ש. אהלן, קודם כל תודה על הפרוייקט המדהים הזה! יש לי שאלה, יש בעיה בצוות מעורב? כאילו אצלנו הסניפים נפרדים לגמרי וגם הצוות, ועכשיו יש דיבור על שיתוף פעולה.. בקטנה אבל כן מצריך עבודה ביחד. כמה זה גרוע? וכדאי לפתוח את זה לדיון בצוות? גם אם אני חושבת שבסוף ההחלטה תהיה שכן לאפשר שיתוף פעולה? אשמח ממש שתענו:)
הייי מה נשמע? קודם כל תודה רבה על הכל אתם פשוט אלופיםם:)❤ אוקי אז ככה הבעיה שלי היא שהמדשית שלי לפעמים מקנאה בי בכל מיני דברים שקורים לי נגיד אם חניכה שאלה אותי משהו לגבי פעולה או לגבי כל דבר אחר וסיפרתי לה(כי אנחנו משתדלות כן לשתף אחת את השנייה) אז היא מתחילה להגיד כל מיני דברים כמו "מה למה היא לא שאלה אותי🥺" וזה סתם מבאס כי כשהיא שולחת לי שחניכה אומרת לה דברים אני משתדלת לפרגן לה וכזה וסתם מבאס שזה מה שיוצא..
חניכות שלי כל הזמן פורקות לי שקשה להן בסגר. הן אבודות!! יש להן זום אחד ביום. חלק מהן לא עומדות בזה ומפרות תסגר (וואלה אני גם.. אי אפשרר) וחלק תקועות בבית כבר 3 שבועות!! הן כולה בכיתה ד. משעמם להן כלכך. קשה להן. ואין לי איך לעזורר! כי כמה שקשה להן, קודם כל אותן יחזירו לפניי.. ודבר שני הן חוו שגרה קצרצרה. אני לא הייתי באולפנה מתחילת שנה!! לא חוויתי רגע אחד של שגרה. באמת שאן לי מה להגיד להן. צריכה תעידוד הזה כמוהן ואפילו יותר. אשמח לרעיון איך להרים אותן מזה!! שהן ישמחו, שירגישו תקווה, שיהיו פעילות, עסוקות, מלאות בחיים. ותכלס, גם אני.
יש לי חניכה (כיתה ד) שגדלה בבית לא פשוט. עם אמא בלבד, שמגנה עליה מאוד. היא יודעת שיש לה אחים והורים אבל הם מעולם לא נפגשו. לא בדיוק הבנו את הסיפור עצמו, אבל בגדול לא פשוט.. יש לי 2 שאלות- איך מתייחסים לזה בטאקט? להתעלם מהסיפור ולהתנהל כרגיל? לא להזכיר משהו שקשור למשפחה? באמת שאין לי מושגג בדברים האלה.. והשאלה השניה- אני ב"ה גדלתי בבית טוב. אפילו בועה. איך לעזאזל אני אמורה לעזור למישהי שעברה פי 10 ממני ומבינה בדברים שבחיים לא הכרתי? מי שם אותי להיות שםם.
היי נכנסתי להדרכה בסניף עזרא השנה, בקורונה, לכן רוב הפעולות עד עכשיו היו בזום.. לא מזמן תנועות אריאל ובני עקיבא חזרו לפעול כרגיל (תוך התעלמות מהכללים לפי מה שאני יודעת) ולא רק הם, גם בתוך עזרא יש מדריכים שעושים פעולות ואפילו בסניף שלי. מופעל עלי לחץ לעשות פעולות פרונטליות למרות שאסור, מצד החניכות, המדשית וחברות אחרות. אני יודעת שזה אסור על פי החוק ומבחינה מוסרית אבל אני קצת מרגישה שאני תוקעת את הקבוצה מלעשות מה שטוב לה.. מה גם שאני באה ממשפחה שמאוד שומרת על הכללים בעוד שחברות שלי כבר לא כל כך מרגישות את הקורונה אז הן חושבות שאני סתם מגזימה. איך להתמודד עם הדילמה? גם מול עצמי וגם מול מדשית/חניכות? תודה:)
ש. השאלה: אהלן, בשבט אנחנו ממש מעורבים (עם הבנים כמובן) כל יום יוצאים וכל הזמן יחד, ואני ממש בתוך זה אני חברה ממש של הבנים ובקשר ממש טוב איתם וכרגע אני מרגישה שזה פחות מתאים לי כל הקשר איתם מבחינה דתית אני רוצה להתחזק וגם אני מרגישה שיכול להיות לי עתיד זוגי עם אחד מהם וכל הקשר היומיומי איתם סתם הורס את זה. אם אני אתנתק מהם אני אתנתק גם מחברות שלי, או שאני לא יהיה מחוברת לשבט. ודיברתי כבר עם חברות שלי והם לא כל כך מבינות מה אני רוצה.. מה לעשות? תודה רבה על הכל! שהשם יברך אתכם:)
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם ההרגשה של גלגל שלישי בהדרכה? אנחנו 3 מדשיות, ואני חברה של אחת מהן היא חברה טובה שלי והבת השנייה אנחנו לא ככ בטוב, אנחנו לא מסתדרות ויש הרבה חילוקי דעות וגם סכסוכים ומריבות שהיו גם לפני ההדרכה וגם עכשיו, ושתיהן חברות ממש ממש ממש ממש טובות אחת של השנייה, יש להן מלא בדיחות שלהן והן כל היום ביחד במלא דברים ואז יוצא מצב שאני מרגישה מהן גלגל שלישי ולא כיף ולא טוב לי להדריך איתן ביחד..יש להן גם גישה כזאת שאם בת אחת לא מגיעה אז שתי הבנות האחרות צריכות לתקתק עבודה והבת שלא הייתה כנראה שתהיי פחות שותפה בדבר הזה.יש להן גם משהו שאם אני לא הייתי כי לא יכלתי מסיבה שלא קשורה לרצון שלי להיות שם, ואחכ איך שאני מסיימת אני שואלת אותן אם לבוא והם אומרות שהם סגרו את כל הדברים ועשו הכל ואם אני רוצה אני יכולה לבוא ואם לא אז לא, לא אכפת להן מה אני אבחר..דיברנו על זה והם אמרו שזה בא רק מאהבה(שברור לי שזה ציני כי הבת שיש לי איתה דברים אף פעם לא אכפת לה ממני והיא תמיד חושבת רק על עצמה ושהיא תהיי במרכז) ושהן לא רוצות להטריח אותי לבוא, אבל ההרגשה הזאת שלא אכפת להן ממני ושהן עושות הכל ויאללה לתקתק ואם דקה לא הייתי אז הן יעשו את הכל, לא עוזבת אותי וממש ממש קשה לי איתה.קשה לי גם בכל מקרה להיות קשורה לצוות, ובמיוחד לבנים מהצוות ולא יוצא לי להתחבר אליהם.. ובזמן שהן תקתקו את הדברים ביחד הן גם התחברו למדשים הבנים והיה להן כיף איתם וכ"ו ואני לא שותפה להרגשה הזאת..אני יודעת שהעליתי פה כמה נקודות אבל אשמח אם תענו לי לפחות על חלק מהם, אני בקבוצה 5ממש ממש ממש תודה! אין עליכם!
ש. הי, קודם כל תודה רבה על הפרוייקט, באמת שהוא ממש תורם לי ועוזר לי. יש לי בעיה עם המדשית שלי. נכנסנו ביחד לפני חודשיים בערך להדרכה. בשבועיים הראשונים היה ממש מושלם!! אחרי שבועיים היא התחילה להשתלט עליי. כל דבר "קשה" ופחות נחמד היא מחייבת אותי לעשות, לדוג' לשלוח הודעות לאימהות, להכין פעולות, להכין משחקים, וכל הדברים ה"מהנים" היא עושה ולא נותנת לי לעשות. זה באמת ממש מרגיז וזה קורה כל הזמן!! זה באמת גורם לי לרצות לעזוב את ההדרכה, אבל מצד שני ההדרכה זה מה שחלמתי עליו מגיל קטן וגם החניכות שלי ואני ממש מחוברות. אני לא יודעת מה לעשות. ממש אשמח לתשובה מהר כי אני באמת במצב רע.
הי לא ככ יודעת איך לנסח את זה, אבל נמאס לי מהמדשית שלי. נכנסנו להדרכה לפני שנה ונראלי שהיה טוב. בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני מדברת איתה רק כדי לארגן פעולות וגם זה בקושי ולא מתוך רצון שיהיה לנו גם כיף ביחד.היא אף פעם לא מנדבת מידע על עצמה ולא משתפת בדברים שקורים לה, ונמאס לי כל פעם לחפש נושאי שיחה ולהגיע למצב שמדברים רק על הסניף ועל לימודים שמגיעים לשירות ארוכות כי היא לא משתפת בשום דבר אחר. בנוסף לכל זה אנחנו לומדות ביחד באולפנא והיא לא שמה עליי שם בכלל, היא אפילו יכולה ביום שלם רק לומר שלום ושם זה נגמר. מרגישה שאני כבר מעיקה עליה. כבר דיברתי איתה על זה ושום דבר לא השתנה ואני לא יכולה לבוא ולומר לה ישירות שהיא אף פעם לא משתפת כי זה לא נעים לי... מה לעשות?
ש. מה לעשות עם חניכה שממש מתביישת ולא מדברת איתי בכלל? בת 17
ש. היי התחיל לנו עכשיו חודש ארגון בסניף ופשוט החניכות (שבט קטן) בכלל לא מקשיבות, הן בורחות כל הפעולה וחצי מהפעולה צריך לרדוף אחריהם... מה אפשר לעשות? בת 15
ש. היי נכנסתי להדרכה ב"ה לקבוצה בגיל קטן. אני ממש הייתי מאושרת עכשיו הבעיה זאת המדשית שלי היא כל הזמן דוחה דברים ונותנת לי לעשות הכל!! זה ממש מעצבן כי אני שמחה במה שקיבלתי אבל ומוכנה להשקיע מלא זה יוצא כאילו אנחנו לא משקיעות אבל אני ממש מנסה היא פשוט דוחה הכל ואני לא רוצה לעשות את הכל לבד. (כי היא אנוכית..) תודה רבה;)