היי אז א אתם פשוט נדירים אין עליכם בעולם ואני תמיד מתחזקת מדברים שאתם כותבים ! פשוט נדירים!! אני מדריכה בבני עקיבא שנה ראשונה. ואני פשוט אוהבת את החניכות שלי בטירוף וזכיתי בכל אחת ואחת מהן! אבל יש איזה קאץ לפני כמה זמן הצטרפה אליי מדשית. באמצע השנה זה משהו שלא כל כך קורה.. ואם להגיד את האמת אני שלמה עם ההחלטה הזאת. אבל הבעיה היא שהחניכות שלי ממש לא מתחברות אליה. וזה התחיל מאיזה שתי בנות והפך להיות רוב השבט ! ובאמת שאני מרגישה חסרת אונים. כי הן אומרות שהן לא נהנות ולא כיף להם. וזה לא היה המטרה שלי . אני רוצה שיהיה להם הכי טוב בעולם. (כיתה ד) אשמח לעצות מה אני יכולה לעשות.
ש.מדריכה של שבט הראה. ובזמן האחרון אני מרגישה שיש מדריכות שמשקיעות ממש בחניכים אבל בקטע שהן מרימות אירועים ומסיבות, אוכל מושקע וכזה.. ואני פחות טובה הדברים של להרים הפקות וכו.. בעייני מה שיותר חשוב בהדרכה זה כן ההשפעה על החניכים והקשר אישי והדוגמא אישית שזה דברים שאני כן משקיעה בהם המון וממש משתדלת ב"ה! אבל תמיד כשמדריכות אחרות עושות דברים כאלו זה גורם לי להרגיש מדריכה פחות טובה.. גם אם מה שהן עשו זה לא ככ לפי הכללים(קורונה) או סתם פחות חינוכי או אפילו פשוט בלי תוכן.. זה גורם לי להרגיש שאני גם צריכה לעשות הפקות כאלו ודברים "שווים", גם אם אני משקיעה הרבה יותר זמן בקשר אישי עם החניכים או בפעולות ולהעביר מסרים ולא רק "חגיגות".. אשמח לעצות.. או לשמוע את הדעה.. וממש אשמח שתענה מישהי שהייתה מדריכה🙃 תודה גדולה!!
קודם כל תודה רבה על הפרויקט הזה !! זה כ"כ עוזר! אז לשאלה שלי: אני מדריך בסניף לשבט של גדולים כיתה ח', ומה אני לא יעשה הם פשוט לא יודעים להעריך כלום! לדוגמא אני בא אליהם לבית להביא להם צ'ופר- שום תודה שום כלום. אני מרגיש שאני פשוט סתם משקיע, סתם נותן מעצמי הם פשוט כפויי טובה! מה לעשות זה באמת מתסכל, אני רוצה שתקופת ההדרכה שלי באמת תהיה משמעותית בשבילי ושגם אני יקבל ולא רק אתן. תודה רבה. בן 16
אני השנה אכנס להדרכה ואני מרגישה שכולם נדבקות למדריכה בגלל ההכנסות אני מפחדת שזה יכול לפגוע בי כי אין לי קשר ממש טוב עם המדריכה אני כן באה כל יום לסניף ועושה דברים אבל זה מוזר לי לדבר עם המדריכה שלי כאילו היא חברה שלי
היי! קודם כל אני רוצה לומר ממש כל הכבוד על הפרויקט!! שאפו ענקק! רציתי לשאול מה עושים אם מנסים משהו כל כך הרבה זמן, ולא מצליחים בסוף.. ואני אסביר.. שיבצו אותי בהדרכה לשבט שלא נמצא בסניף שלנו. שצריך להקים אותו מאפס. המדשית שלי ואני ניסינו עד עכשיו, )למעלה מ7 חודשים) ואני ממש מבואסת מזה.. ניסינו ניסינו ניסינו, היתה התקדמות ומצאנו חניכות, ועכשיו בגלל הקורונה הכול התפקשש.. זאת תחושה מבאסת ממש שאתה מנסה משהו שאתה כל כך רוצה והוא פשוט לא קורה בסוף!! חברות שלי מדריכות וזה מבאס אותי עוד יותר יש אולי טיפים שיכולים לעשות לי לשנות את החשיבה על זה? אני רוצה מאוד להדריך ולתרום, וזה פשוט לא קורה!
אני השנה אכנס להדרכה ואני מרגישה שכולם נדבקות למדריכה בגלל ההכנסות אני מפחדת שזה יכול לפגוע בי כי אין לי קשר ממש טוב עם המדריכה אני כן באה כל יום לסניף ועושה דברים אבל זה מוזר לי לדבר עם המדריכה שלי כאילו היא חברה שלי
אוקיי אז היוש, יש לי שאלה ממש חשובה ודחופה. גיליתי שאני עוברת קשר תלותי מלפני שנה שהוא התחיל. והשאלה שלי היא איך מתמודדים עם קשר כזה, זה עם המדריכה שלי (שבעיקרון היא עזבה) אבל עדיין אני חושבת עליה ברמה מטורפתתת.. כאילו עוד ילדה שאלה את זה פה אבל לי זה קשר תלותי, וכאילו יש לי הרגשה שהיא ממש שונאת אותי כבר כי הייתי חופרת לה מלאאא וגם הייתי עושה לה דברים ועכשיו יש לי הרגשה שהיא ממש כועסת עליי ואני כל היום חושבת על זה, עכשיו כאילו אני מנסה להשתחרר מהמחשבה עליה וזה נתקע לי במוח זה לא משחרר ואוףףף מה אני עושה? אני ממש מפחדת לדבר איתה כי כאילו היא עוד יותר תשנא אותי כי אני חופרת לה גם אחריי העזיבה שלה מההדרכה ואני לא יודעת מה לעשות!! גם יש עוד חניכה שקשורה אליה והיא בקשר טוב איתה, ומרגיש לי כאילו אני הרסתי תקשר הזה ואני בעייתית והרסתי הכל. אני כל כך אוהבת אותה ואני לא יידעת מה לעשותתתת אני בן אדם קרציה אבל לא נורא תודה❤
הי אני בכיתה י"א ומדריכה של כיתה ה' כבר שנה שנייה איתם. התחילה לנו עכשיו התקופה של הבגרויות ויצא לי להתלבט כבר כמה פעמים עד כמה אני משקיעה בסניף ובחניכות שלי ועד כמה בלימודים.... ב"ה אני יחסית טובה בלימודים וכשאני לומדת אני מצליחה. הבעיה היא שאני יודעת שההדרכה באה על חשבון הלימודים ולהפך... אשמח לדעת אם יש לכם טיפים איך לדעת לאזן בין הדברים.... מצד אחד אני אוהבת את החניכות שלי ורוצה להשקיע בהן אבל מצד שני אני גם רוצה להוציא תעודת בגרות טובה ואני יודעת שיש לי את היכולת הזאת... עכשיו גם בתקופת הקורונה זה עוד יותר מורכב כי כשיש פעולות פנים אל פנים זה בכמה קפסולות והרבה יותר זמן...
היי, אז ישלי בעיה שממש מציקה לי.. קודם כל אני ממש מודה לכם כל הפורייקט כבר הרבה זמן שהוא מציל אותי. אז לבעייתי, אמנם אני קטנה אבל אני יחסית בוגרת ומודעת למצב שבו אני נמצאת.. לפני שנתיים בערך נכנסה אליי מדריכה ממש מדהימה! באמת באמת! מעולם לא נקשרתי ככה לבן אדם והיא באמת בן אדם ממש טוב.. היא כ"כ מצחיקה ומכילה.. בן אדם נפלא! אבל בתום כל שנתיים של הדרכה בסניף מגיע גם הסיום.. היה לי מאד קשה לקבל את זה שלא אראה אותה בסניף. כמובן שלכל חניכה זה לא פשוט אבל לי באמת זה הכאיב.. בנתיים התחברתי אחלה למדריכות החדשות אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליה, לא בקטע שאני מאוהבת או משו אלא בקטע שבאמת קשה לי בלעדיה.. כל פעם שאני מגיעה לסניף אני נזכרת בה ובחוויות המשותפות שלנו, וגם בחיי היומיום היא הייתה מאד נמצאת ועזרה לי בהמון דברים! ופתאום אני קולטת שאני בלעדיה.. באמת שאהבתי אותה ופתאום זה נגמר, מה שהיא גם חברה של אחותי אז אני לא יכולה לדבר בבית ולספר על המעוקה שנמצאת בלב שלי... אני כ"כ במצוקה ואני לא יודעת גם אם לדבר איתה כי אני ממש מפחדת שאני מעיקה לה, הריי כבר נגמרה ההדרכה שלה.. תודה!
דחוף דחוף דחוףף אני לא יודעת איך לעשול חברותא ואני רוצה להרים בסניף שלנו חברותא של מסל״ש הבעיה שבשביל זה צריך לדעת איך עושים את זה! אז רציתי לשאול איך אפשר להרים חברותא/לימוד הרבה חברה (15), וגם אני רוצה לעשות חברותא עם חברה על ספר בנושא צניעות (אשמח להצעות) ולא יודעת איך לעשוך את החברותא. בהסתכלות על שתי הדברים שאני רוצה להרים ולעשות- תמיד אני מרגישה שכשעושים חברותא אז אחד מדבר ופעם ב.. אם אחד לא מבין אז שואלים איך עושים את זה יותר מזה, איך לא רק קוראים ואחד מסביר אני שואלת גם לגבי חברותא אחד על אחד או כזה 3 חברות ולגבי לימוד/חברותא גדולה בת 17
התחלתי השנה הדרכה וממש לא טוב לי בצוות אני מרגישה לא קשורה בישיבות צוות אני פשוט חושבת ומקשיבה ולא אומרת כלום וזה יכול להיות בגלל שאני יחסית ביישנית ולידה אנשים שאני לא מכירה אני בקושי מדברת אבל גם אני מרגישה ששם אני צריכה לצעוק בשביל לדבר וכדאי ישמעו אותי ואני ממש לא רוצה שיהיה ככה אבל מצד שני אני גם רוצה להרגיש חלק מהצוות ולפעול ולא להרגיש תקועה... ועוד נקודה זה שאת רוב הצוות אני מכירה חוץ משש בנות ששתיים מהן די נחמדות אז אני כן יחסית מרגישה בנוח לידן אבל קצת מפריע לי שכל החברות שלי ממש מרגישות בנוח לידן ומדברות איתן ורק אני קצת בצד...ואני ממש מרגישה לא נעים לדבר איתן ממש אשמח אם תוכלו לעזור לי תורה רבהה
ש. הי, אשמח שתענו לי כמה שיותר מהר נכנסתי לפני כמה חודשים להדרכה ואיתי נכנסה מדשית שאני לא כל כך מכירה אותה.. (חוץ משם, קצת תחביבים וזהו) בהתחלה היה ממש נחמד אבל אחרי חודש הכל התחיל להיות לא כיף. כל הזמן אני עושה את העבודה ה"שחורה", ה"קשה" והיא רק את מה ש"כיף"לדוגמא: בנוגע לחודש ארגון- אני אעבוד קשה, אפנה לכל האימהות, אדאג שיהיה פייבוקס והיא תעצב גלופה וגם זה הייתי צריכה להזכיר לה.. ויומיים לפני שהיה צריך לשלוח, עיצבתי בעצמי גלופה, כי כמה אפשר לחכות, אז היא התעצבנה עליי ברמות.. ועוד דוגמא: קבענו בשעה 16:00 ובשעה 15:00 הודעתי לה שאני נאלצת לאחר בעשרים דקות. היא ממש כעסה עליי ואחרי חודש קבענו ב17:00 ובשעה 15:00 היא מודיעה לי שהיא לא באה..ואם רק העזתי להוציא ציוץ חטפתי בראש.. ואחר כך שאמרתי לה שחייבים להיפגש..היא אמרה לי לחכות לה מחוץ לבניין..כשהגעתי רשמתי לה שאני מחכה לה.. היא מודיעה לי שהיא לא בבית ושהיא תגיע רק עוד כמה דקות. אני ממש מרגישה כאילו היא הבוס שלי..כל הזמן נותנת לי פקודות. באמת שזה מוציא כל חשק ממהדרכה..והיו לא מעט פעמים שחשבתי לעזוב.. אני באמת לא יודעת מה לעשות.. וכבר דיברתי איתה וכל השיחה זה היה תירוצים לכל מה שטענתי, וגם אם בסוף השיחה הגענו לאיזשהי הסכמה- למחרת המצב חזר להיות אותו הדבר.. ממש אשמח שתענו לי ותתנו לי עצות איך להתמודד. תודה!