הי לא ככ יודעת איך לנסח את זה, אבל נמאס לי מהמדשית שלי. נכנסנו להדרכה לפני שנה ונראלי שהיה טוב. בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני מדברת איתה רק כדי לארגן פעולות וגם זה בקושי ולא מתוך רצון שיהיה לנו גם כיף ביחד.היא אף פעם לא מנדבת מידע על עצמה ולא משתפת בדברים שקורים לה, ונמאס לי כל פעם לחפש נושאי שיחה ולהגיע למצב שמדברים רק על הסניף ועל לימודים שמגיעים לשירות ארוכות כי היא לא משתפת בשום דבר אחר. בנוסף לכל זה אנחנו לומדות ביחד באולפנא והיא לא שמה עליי שם בכלל, היא אפילו יכולה ביום שלם רק לומר שלום ושם זה נגמר. מרגישה שאני כבר מעיקה עליה. כבר דיברתי איתה על זה ושום דבר לא השתנה ואני לא יכולה לבוא ולומר לה ישירות שהיא אף פעם לא משתפת כי זה לא נעים לי... מה לעשות?
ת. היי יקרה,ראשית אני רוצה לשתף אותך שמהרגע שהתחלתי לקרוא את שאלתך, הזדהתי איתך. ממש מילה במילה. אומנם כבר עברו כמה שנים טובות מאז התקופה הזו, אבל אין ספק שזו חוויה שתיזכר לי... אז קודם כל- אשרייך! אשרייך על הרצון להיטיב עם המציאות הלא פשוטה הזו. עם הרצון להפוך את התקופה הזו של ההדרכה למשמעותית יותר במערכת היחסים שלך עם המדשית. זה הכי מובן בעולם שדווקא האדם שאת איתו כ"כ הרבה שעות, תרצי להיות בקשר טוב ובתחושה נעימה איתו.
עצם זה שאלה התחושות שלך בתקופה האחרונה, זה לגיטימי והגיוני מכיוון שכבר עברתן תקופה משמעותית בהדרכה- שנה שלמה לא באה ברגל. ולכן הגיוני שהקשר קצת יישחק, ויהיה על "אוטומט". אבל תחושות הלב שלך הן לא סתם, ולהתעלם מהן זה כמובן לא הפתרון כי זה באמת מפריע לך החוסר שיתוף שלה.
אז מה כן ניתן לעשות? 🤷🏼♀️נשמע שעשית כמיטב יכולתך. הרי כבר דיברת איתה..אבל השאלה שלי היא איך דיברת איתה..?ומה בדיוק אמרת לה בשיחה הזו..?
✨תשבי עם עצמך שנייה, תגלגלי בראש את השיחה- מה אמרת לה, מה היא אמרה לך, האם הדגשת מספיק את מה שאת מרגישה ומה שאת מצפה ממנה? בסוף השאלה כתבת "אני לא יכולה לבוא ולומר לה ישירות שהיא אף פעם לא משתפת כי זה לא נעים לי.." אז נשמע שאולי לא הבהרת את עצמך מספיק מולה כי התביישת, התפדחת. והייתי מציעה לך- לכי על זה עד הסוף. כמובן ברגישות, אבל תאמרי את מה שעל ליבך מבלי להסתיר שום דבר שמפריע/ פוגע בך... אולי היא לא מספיק הבינה אותך ואת התחושות שלך.. או לא הגיעה לסוף דעתך.. אולי היא לא הבינה עד כמה חשוב לך הנושא הזה. יכולים להיות הרבה 'אולי'. ולכן- אם יש ספק- אין ספק. תורידי את הספק מעצמך, זה יקל עלייך ויוריד לך הרבה מהלב. ✨ תדאגי לברר איתה- אולי יצא ופגעת בה ובגלל זה היא מתנהגת איתך ככה? תנסי להבין למה היא מתנהגת ככה. להבין את הסיבה. אולי התיקון צריך להיות בך? תבואי ממקום של פשטות וצניעות. ש"הבעיה" היא לא בה, אלא בך. שאת רוצה לתקן את עצמך ולהיות טובה יותר. ולא ממקום שאת רוצה לשנות או לחנך אותה. ✨ אומר זאת בעדינות אבל בכנות רבה- מחילה מראש אם זה טיפה כואב.כדאי שתכניסי בתוכך הבנה, הבנה שדווקא בגלל שאתן כ"כ הרבה ביחד אולי היא צריכה קצת מרווח נפשי ומפגש עם עוד אנשים אחרים... שיש להם נקודות ממשק איתה בסיטואציות אחרות, שהן לא לימודים או סניף. זה באמת לא נעים, אבל גם אופציה שקורת.. וצריך באיזשהו מקום לקבל את זה בנפש..
✨ הייתי ממליצה אולי ליזום ולנסות לעשות דברים חוויתיים ביחד..לכוון מטרה לתכונות אופי שלה, דברים שהיא תתחבר אליהם- נגיד, היא אוהבת מאוד לטייל- תצאו לטיול ביחד. תיצרו חוויה משותפת שתגרום לה להיפתח אלייך בחזרה כמעט כמו שהיה שנה שעברה.. חוויה שהיא רק של שתיכן, שעוד לא עשיתן. (אומנם יש טיולים מהתנועה שבה אתן מדריכות, אבל תסכימי איתי שטיול עם אחריות על חניכות לא יהיה דומה לטיול שלכן לבד, בשקט, בלי דאגות)..
✨ בנוסף, הייתי מנסה להתייעץ עם הקומונרית. שמכירה את אופייה של המדשית שלך. אולי אפילו מעורבת מעט בקשר ביניכן... יש לה יותר ניסיון עם מערכות יחסים בין מדשים. אולי העצות שלה יהיו הכי רלוונטיות מכיוון שהיא מכירה את שתיכן ואת האופי שלכן.. כמובן שצריך להקפיד שבשיחה הזו תשפכי את הלב שלך ותספרי לקומונרית, אבל תשימי לב שזה ח"ו לא מגיע לידי דיבור לשון הרע על המדשית שלך. שהשיחה הזו תהיה יעילה ונכונה מבחינה הלכתית.
✨ כמו שאמרנו, בסופו של דבר, את לא יכולה לחנך אותה. זו האישיות שלה. וזה לא התפקיד שלך לבוא ולשנות אותה. אז כן הייתי ממליצה אם אחרי כל מה שהצעתי את עדיין מרגישה את הקושי ביחסים האלו וההתנהגות הזו ממשיכה מצידה- תזכרי שהקב"ה רואה הכל מלמעלה. ואם זו ההתנהגות שהיא בוחרת להתנהג ולייבש, בהצלחה שיהיה לה. את ניסית הכל בשביל להטיב את הקשר איתה. אם אין בה עניין ורצון- עכשיו המקום להשתדלות שלך להסתכל עליה בעין טובה למרות הכל, לדון אותה לכף זכות. ולהמשיך עם ההדרכה בפן המקצועי, להתמקד בקטע ההדרכתי, בלהשקיע בחניכות יותר, להשקיע בהדרכה. זו תקופה שלא תחזור, ולכן אני הייתי משקיעה את מירב הכוחות שלי בחניכות ובהדרכה עצמה. כדי שכשתגיעי לסופה של ההדרכה, תוכלי להיות גאה בדרך שאת עברת. שתסכמי את התקופה הזו כתקופה טובה, מגדלת, מעצימה, שנתת את כל כולך בשביל החניכות שלך וגם בשביל המדשית. אומנם נשמע קצת אגואיסטי אבל בעיני זו הברירה האחרונה... לפחות את תצאי עם חוויה טובה, ייחתם לך בזיכרון שתקופת ההדרכה הייתה תקופה טובה!
✨ תזכרי בסופו של דבר מה מטרת ההדרכה שלך- ההשקעה בחניכות, החדרת הערכים, החוויה האישית שלך בסניף, בשבט. מאחלת לך הרבה הצלחה, בע"ה שתעבור עלייך תקופה משמעותית 🙌🏼