ש. האם זה נכון להגדיר אנשים?
ת.
שלום וברכה!
שאלת שאלה כללית מאוד ואני מקווה שהתשובה הכללית שלי תענה לך, אם תרצי לדייק יותר את השאלה או לשאול שאלת המשך את יכולה לשלוח הודעה נוספת עם מספר ההודעה שלמעלה.
אם אני מבין נכון את השאלה - האם זה נכון לשים תווית בראש שלנו על אנשים? כל תווית, תווית של דתי/חרדי/חילוני או תווית שקשורה לאופי או סגנון - עירוני/מתנחל/ערס/דוס וכו'. למעשה האם זה נכון לשים תווית על אנשים באופן כללי.
התשובה בקצרה היא - זה נכון ונצרך להגדיר אנשים, אבל צריך להיזהר עם זה כי זה לא נכון להגדיר אנשים 🤔התבלבלת? זה בסדר, זה באמת קצת מורכב, אז אני אשתדל לסדר את הדברים.
הגדרות הן חלק נצרך מהחיים שלנו. אנחנו בני אדם ובלי היכולת להגדיר היינו חסרי יכולת לחיות. הדרך היחידה שלנו לתפקד מבוססת על היכולת להגדיר ולהתייחס לדבר המוגדר בהתאם. לדוגמא - אם לא היית יכולה להגדיר לעצמך שהרצפה מתחתיך מוצקה מספיק לא היית יכולה ללכת באופן בטוח. אם לא היית יכולה להגדיר מה אוכל ומה לא - היית עלולה לנסות לאכול אבנים או להימנע מלאכול לחם. המוח שלנו עסוק בגיל צעיר בלייצר הגדרות לכל דבר שהוא פוגש ובמשך החיים אנחנו מפסיקים לייצר הגדרות חדשות ועוסקים בלהתאים את המציאות להגדרה, תהליך הרבה יותר מהיר אבל הרבה פחות גמיש. ההגדרות הן דבר נצרך ובלתי נשלט כמעט - אנחנו מקבלים רושם ראשוני על בן אדם עוד לפני שהוא מספיק להגיד מילה ואנחנו אפילו לא מודעים לכך. האמת היא, שההגדרות הן לא רק טבעיות ואוטומטיות הן גם כלי מהותי שנכון להשתמש בו בחיים בשביל להתאים את עצמי למצב - כשאני מגדיר את מי שמדבר איתי כאיש מכירות אני אתייחס אחרת לדברים שלו מאשר אם אני מגדיר אותו כחבר טוב שרק רוצה בטובתי. אם אני מגדיר אדם כחילוני אני לא אלמד מההתנהגות שלו הלכות, ואם אני מגדיר אותו כדתי אני כנראה לא אציע לו אוכל לא כשר. הגדרות עוזרות לנו להימנע מלפגוע באנשים אחרים, אם אני יודע שח"ו מישהו יתום אני אדע להתייחס אליו אחרת כי הגדרתי אותו. אפילו אם אני יודע שאדם מסויים מוגדר כ"עצבני" אני אדע להתייחס אליו אחרת מאשר אם לא. ההגדרות הן חיוביות וטובות ומכאן מגיע החלק הראשון של המשפט.
אבל יש גם סכנות בהגדרות - אנשים הם יותר מסך ההגדרות שנתנו להם ואנחנו גם לא מושלמים בלהגדיר אחרים כמו שהיינו רוצים. הרבה פעמים ההגדרות שלנו יהיו שונות מההגדרות שהאדם שמולנו מגדיר בהן את עצמו. לדוגמא - אני יכול להגדיר מישהו כ"עצבני" בעוד שהוא מגדיר את עצמו כ"להוט", או כמו שקורה הרבה ביחס לדת שיש לכל אחד הגדרה קצת שונה למשמעות של המילה דתי.
מכאן מגיע החלק השני של המשפט - צריך להיזהר, כי זה לא נכון להגדיר אנשים ואנחנו ככל הנראה נטעה בהגדרה שלנו.
אז עם מה נשארנו? זה נכון להגדיר כדי לפעול בחיים אבל לא נכון להגדיר בגלל שאנחנו נטעה בהגדרה בטוח 😱. מה נעשה?
נלך בדרך האמצע -הגדרות פתוחות וגמישות מתוך מודעות. כשאנחנו מודעים לכך שאנחנו טועים לא מעט ואנחנו מודעים לכך שהחיים יותר מורכבים ממה שנדמה לנו, אנחנו יכולים להתחיל להגדיר. ההגדרות שניתן עכשיו יסתיימו עם סימן שאלה ולא סימן קריאה ונהיה פתוחים לשנות אותן או להוסיף עליהן בהמשך. כשאנחנו במקום הזה נוכל לראות שההגדרות הן לא חד משמעיות ויש לכל אחד חלקים שונים בתוך עצמו ואין חובה לתפוס "מחנה" אחד שמתאים להגדרה שלי ולחשוב שכל האמת אצלנו כי אנחנו בהגדרה ה"נכונה". חשוב מאוד לזכור שאנשים הם לא אוסף הגדרות וההגדרות הן כלי שבו אנחנו מסדרים את החיים שלנו. תמיד להיות קשובים לאדם ולהסתכל עליו לעומק, על הנשמה ולא על ההגדרה.
גאווה ודעה קדומה- בעיה משמעותית שמצטרפת להגדרות היא הדעות הקדומות שאנחנו מפתחים לגבי הגדרות מסוימות. לדוגמא - כל הדתיים הם... או כל השמאלנים הם... דעות קדומות הן בדרך כלל לא נכונות ושליליות. גם כאשר אנחנו מגדירים הגדרות טובות חשוב להפריד בין הדעה הקדומה להגדרה. במיוחד להימנע ממשפטים כמו "כל ה... הם..."יש רק משפט אחד נכון כזה לכל הגדרה ("כל הדתיים הם דתיים"), וגם זה לא תמיד נכון.
אל תהי דן יחידי- עוד בעיה גדולה שיש בנושא של הגדרות זה השיפוטיות. כלומר - אני לא רק מגדיר את מי שאני פוגש, אני גם שופט אותו על הדרך. שיפוטיות היא דבר מזיק באופן כללי בחיים ומאוד כדאי להתרחק ממנה, היא נובעת ממידת הגאווה. אפשר לתת הגדרות ברורות, בלי משקל חיובי או שלילי. בלי לזלזל או להקטין את האחר בגלל ההגדרה הזו ובאותה מידה בלי להאדיר או לשייך לו תכונות שלא קיימות אצלו. לדוגמא "מקפיד לבצע משימה עד הסוף" זו הגדרה שמתארת מציאות, אבל "נודניק" היא כבר הגדרה שיפוטית.
להגדיר את עצמנו- לדעת עם כמה שההגדרות הן בסיסיות יש לנו לפעמים נטיה להגדיר את עצמנו לפרטי פרטים שההבדל המהותי ביניהם חסר משמעות. לא צריך להתעקש להגדיר כל פיפס. חשוב גם לזכור שיש הרבה הגדרות שהן פנימיות מכדי להגדיר אותם בצורה חיצונית - לדוגמא "דתי" זו הגדרה מאוד מורכבת, יכול להיות אחד שלא שומר נגיעה אבל תפילה אצלו זה קודש קודשים ואצל האחר כל ההלכות בדיוק מושלם אבל בלי הרבה רגש ומחשבה - מי מהם יותר דתי? שאלה מיותרת, כי לא אנחנו צריכים להגדיר את זה.
אז נסכם: הגדרות הן חשובות מאוד. אנחנו לא יודעים להגדיר באופן מושלם. לכן הגדרות צריכות להיות פתוחות עם מוכנות לשנות אותן. חשוב להפריד בין הגדרה לדעה קדומה. אנחנו לא שופטים אנשים אחרים, רק מגדירים על מנת לדעת להתייחס אליהם נכון. לא כדאי להפוך את הגדרות לספורט, מספיק להסתפק בהגדרות קיימות.
בהצלחה רבה, נתן טיליס