1 דקות קריאה
29 May

ש.

 היי, אני מדריכה את שבט נבטים בבני עקיבא. כשאני אומרת לאנשים שאני מדריכה נבטים הם מעקמים פרצוף ואומרים שזה רק בייביסיטר לעומת זאת כשחברות שלי אומרות שהן מדריכות את שבט הרא"ה אנשים מסתכלים עליהן כאילו הן אלילות למה יש כזה אישיו סביב שבט הרא"ה? כי הם גדולים יותר? אני עושה בדיוק את אותה עבודה עם בנות קטנות יותר, אני משקיעה בדיוק את אותו זמן כמו כל המדריכות ועדיין כל הזמן מזלזלים בזה שאני מדריכה קטנים. אתם יכולים אולי להסביר לי? כי אני באמת לא מבינה.


ת

היי, קודם כל ישר כח! הדרכה היא תפקיד חשוב ומשמעותי, וחשוב שתראי את זה.


נראה לי שהבעיה שאת מעלה פה מתחלקת לשלושה חלקים:

1. אנשים מעריכים את הדרכת נבטים פחות ממה שהם מעריכים את הדרכת הרא"ה.

2. זה משפיע, עלייך, זה פוגע בך.

3. לפעמים באמת אפשר לחשוב שהדרכת נבטים היא משהו כזה, קצת כמו בייביסיטר.


אז לגבי החלק הראשון- את צודקת. יש סטיגמה לא נכונה ולא כל כך מבוססת שמדריכי הרא"ה הם "איכותיים" יותר, או שהם עוסקים בעבודה חשובה יותר. 

למה זה ככה? 

כמו הרבה סטיגמות לא נכונות, גם כאן היא מבוססת על מה שאולי היה נכון פעם והיום כבר לא. זה נשמע מוזר, אבל עד לפני כמה שנים היה ברור לכולם - גם לתנועה עצמה (!) - שלהדרכת הרא"ה מכניסים את החבר'ה הטובים יותר, את אלה שמצפים שיהיו מדריכים מוצלחים יותר.

אבל ב"ה בשנים האחרונות התנועה עוברת תהליך של בירור, ויש הבנה שההתאמה לתפקידים השונים לא מעידה על כמה האדם "איכותי" או "רציני" אלא - פשוט מאוד - על מידת ההתאמה שלו לתפקיד. לכל אדם יש חסרונות ויתרונות, ובהתאם לזה הוא מוצא את התפקיד שלו, את הנתיב שלו שבו הוא יוכל לתרום לעמ"י. 


החלק השני הוא קצת יותר קשור אלייך אישית, או בעצם לכל אדם. זאת עבודה קשה, אבל אנחנו צריכים להבין שאם ברור לנו שמשהו נכון ואמיתי, ואם ברור לי שזה התפקיד שלי בעמ"י, אני לא צריך לתת מקום למבטים שאקבל מאנשים מסביבי. זה לא קל, ממש לא קל, אבל צריך להבין את זה, ולשאוף להיות במקום כזה. הבנה שהשמחה שלי צריכה לבוא מתחושה של משמעות ומתרומה לעם ישראל. כי אני אוהב אותו, כי את מאמינה בו.הכי פשוט שיש.


החלק השלישי זה החלק שלא שאלת עליו בכלל. אבל בכל זאת חשוב לי להדגיש (בתור מדריך נבטים לשעבר) שאת ממש, אבל ממש, לא "עושה את אותה עבודה עם בנות קטנות יותר". את עושה עבודה שונה לחלוטין, וטוב שכך. בהמשך למה שאמרנו, הכישורים וסוג העשייה שחינוך כיתות ד-ה דורש הם שונים לחלוטין מהדרישות של חינוך כיתה ט או י. זה לא הבדל כמותי, של קצת פחות ערכים וקצת יותר משחקים, זה עולם שונה לחלוטין. בעולם הזה יש הרבה יותר פתיחות לרעיונות ולאידיאלים, הרבה יותר ערכים, וזה דורש ממך, לטוב ולרע. אבל מניסיון - זה עולם לא פחות יפה, מרשים ועדיין משל אחרים.


אז שיהיה הרבה הרבה בהצלחה!


תמיד אפשר להמשיך ולשאול - רועי 0586300199

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.