ש . אני כיום במכינה קדם צבאית דתית. ההתחלה הייתה נחמדה והיה ממש כיף, כמו כל התחלה היה מלא דברים חדשים להתלהב מהם וחברים חדשים להכיר. בגלל הסגר החזירו אותנו לחודש בבית ובמהלך החודש הזה מיותר לציין שלא הצלחתי לשמור על לוז תורני וכללי כמו במכינה (תפילות, שעות שינה, לימוד, התפתחות וכדו')ועכשיו לפני שחוזרים למכינה אני כבר לא יודע אם לחזור ולהקדיש שנה מהחיים שלי לדבר הזה... יש לי כבר חברים שהתגייסו והפז"ם דופק ופתאום שאני במכינה עם בחירה חופשית בהכל, המסגרת הצבאית נראית נוקשה ויותר מפחידה מבעבר. כמו כן בגלל המצב רוב היום במכינה מחולק בין התנדבות ללימוד והלימוד לא יהיה אפקטיבי כבעבר.. קשה לי לראות את עצמי עכשיו לומד במכינה שנה שלמה ומתפתח גם מבחינה תורנית בגללי ובגלל הרצון שלי להתחבר לה'. אני חושש שדבר כזה יקרה רק בגלל הסביבה ולא רק בגלל רצון אישי שלי. מה לעשות עם הרגשות הללו? תודה :-)
ת .
שלום לך אחי הגיבור! 💪🏻
דבר ראשון חשוב לי שתדע שהשאלות שאתה שואל מעסיקות המון אנשים בגילך וגם אנשים מבוגרים יותר אז שתכיר- אתה לא לבד וגם אני שאלתי את עצמי את השאלות הללו בגילך וגם בהמשך אני שואל אותם😉
דבר שני - עצה חשובה מאוד: אם יש לך ר"מ במכינה או חברותא בוגר במכינה /אח גדול/ מדריך שאתה יכול לדבר איתו ולהתייעץ איתו זה הרבה יותר יעזור מכל תשובה שלנו! כי הם מכירים אותך אישית והם יכולים להדריך אותך בהתאם לאישיות המיוחדת שלך, מה שאני לא יכול לעשות. זה הכי כדאי. וטיפ קטן לאיך ליצור קשר עם הר"מ- תתחיל בלדבר איתו על דברים אחרים או לא קשורים ולאט לאט נוצר הקשר, וכמובן לא לפחד לשאול אותו על כל דבר- בשביל זה הם שם. ועכשיו נצלול לגוף השאלה-אני אחלק את התשובה לכמה נושאים:📌 אורות גבוהים בהתחלה והקושי בהמשך📌חשיבות הלימוד לפני הצבא📌 היחס לבחירות שלי למול השפעת הסביבה
📌 אורות גבוהים בהתחלה והקושי בהמשך
ר' צדוק כותב בצדקת הצדיק שבתחילת הדרך צריך להזדרז ולהוציא את עצמו מאיפה שהיה קודם ואז להמשיך במתינות. ברוך ה' יש לנו הרבה פעמים סיעתא דשמיא שכאשר אנחנו מתחילים דרך חדשה בד"כ היא מתחילה עם אורות גבוהים, עם הצלחות ותחושות טובות, ואז פתאום בלי ששמים לב, מתחיל להיות קשה יותר, אפור יותר ובלי כל האורות והניצוצות💨 בלימוד תורה זה עוד יותר כך. אומר לך על עצמי- אלול של שיעור א' שלי, מעולם לא היה לי אלול יותר עוצמתי ממנו. מה קורה אחרי זה? למה זה ככה? כי בהתחלה הדברים חדשים, עומדים מבחוץ אלינו, אבל ככל שעובר הזמן ואנחנו מתחילים להכניס אותם פנימה ללב אז זה נהיה הרגל וקשה יותר. לכן לדעתי כשאתה מתאר את מה שעבר עליך בתחילת המכינה ואז את מה שקרה בבית- זאת הנקודה הזאת, אתה מעכל ומתחיל להפנים את מה שחווית בהתחלה, ולכן עכשיו הלימוד והמצוות מתחילים לחדור פנימה גם אם אנחנו לא תמיד מרגישים ורואים את זה . ולכן לרוב זה לא קל ולפעמים יש הרגשה שזה עדיין חיצוני לנו, ואנחנו לא מחוברים. הרמב"ם מתאר חוויה דומה במשל של ברק שמבהיק ⚡וכל החיים אנחנו מנסים להאיר אותו מחדש בחושך, ככה יש לנו הברקות והארות של רוחניות, ובהמשך אנחנו מעכלים אותם לתוכנו דווקא מתוך הרגל ומעשים קבועים.
📌 חשיבות הלימוד לפני הצבא
לגבי ההתלבטות שלך והצער שאתה רואה שלחברים שלך 'הפז"ם דופק'. ואתה עדיין במכינה- תדע לך שכל חודש וכל יום במכינה שאתה לומד בו תורה זה מעצים אותך ומחזק אותך להמשך 💂🏻♀️! נכון זה נשמע כמו עוד סיסמא של אחד הר"מים, אבל זה אמיתי! בתור אחד שעכשיו בצבא☺ אנסה להסביר את העניין- הצבא מסגרת שוחקת ועצימה בטירוף! כמעט אין לך זמן לעצמך, למחשבות ולהתבוננות פנימית. אם אתה לא מכיר בבירור מה הערכים שלך, במה אתה מאמין, ומה המעשים שעליהם אתה לא מתפשר (מצוות, תפילות, לימוד קבוע) אתה פשוט לא עושה אותם לצערנו, והם במהירות מחליקים לך מהידיים. כדי לגשת לצבא בגישה הנכונה (וגם להמשך החיים) אתה צריך לברר לעצמך מי אתה, מה האני מאמין שלך ומה הדברים שהכי חשובים לך. וכל יום או חודש במכינה עוזרים לברר את זה, אם זה לימוד הלכה של לדעת מה לעשות ואם זה עוד יום שלמדת על תפילה והתקדמת בתפילות שלך.
בנוסף כמו שאמרתי מקודם, שגרה של חיים רגילים שבהם אתה מתחזק בתפילות, מצוות ולימוד מטמיעים בך אותם ועוזרים לך בהמשך בצבא כשהדברים לא יהיו מובנים מאליהם( להתפלל שחרית אחרי לילה+ ללא שינה..לא קל😉.
📌 היחס לבחירות שלי למול השפעת הסביבה
החשש שהעלית בסוף- 'שדבר כזה יקרה רק בגלל הסביבה ולא רק בגלל רצון אישי שלי', זה חשש כל כך אמיתי וכנה ומראה על בגרות ורצון כל הזמן להתקדם ולהשתפר!! וגם זאת שאלה שנשאלה מאז ומתמיד- האם אנחנו עושים דברים מתוך עצמי וחיבור ובחירה אמיתית או מתוך השפעת הסביבה? תדע לך שלעשות דברים רק מחיבור עצמי טהור, אומר הרמח"ל זה במידת הנקיות, כלומר טבעי לחלוטין לעשות דברים טובים וחשובים גם אם 70% זה מעצמי ו30% השפעת הסביבה (לא מהותי האחוזים) העיקר לעשות טוב. יותר מכך, הרב דסלר כותב כי בעצם הבחירה החופשית של האדם היא בעיקר באיזה סביבה להיות- טובה או רעה! כלומר כבר אחרונים וראשונים נשאלו על כך ואמרו- העיקר לעשות טוב ולבחור בטוב, ולאט לאט יגדל החיבור המוחלט לדבר וזה באמת יהיה לגמרי מרצון טהור ואישי שלך , זה מצוין לעשות טוב גם אם הוא מושפע מלחץ חברתי חיובי, אבל וזאת הנקודה שאני מציע לך לשמור- תמיד לשאול את השאלה הזאת בעדינות, וכך אט אט הדברים ייעשו מתוך רצון טהור ואישי שלך.
מאחל לך שתעשה ותבחר בדברים שהכי טובים לך ותצליח בדרך שלך
רואי