה משמעותית ולא ביזבזתי את הזמן.
היי, השבט שלנו הוא בעקרון נפרד, אבל האוירה בשבט והדיבור התחילו ליהיות פחות יפים וטובים בזמן האחרון וגם השבט של הבנים כבר ממש חלק מהשבט שלנו(נפגשים הרבה עם הבנים וכו') וזה מפריע לי ממש ואני מרגישה שזה משפיע עלי לרעה:( מה אני צריכה לעשות- להפסיק לבוא לסניף? או כן לבוא ולנסות להשפיע לטובה? אני פשוט לא חושבת שאני יצליח. לא בקטע שאני לא מאמינה בעצמי ח"ו אלא בגלל שאני חושבת שזה לא כ"כ פשוט וקל לשנות בן אדם ובטח שלא שבט שלם...
היי קודם כל תודה על הפרוייקט הזה! אז ככה,אני בצוות נחשון בסניף שלי (חדש יחסית,משנה שעברה) ויש הרגשה שהצוות הדרכה לא רוצה אותנו כחלק מה"סגל" וזה מתסכל ומעצבן כל פעם מחדש...