יש מדריכת חוץ בייישוב שלי שמאוד זילזלה בקורונה, זאת אומרת, הסתובבה בלי מסכה, אמרה שהקורונה זה שטויות, לא שמרה מרחק ונגיעה וכדו'. חוץ ממנה גם השבט שלי מאוד לא שומר וזה ממש מכעיס אותי! הם מסכנים חיים!
בכל אופן, עכשיו המדריכת חוץ הזאת חולה בקורונה, ואני מוצאת את עצמי אומרת שהלוואי שהשבט שלי ידבק ממנה כדי שילמדו לקח. אני מזועזעת מעצמי, איך אפשר להגיד דבר כזה?!
האם זה תקין לספר על המדריכה הזאת לאחרים כדי שיבינו שמי שמזלזל בקורונה נדבק ומסכן? כולם מכירים אותה, כך שאי אפשר לספר עליה בעילום שם.
האם זה תקין להוכיח את השבט שלי? איך אני יכולה לגרום להם להבין שהקורונה היא סכנת חיים?
הם ממשיכים להפגש עכשיו גם בסגר, האם זה תקין להזמין פקח?
בת 15
ת.
שלום לשואלת היקרה!
יהי רצון שאזכה לכתוב תשובה שהיא גם נכונה וגם מתאימה למקום שאת נמצאת.
קודם כל חשוב לי להקדים ולומר שמהשאלה שלך נראה שמאוד חשוב לך ההקפדה על הכללים וזה ללא ספק נובע מבגרות והבנה שלמרות שקשה צריך לשמור על הכללים. מוערך מאוד בעיני, ישר כח!
אני רוצה להעיר לפני שאני עובר לשאלה שלך, שאכן המחשבה הזאת שעלתה לך שהשבט שלך ידבק בגלל שהם לא שמרו על הכללים זו מחשבה לא טובה, אבל את לא צריכה לייסר את עצמך על זה שחשבת מחשבה כזו כי אין לנו שליטה על מחשבות שעולות לנו לראש. מה שכן, נדרש מאיתנו לסלק מחשבות לא רצויות אחרי שהם עלו.
ממה שתיארת, נראה שמאוד הכעיס אותך ההתנהגות של השבט ולכן עלתה לך המחשבה. ההמלצה שלי זה לנסות להסתכל בעין טובה על השבט שלך שאולי להם יותר קשה להתמודד עם ההגבלות של הקורונה ולכן הם לא מקפידים. חשוב לזכור (ואני גם משתדל להזכיר לעצמי כל הזמן) שאנחנו אף פעם לא יכולים לדון אנשים אחרים כל עוד לא עמדנו במקומם (ובהרבה מקרים לעולם לא נעמוד 😏).
במעבר לשאלות שלך, שאלת כמה שאלות:
1. האם זה תקין לספר על המדריכה וכן האם מותר להזמין פקח לשבט שממשיך להיפגש?
2. האם זה תקין להוכיח את השבט ואיך ניתן לעשות זאת בצורה טובה?
לגבי השאלה הראשונה על פי ההלכה אין איסור לשון הרע כאשר זה לתועלת ולכן במבט פשוט כיוון שהמטרה שלך זה לתועלת מותר לך לספר בין על המדריכה ובין להזמין פקח.
אולם אני רוצה להעיר שכתב החפץ חיים שכאשר הסיבה שאנחנו מספרים זה כתוצאה מרגשות שליליים שעלו לנו אז למרות שזה לתועלת זה אסור.
לכן במקרה שלך שכמו שתיארת יש לך כעס מאוד גדול על המדריכה עדיף שלא תספרי עליה לאחרים. לגבי השבט, הייתי מציע לספר למבוגר כמו אבא/ אמא וכדו' שלהם אין את הכעס שתיארת ולתת להם להחליט האם להזמין פקח.
חשוב לי להגיד שאני ח"ו לא שופט אותך על הכעס שיש לך, ובהרבה מובנים הוא מוצדק אבל כאשר אנחנו עם רגש כזה אסור לנו לומר דבר רע על מישהו אחר גם אם זה לתועלת.
לגבי השאלה השנייה - אני חושב שבמבט פשוט גם כאן ודאי שתקין להוכיח את השבט אלא שבגלל שאת מאוד כועסת על זה שהם לא שומרים על הכללים יהיה מאוד קשה לך להשפיע עליהם באופן ישיר ולכן מה שמומלץ זה לתת דוגמא אישית שזה ודאי עוזר (גם כשלא רואים מיד) ולדבר עם דמות עם השפעה ביישוב שלך שידבר עם השבט שלך וינסה להשפיע עליהם.
אני חוזר ואומר שאני מאוד מעריך את השמירה שלך על הכללים ושבעז"ה שירבו כמותך בישראל! ולפני סיום אני רוצה להוסיף עוד משהו על איך מומלץ להתמודד עם הכעס שיש לך בינתיים -
כמו שכבר כתבתי הכעס הוא מוצדק ללא ספק, החיים חשובים בעינייך ולכן מי שמסכן אותם מכעיס אותך, אבל נשאלת השאלה מה עושים עם הכעס הזה- כאשר אנחנו כועסים זה אומר שמשהו נגע בנו וזו הזדמנות נפלאה לפנות לרבש"ע עם כל הכאב שיש לנו על המצב ולבקש ממנו "שיחזיר בתשובה" את כל מי שמזלזל בכללים וכמובן אפשר להתפלל גם יותר בגדול שיסיר מעלינו את המחלה הזאת! (כשתתפללי עליהם גם הכעס לאט לאט יעלם בעז"ה)
אם משו לא היה מובן או שיש לך שאלות נוספות מוזמנת בשמחה 😊
עדיאל