ש.
פשוט נמאסססס לי שההורים שלי אומרים לי מה לעשות!!! לכל מקום שאני רוצה ללכת וכל דבר שאני רוצה לעשות, הם אומרים לי לא והם לא מבינים שדי חאלס גדלתי ובאלי לעשות דברים כמו כל החברות שלי.
מה אני אמורה לעשות? במיוחד עכשיו שזו תקופה ממש קשה וצריך את השחרור הזה
ת.
אהלן אחותי.
קודם כל חשוב לי להגיד לך שאת כל-כך דומה להמון חבר'ה ובעצם לכולנו בגיל שלך.
אנחנו מחפשים חופש, מחפשים לגדול, שואלים המון מי ומה אנחנו וצריכים את הספייס.
אז אני מבינה אותך ממש ומגלה לך שהייתי כמוך לגמרי לגמרי. אני וכל האחים והחברות שלי. כולנו רצינו בגיל הזה שקט, לבד, ולבחור בעצמנו. אז בואי נדבר על זה :
הורים 👩❤️👨
ההורים המדהימים שלנו, כולם, רוצים בטובתנו, את בטח יודעת.
הם מאמינים שהם יודעים מה טוב בשבילנו, מה ישמור עלינו ויעטוף אותנו.
ההורים המדהימים שלנו עברו מזמן את גיל הנעורים, הם שוכחים לפעמים שגם הם היו שם, גם הם רצו חופש תנועה, גם הם רצו לעוף בשמיים.🐧
דבר ראשון אני חושבת שבהערכה ואהבה עמוקה כדאי לשבת איתם, עם שניהם, כמו לקבוע דייט חשוב, להכין איזה ארוחת ערב מפנקת ולהסביר להם בפשטות ועדינות - זה הגיל.
'אני בשלב בו אני מסוגלת להגיד מה אני צריכה, והאמת שאני צריכה מכם את התמיכה והאהבה, אני צריכה את החיבוק החם והקרוב אבל לפעמים גם את השחרור.
אני יודעת מה טוב לי, אני לא מסכנת את עצמי וזורקת, אני רק רוצה להיות עם כולן, לגדול עם חברות שלי, אני בוגרת, תסמכו עליי. תתנו לי את המרחב.'
את יכולה גם להסביר להם שבמצב הזה, שכשהלמידה מרחוק ואין חברה, כשיש סגר בארץ ואין מפגשים, את צריכה ללכת קצת, להתרחק כדי להתקרב, את צריכה את החופש לבחור ושלא ידאגו - את תחזרי הביתה. 🏠
🐧 אחרי שיחה כזאת אני מאמינה שהם ייזכרו בגיל הזה, ייזכרו כמה הם רצו ספייס והיו צריכים את השקט והלבד, ויתנו לך, יתנו לך ללכת ולעשות מה שאת מאמינה שנכון כי יסמכו עלייך.
אבל חשוב חשוב לדבר, הם לא תמיד יודעים מה עובר עלינו בפנים ושחלילה החומות שהם שמים לנו - עלולים לפגוע יותר.
🐧 אם גם זה לא עובד? בעיניי שווה לנסות לגרום להם לסמוך עלייך, ממש במעשים, אולי לשמור על האחים, אולי לקחת חלק בעבודות הבית, אולי יום אחד לשלוח את אבא ואמא לאיזה דייט לבד ולתקתק את הבית וככה הם ירגישו שגדלת, ירגישו שיש לך אחריות ובגרות וירפו מעצמם.
🐧 עוד נקודה שחשוב לי לומר לך כאמא לפצפון - הילדים, שזה אנחנו, גדלים להורים בין הידיים, הם זוכרים אותנו מוציאים שיניים, זוחלים, מטפסים על המיטת תינוק, מתגלשים בגינה, 👶 ולפעמים קשה להם להבין ולעכל שאנחנו כבר לא ילדים, גדלנו. כשתתחתני בעז'ה תראי על הפנים של אמא שלך איך זה מכה בה - ''הבת שלי, התינוקת היפה שלי - מתחתנת'. 👰🏽
ככה זה, ההורים מלווים אותנו מהרחם ועד... לכן קשה להם לפעמים לעכל את השלב שלנו בחיים ואנחנו צריכים לנפנף בו גבוה ולהודיע להם - "אהלן. זה אני. הפכתי לנער."
אלייך נשמה ! 💧אני חושבת שבגיל שאת נמצאת, יש לפעמים המון בלבולים מבחוץ, אנחנו עוד לא יודעים מה טוב ונעים לנו, מה יישמח ומה רק מרגש לכמה שניות ויפגע בעתיד, אנחנו לפעמים חסרות שיקול דעת.זה בסדר, לגיטימי ואופייני, אבל אולי לפעמים תעמיקי במה שאת רוצה לעשות ותגלי שזה שגוי לך, אולי שם אבא ואמא מתערבים, רוצים למנוע, כי הם, במבט מבוגר רואים את העתיד, את ההשלכות ורוצים בטובתך - למנוע ממך את הפגיעה העתידית. 🙊
שווה להקשיב להם ולבחון את ההצעה - אולי אם תוותרי למשל על המפגש עם החברות היום עד אמצע הלילה, במקום לא שייך וכו' - תרוויחי כל-כך הרבה דברים שאפילו לא חשבת שהם ייפגעו אם תלכי לאותו מקום.
לכן אני מציעה לך לפעמים לשקול את דעתם ולנסות להבין מה עומד מאחוריה.
אבל שוב זה גיל כזה ואני מבינה את הכעס לכן אסכם לך:
🐧 שווה ליצור שיח על זה עם אבא ואמא. להסביר להם את עמדתך.🐧
להוכיח את בגרותך וללמד אותם לסמוך עלייך, להזכיר שגדלת.
🐧 לזכור שיש להם איזה פז'מ בעולם ואולי לפעמים, הם מבינים יותר ממנו מה טוב לנו..
זהו אהובה ויקרה !!
הלוואי שבעז"ה תמצאי את האיזון בין הבית לחוץ, תקבלי מה שאת מרגישה שחסר לך ולא תשכחי לחזור הביתה, להיות מחובת לאמת ממנה באת.🐾
אוהבת אותך, תמשיכי לשאול ולהתייעץ- זה חשוב.
נעמי