הי, אז קודם כל ממש תודה רבה על הפרוייקט המיוחד הזה, אני בכללי אדם שלא משתף כל כך אז ככה לפחות יש לי מקום פה;-)
אז אני ממש מתוסכלת מעצמי! מאוד! אם פעם חשבתי שאני רוצה לעשות שינוי בחיים שלי עכשיו אני מבינה שאני חייבת לעשות שינוי בחיים שלי דחוף! ואני אסביר: בזמן האחרון אין לי כח לכלום פשוט לכלום! אני ממש מתוסכלת! אני כבר תקופה ממושכת הולכת לישון בלי לשים פיג'מה, בלי לומר קריאת שמע, אני בקושי מתפללת, וגם שאני מתפללת זה תפילה קצרה, עכשיו נגיד בלמידה מרחוק יש לי מחשב אז אני כותבת בו את כל החומר של הלימודים, אתמול לא שמרתי את המסמכים למה? כי לא היה לי כח, וכצפוי הם נמחקו. אני המווון חושבת על הנהגת ה' בעולם, על כמה אנשים נפטרים וכמה רע, ואני יכולה אפילו להרגיש סוג של בגידה בה', ממש ככה! עוברות לי בראש מלא מחשבות רעות על ה'! אני רוצה להיפטר מהם! אני רוצה לאהוב את ה' באמת! אני מתוסכלת! אני לא לומדת, לא עושה עבודות, שיעורי בית, מטלות כלום! ואני בכיתה י"ב איך אני אמורה לצאת לחיים אחר כך, אני ממש מיואשת וחייבת בדחיפות עצות להשתנות כי אני התייאשתי מעצמי. אני אבדתי את השמחה, אני בסך הכל רוצה להיות טובה יותר, אבל אין לי כוחות! קורים כל כך הרבה דברים עצובים, איך אפשר להתמודד.
לא שיתפתי אף אחד, אז לפחות אני יכולה פה! אשמח שתעזרו לי דחוף! תודה רבה:-)
ת.
שלום!
שמח להיות אוזן קשבת עבורך מקוה שגם אוכל לתת עצות טובות.
חשוב שתרפי קצת. אני לא חלילה מזלזל בנימי נפשך שפרטת כאן. זה דבר קדוש. אבל בבקשה אל תכעסי על עצמך, אני רואה בך זהב, אל נא תלקי את עצמך כך. זה כואב גם לי. אני בטוח שיש לך נשמה טהורה.
נגעתי בהרבה נקודות בתשובה, כדי שלא תתפזרי אני ממליץ לקחת ממנה רק מה שאת צריכה.
דבר ראשון, נשמע שאת מתארת מתיחות בין צד אחד שלא מוצא חשיבות כל כך בחיי השגרה שלך (מעין דיכאון) ומצד שני מאד רוצה לחיות מתוך שמחה.
נראה שהטעם לאיבוד השמחה אצלך הוא המוות, החיסרון שחוגג בעולם, וגם שהקב"ה עצמו נותן לו לחגוג.
אנסה לתת כמה גישות🤓:
א. תתעסקי בלהרבות טוב. את רואה שרע? את רואה שמפסידים? אל תרפי ידיים. תאהבי אהבה שלא תלויה בדבר😍. תתני מעצמך לזולת כל הזמן, לא משנה אם עכשיו המציאות טובה או על הפנים. (אגב ככה אפשר להידמות להקב"ה שמעניק למרות שבני אדם חוטאים. ועל ידי כך לאהוב את ה').
ב. תנסי להתרכז בטוב, החיים לא כאלו רעים. ובכלל אם את צורכת תקשורת(חדשות/עיתונים וכו') אז הייתי ממליץ להתרחק מזה, לפחות לתקופה הקרובה. זה פשוט מלא בבשורות רעות. אפשר גם לכתוב את הדברים הטובים שקרו לך/שראית מדי יום.
ג. יש גישה שרואה בטוב והרע כמאבק כוחות בו אחד מכריע את השני. אומנם הקב"ה תמיד נוכח במציאות. במובן מסוים גם ברע. אי אפשר לראות את זה כרגע אבל אפשר להאמין שכך. זה מקביל ללהצליח למצוא את החן באדם מכוער. זה מוזר אבל זה עמוק ואפשרי. אני מזמין אותך לנסות למצוא את החן, את האלוקות, שיש בעולם עצמו על אף כל מומיו😇.
ד. הקב"ה כאבא מחנך של העולם כולו. במטרה להביא את העולם לתיקונו יש צורך לפעמים, כמו אבא לילד, להעניש. הכל מוביל בסוף למגמה של תיקון עולם (של ילד שהופך לבוגר) ואם יש עונשים(כמו מוות ושאר מרעין בישין) זה פועל יוצא של חטאי הילד. אנחנו צריכים לשמוח בעונשים שמקרבים אותנו לה' ולהתמודד מול החטאים. ככל שנלך בדרך הטובה תהיה הארת פנים ופחות עונשים😁. חשוב להוסיף – אנחנו לא תמיד מבינים איך העונש הזה טוב ומקרב, ועל מה בדיוק הוא הגיע. לפעמים רק במבט לאחור מבינים כמה טוב יצא מזה ולפעמים גם לא מבינים.
ממליץ גם לקרוא את התשובה הבאה (29): https://docs.google.com/document/d/1j2abkTlIVB82LEnl-LVfaLecBiQLzPCkzS9eJZiBlm4/edit#heading=h.apuz8lp2fzuj
ה. יצר הרע ככח מקדם. כמו במשל עם האבא והילד רק שאני מוסיף עוד שורה ומשנה את הניסוח מ"רע" ל"יצר הרע".
גם אם נהיה "ילדים טובים" יצר הרע יופיע. כי רע וטוב הם דבר אחד שנקרא כח. והמציאות הולכת ומשתכללת ללא הפסקה. הכוחות שבה גדלים כל יום. היכולת לרתום את כל הכוחות כולם (ולא לפחד מהרע ולנסות לדכא אותו או להגביר את הטוב על פניו) לדרך ישרה היא מה שמוביל להרמוניה ותיקון שורשי.
כלומר קצת להפסיק לראות ברע כאויב מושבע, אלא כילד שובב שצריך עזרה. זאת גישה שנותנת הרבה נחת בחיים 😌(זה לא סותר את זה שלפעמים צריך לחנך את הרע ביד קשה).
ו. כששאלתי את הרב שרקי מה הטעם במצבים הקשים בחיים הוא ענה לי תשובה שנשארת איתי עד היום: "להוכיח לאדם שהוא בן חורין" (שהוא מסוגל לצאת ממצרים). לכולנו יש עליות וירידות בחיים. יש רגעי שיא ורגעי משבר. רק צריך לזכור שאנחנו עבדים לה' ולא עבדי עבדים. שאנו חופשיים מכל מיצר.
✌️דבר שני, אני יודע שזה קשה אבל תנסי למצוא עוד אנשים לשתף. אני מניח שזה קשה וגם קשה להאמין שתקבלי כלים להתמודדות מהאנשים שתשתפי אבל המטרה היא עצם השיתוף, בדרך כלל זה עוזר. את לא צריכה לחנוק את זה בתוכך (ואגב לשתף מתוך יאוש עשוי להיות התעללות עצמית. מומלץ לשתף מתוך גבורה ולא מתוך יאוש).
דבר שלישי, הקב"ה רוצה בני אדם מאמינים ולא רובוטים.🤖 תרגישי פתוחה לשאול את כל השאלות. אפשר וטוב גם לשאול את ה' ישירות. להתפלל שיעזור לך גם למצוא תשובות. כך גם אני עושה וזה דווקא מחזק את הקשר שלי איתו. רק תשתדלי לשאול באהבה וענוה ולא בהתרסה. אני בטוח שזה עושה נחת רוח לה'.
אומר את האמת, ניכר מהשאלה שאת בחורה רצינית עם המון רצון להשתפר ועם המון רגשות שליליים. המתח הזה יכול ליצור תפילות נפלאות. רק תנסי להשתפך כמו שכתבת בתפילה מולו. תבקשי שישיב לך את השמחה שלך, את החיוך שלך. שיעזור לך לצאת מהדיכאון. תספרי לו שאת אוהבת אותו❤️.
דבר רביעי, תעשי. אם תצליחי למצוא בך את הכוחות - תבני סדר יום, תפתחי תחביב, פשוט לקום ולעשות או להכריח את עצמי לעשות, פעילות גופנית בעיקר ריצה והליכה בחוץ נותנים גם ביטוי לנפש. גם ציור או ריקוד יכולים להיות פתרון טוב. העיקר זה להיות בתנועה🔄 (אמנם אני מסייג שאם זה מרגיש לך כמו לברוח מהסיטואציה ולא להתמודד איתה אז אל תעשי את זה).
דבר חמישי, לפי המצב שלך כרגע הייתי ממליץ מאד לחשוב על ללכת למדרשה. בשביל לברר יותר את החיים שלך יותר לעומק. להחזיר את היציבות לחיים. זה נשמע לי מאד הגיוני. אפשר גם לשלב עם זה עשיה כלשהי.
לסיום אצטט שיר🎶 (אביתר בנאי): "לא לוותר זה לנצח". אני ממש מוריד בפנייך את הכובע על הנחישות שאת מגלה. אני שומע את הצעקה שבשאלה שלך וזה מדהים אותי. לבוא ולשאוג: "אני בסך הכל רוצה להיות טובה יותר, אבל אין לי כוחות!" זה ממש כמו הרגע שלפני השבירה. וזה מדהים לראות אותך ככה נלחמת. אשת חיל.
החיים שלנו מאתגרים, והפשטות היא לא לוותר.
בהצלחה ובאהבה רבה!👍