כל השאלות שנשאלנו #תנועות נוער

ש. שלום לכם! אשמח לפתוח בתודה ענקית על הקדשת מחשבה, זמן, רצון והרבה אהבה כדי לקדם ולחזק את עם ישראל!:)אשמח לשאול שאלה:) לפעמים בהתנהגויות עם אנשים אני ״רשמית״ מדי. בתקופה שהדרכתי בסניף הרגשתי שאני יותר נפתחת וצוחקת עם החניכות ב״ה. אבל אני יודעת שיכולתי להינות יותר מהתקופה הזו אם הייתי מנסה להתגבש ויותר להיות ״קלילה״. השנה אני זוכה להיות קומונרית, ובתקופה זו זה מאתגר יותר לנסות להתחבר לצוות (צוות רק של בנות) השאלה איך אני יכולה להתחבר גם בקטע של צחוק ושמחה ולא רק רצינות, ישבצים ושיח אישי. אני מחפשת להיפתח יותר ולהרשות לעצמי להיות יותר אני, להרגיש בבית, לנסות להיפתח יותר לסביבה.. תודה רבה.

הי תודה רבה על המיזם באמת ממש עוזר לינכנסתי לפני חודש בערך להדרכה לא הספקתי לעשות כלום רק פעולת פתיחה ושבת וחזרנו לזום😔ואני והמדשית שלי לא הספקנו להתחבר לאף אחתוכולם יודעים שקשה להתחבר דרך הזום..אני מרגישה שזה ממש פוגע באווריה של השבט שעושים פעולה ואין לי מושג מי הבנות האלה חוץ מחלק מהשמות שאני זוכרת..יש מצב לרעיונות איך לגרום לקשר אישי ואווירה טובה דרך הזום?

מדריכה.שבט מקסים עם ילדות קטנטנות ושמחות:)הן נכנסו רק לפני רגע לסניף.באמת שרובן כלכך אוהב ומודה ומתוק.יש כמה ילדות בשבט, שמתייחסות אלינו (המדריכות) כאלו אנחנו חייבות להן משהו.הסברנו להן שזה בהתנדבות, ושגם אנחנו תלמידות עם משפחה חברות וחיים:)אנחנו לא חייבות לענות לכל שיחה בכל רגע נתון, להפגש בכל רגע שמתחשק להן, לבטל פעולות בשביל 3 בנות שלא יכולות, לא חייבות להביא להן אוכל בפעולות, הכל אנחנו עושות מאהבה אליהן ורצון להיות דמויות משמעותיות בשבילן.אבל זה פשוט הפך לסיוט.. הן אשכרה כועסות עלינו אם לא ענינו לשיחת וידאו כי היינו בשיעור או אם לא הבאנו קרטיב לפעולות.מה עושים עם זה?שישיסטית

אני ב"ה נכנסת בקרוב לשבט הגדול וזה חד משמעית השבט הכי טוב בסניףףוכל השנים היו להן מדריכות מדהימותתת באמתת פשוט מוערצותתואני ממש מפחדת שאני לא אכנס לנעליים שלהן...קיצר אשמח לטיפ:)

קודם כל תודה ענקית!! בכלל לא מובן מאליו העשייה שלכם. בשאלה 1023 על קשר עם מד"ש, היה כתוב שהמחשבות על האם הוא האחד ושתהיה אפשרות כזאת הן יוצרות לפעמים בעיה, פגיעה או מצב מורכב. אני מדריכה עם אותו מד"ש כבר שנה שלישית ואנחנו מכירים כמעט מאז שנולדנו. תמיד בצחוק היו אומרים שאנחנו מתאימים אבל עכשיו זה נהיה קצת יותר רציני. מישהו מהשבט חשב שאנחנו חברים(לא היה ולא נברא) וחברה טובה מאוד שלי גם אמרה לי שהיא חושבת שאנחנו מתאימים אחד לשנייה. גם מבחינת המשפחות, אפשר להגיד ששתי המשפחות שלנו קצת דומות. חשוב לי לציין שעד עכשיו היינו בקשר טוב של מדשים וחברים לשבט ולא ממש יותר מזה. אבל פתאום גם מהייחס שלו אליי אני חושבת שאולי משהו קצת השתנה ונהיה קצת יותר רציני או מתאים כמו שאומרים לי. אשמח לשמוע איך תוכלי לעזור לי. תודה!

יש לי בעיה ענקית. אחותי היא מורה. לפני שנתיים הייתי הולכת איתה לקייטנה. היו קצת בלגנים עם הכיתה שהייתי בה. ובעקבות זאת אחותי לא הסכימה שאבוא איתה לקייטנה השנה. ממש ממש הייתי עצובה וגם הבנות ששמעו על זה. אנחנו בקשר ממש טוב יש לנו קבוצות בווצאפ אחת עם השנייה ובכללי אנחנו עושות ממש כיף😅 מציינת שהם בכיתה ה עכשיו. רציתי מאוד לעשות חונכות בבית הספר שלה ככה שאוכל להיות איתם שוב. אבל התברר לי שאני לא יכולה בגלל שזה בית ספר שלא בתקן שלנו. זה ממש ממש מעציב אותי. אני נורא רציתי וגם הם מאוד רצו. אחותי נורא לא רוצה שאני אבוא כי היא לא רוצה שאני יהיה שם איתה. ואני די מבינה אותה אבל אין לי מה לעשות עם זה. בכללי אני נורא אוהבת ילדים קטנים. לצערי הרב לא יצא לי להיכנס למדריכה בסניף ועכשיו נותרתי אפילו בלי מחויבות אישית. ניסיתי לחפש באזור ירושלים סניפים כדי לעשות הדרכת חוץ מצאתי ממש מעטים אבל כולם רחוקים ולא מתאימים לי. כל כך עצוב לי ששום דבר לא מצליח לי.. יש לי שתי שאלות אם תוכלו לענות לי עליהם. מה לעשות עכשיו עם הבנות מהבית ספר של אחותי? הם נורא רוצות שאני יגיע וקשה לי לבאס אותם אבל מצד שני יש אחותי שלא רוצה שאני אבוא. ואולי במקרה אתם יודעים על סניף בירושלים שמחפש מדריכות? בת 15

שלום! אשריכם על הפרוייקט הזה, פשוט מדהים! הדרכתי שנה שעברה את השבט החדש והשנה הם נכנסו להיות מדריכים(סיני). הכנסתי חניכה אחת להיות מדריכת הרא"ה שהתחילה להתחזק, לא לובשת יותר מכנסיים ומתחזקת מאוד. האמנתי בה בלב שלם! שהיא תמשיך והיא תהיה ככה גם בתקופת ההדרכה שלה, מה שלא קורה עכשיו... היא לא מתלבשת צנוע בכלל והיא אומרת לי שעדיין קשה לה. אני הכי מבינה אותה בעולם כי זה הדבר שהכי קשה לעשות בו שינוי!(צניעות) ונתתי לה תקופה של זמן עם עצמה, שתתחזק בעבודת ה' לפני שהיא נכנסת להדרכה ולפני התקופה של השיבוצים.. ושום דבר לא מתקדם. אני יודעת שכל אחד בדרך שלו ומתחזק לאט לאט.. אבל זה הזמן להראות תוצאות בשטח. (ולא נשכח שהיא המדריכה של השבט הגדול בסניף) מה אני צריכה לעשות איתה? לעזוב את זה ולתת לה להמשיך בדרך שלה ושתתחזק לאט לאט (לאט לאט...) או להפך? תודה רבה! 18. בת

הי תודה רבה על המיזם באמת ממש עוזר לי נכנסתי לפני חודש בערך להדרכה לא הספקתי לעשות כלום רק פעולת פתיחה ושבת וחזרנו לזום😔 ואני והמדשית שלי לא הספקנו להתחבר לאף אחת וכולם יודעים שקשה להתחבר דרך הזום.. אני מרגישה שזה ממש פוגע באווריה של השבט שעושים פעולה ואין לי מושג מי הבנות האלה חוץ מחלק מהשמות שאני זוכרת.. יש מצב לרעיונות איך לגרום לקשר אישי ואווירה טובה דרך הזום?

ש. אהלן, קודם כול תודה רבה על המיזם האדיר המדהים הזה.. באמת תודה! טוב. אז אני בת 16, מדריכה בבני עקיבא. רציתי להתייעץ על משו שמאוד מאוד מפריע לי. המדשית. קודם כל אני אתחיל שזכיתי במדשית שהיא בן אדם מדהים עם לב גדול וטוב. משהיינו קטנות היינו ממש חברות.. עד שלפני שנתיים בערך.. היא החליטה להשתנות.. ללכת עם חצאיות ארוכות, להיות פתאום בסניף.. ממש דוסית.. סוג של כמוני.. שלפני זה היא הייתה בדיוק ההפך- חצאיות קצרות, אין קשר לסניף בכלל.. עד שהיא החליטה להשתנות.. מאז שהיא השתנתה, אני פשוט מרגישה שהיא לוקחת ממני כול כך הרבה דברים. עד ששמו אותנו בתור מדשיות.. באמת אני כלכך שמחתי להיות איתה והכל כי היא באמת נשמה ובאמת טוב לנו אבל פשוט אני מרגישה שהיא תופסת לי תמקום עם החניכים.. אני באמת רוצה להבהיר שאני כול כך מנסה תמיד שיש לי תהרגשה הזאת אז פשוט ישר לחשוב שהיא באמת מנסה לעשות רק טוב ואני באמת הכי מפרגנת לה אבל בתוך תוכי.. פשוט קשה לי אני באמת כל הזמן חושבת על זה וזה פשוט קשה לי! אל תבינו אותי לא נכון.. אני הכי הכי הכי מפרגנת לה!! באמת.. אני מנסה בתוך עצמי להסביר לעצמי שוואלה הבן אדם רוצה להשתנות.. ללכת יותר בדרך התורה התמימות והטוב. אבל בתוך תוכי.. פשוט קשה לי... קשה לי אני באמת מרגישה שהיא לקחה ממני כלכך הרבה דברים.. אני מרגישה שהיא תופסת לי תמקום עם החניכים.. וזה לא רק זה! לפני שהיא השתנתה הייתה לי חברה הכי טובה שפשוט היינו החברות הכי הכי טובות ומאז שהיא השתנתה היא פשוט "לקחה" לי תחברה הכי טובה שלי.. בוא נגיד שאני והחברה הזאת כבר לא חברות כמו פעם.. וזה פשוט מעצבן אותי אני פשוט מרגישה שהיא לקחה לי כל כך הרבה דברים חשובים.. ובאמת בתוך עצמי אני תמיד אומרת לשחרר.. כאילו ברור אני מבינה אנשים רוצים להתחבר לעוד אנשים אחרים והכל ברור לי.. אני גם התחברתי לעוד מלא חברות אבל עדיין.. אני באמת מרגישה שהיא פשוט תפסה לי כול כך הרבה דברים שחשובים לי. במיוחד ההדרכה שחיכיתי לו מלא זמן עד ששמו אותי איתה ובאמת באמת שמחתי כן..? טוב לנו אבל פשוט אני מרגישה שהיא תופסת לי תמקום שלי.. וזה ממש קשה לי כי לא באלי שייהרס לי בהדרכה בגלל זה אני ממש רוצה לפתור את הבעיה הזאת כי זה ממש מפריע לי.🙏 זהו, מחילה על החפירה🤦🏼‍♀️ זקוקה לעצות🙏😰 בת 16

שלום וממש תודה על הפרויקט המהמם הזה באמת! נכנסתי להדרכה למרות ששיבצו אותי לשבט שממש לא רציתי וגם מדשית שאני לא כל כך מתחברת וידעתי שאני לא יסתדר איתה. אבל למרות זאת נכנסתי כי חשבתי שזה בקטנה ואני אוכל להסתדר עם הדברים האלה, ועכשיו אני מרגישה שאני אומרת למדשית שלי מה לעשות כל הזמן ושאני עושה הרבה יותר ממנה ושהיא לא כל כך מחוברת לשבט אבל אני לא רוצה להגיד לה את זה כי אני יודעת שהיא תעלב, ובגלל זה גם כל החניכות באות אליי ומדברות איתי ולפעמים זה קצת מעצבן כי אני גם לא כל כך מתחברת לחניכות, אבל מצד שני אני לא רוצה לעזוב את ההדרכה עכשיו כי רק נכנסו ודברים יכולים להשתנות אבל כרגע לא כל כך כיף לי. אשמח לעצות מה לעשות, ושוב תודה רבה! בת 16

מדריכה של שבט חמוד וקטן (בגיל) יש לי ב"ה המווןןן חניכות. השאלה שלי היא על אחת מהן. ילדה חמודה ואנרגטית, שמורעלת על הסניף, והבעיה הקשה- מאוהבת בנו (המדריכות) קשותתת. רואה בנו מעבר לחברות, ומצפה שניהיה שם בשבילה קצת יותר מדי. היא חופרת לנו!!! עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת קשר אישי, וזה מהמם והיא באמת מתוקה. אבל וואלה מוגזם לי... היא מתקשרת כמה פעמים ביום, לא מבינה שיש לנו חיים, מתעצבנת כשאנחנו לא עונות, לא באלי שהיא תפסיק את הקשר. רק טיפה תרפה.. יש לי עוד חניכות להיות איתן.

יש מדריכת חוץ בייישוב שלי שמאוד זילזלה בקורונה, זאת אומרת, הסתובבה בלי מסכה, אמרה שהקורונה זה שטויות, לא שמרה מרחק ונגיעה וכדו'. חוץ ממנה גם השבט שלי מאוד לא שומר וזה ממש מכעיס אותי! הם מסכנים חיים! בכל אופן, עכשיו המדריכת חוץ הזאת חולה בקורונה, ואני מוצאת את עצמי אומרת שהלוואי שהשבט שלי ידבק ממנה כדי שילמדו לקח. אני מזועזעת מעצמי, איך אפשר להגיד דבר כזה?! האם זה תקין לספר על המדריכה הזאת לאחרים כדי שיבינו שמי שמזלזל בקורונה נדבק ומסכן? כולם מכירים אותה, כך שאי אפשר לספר עליה בעילום שם. האם זה תקין להוכיח את השבט שלי? איך אני יכולה לגרום להם להבין שהקורונה היא סכנת חיים? הם ממשיכים להפגש עכשיו גם בסגר, האם זה תקין להזמין פקח? בת 15