ש.
שלום, אשמח שתענו מהר!
אני ילדה בת 16 וחצי ומרגישה שכל החיים רק רוצים לדפוק אותי!! לא משנה מה אני אגיד ומה אני אעשה זה לא ירצה את ההורים שלי ולפעמים אני כל כך מתעצבנת שבתוך תוכי אני חושבת מחשבות נוראיות ואומרת דיייי פשוט באלי למות כבר או לעשות מה שבאליי!! כאילו כמה אפשר להיות תחת מישו שאומר לך כל החיים מה לעשות אפילו שזה האנשים שהביאו אותי לעולם והכי אוהבים אותי כאילו חאלס אין לי כח יותר
בת 16.5
ת.
שלום לך🙃
ממש הרגשתי אותך בשאלה שלך, הקושי היומיומי עם תחושות כאלה לא מחזק ולא בונה, להפך זה מתסכל וכואב.
הבית הוא מקום עם פוטנציאל צמיחה עצום לכל החיים, לחוסן נפשי ועיצוב האישיות, אבל כגודל הפוטנציאל גודל הפספוס..
אני כותב את זה לא כדי לבאס אותך יותר, אלא כדי לצייר לך את העתיד- השינוי הזה יכול לקרות בלי לשנות אף אחד חוץ מאת עצמך, אנחנו לא יכולים לשנות אחרים..(;
חשוב לי שתקבלי את המענה שיסייע לך בצורה הטובה ביותר! אני לא יודע אם הפלטפורמה שלנו יכולה להיות מספיק טובה לכך, לכן קודם כל אני מציע לך לפנות למורה או יועצת ולדבר איתן(: הן מכירות אותך וכאן בשבילך!! הן יוכלו ללוות אותך בתהליך הזה, יחד תוכלו לחשוב כיצד לעזור לך להגיע לשיח טוב וכנה עם ההורים.
אם מרגיש לך פחות בנוח, ממליץ לך לפנות ל'חברים מקשיבים'. חשוב להדגיש שפנייה לגורמים חיצוניים לא אומרת כלום על ההורים שלנו, הם אנשים טובים, רק שהחוויה שלנו בתור ילדים יכולה להיות מורכבת.
אשמח בכל זאת להעלות כמה דברים שיכולים להוות פתיחה לשינוי. מומלץ לעבור אותם עם דמות/חברה קרובה שתלווה אותך בתהליך ותעזור לך להבין ובמיוחד להכיל את עצמך.
עיקר הדברים נועד לאפשר לך לגשת לדבר עם ההורים בצורה שתהיה בונה ולא מתריסה.
👈🏻 מודל אפר"ת
ראשי תיבות של אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. השורש לשינוי נמצא בפרשנות, זה לא קל אבל זה אמיתי ומוכח(:
לפעמים נראה לנו שההורים שלנו מחפשים אותנו על 'קטנות', לא משנה מה נעשה וכמה ניתן להם, הם תמיד לא יהיו מרוצים..
אבל אולי זו הדרך של ההורים שלך לבקש קרבה אלייך? יכול להיות שהם מבקשים שותפות בחיים שלך? יכול להיות שהם אוהבים אותך אבל מרגישים שאת קצת רחוקה מהם ולא נותנת להם את היחס שמגיע להם? יכול להיות שאת עושה 'מה שהם מבקשים' אבל לא מה שהם צריכים? ניסית לחשוב על הכיוון הזה בסיטואציות שקרו? אני ח"ו לא בא להאשים אותך, אבל אני בטוח שההורים שלך לא מחפשים אותך כי את לא מספיק טובה.
ברגע שנשנה את הפרשנות שלנו לאירוע, גם הרגש ישתנה, התגובה תהיה אחרת ואולי תתחיל לצמוח דינמיקה חיובית בתוך הבית שתאפשר לכם שיח יותר פתוח שבו תוכלו להעלות ציפיות ולתת מקום לכל מרחבי החיים של כל אחד (כמובן להעלות את הנושאים בזמנים נוחים בלי לחץ:).
👈🏻 התבוננות
אני רוצה להציע כיוון נוסף, קצת קשור לקודם אבל יותר עמוק. יש פעמים שאנחנו נעשים רגישים בדבר מסויים בעקבות דברים שחווינו במהלך החיים- צורך בעצמאות, צורך בביטחון, אמון וכד'.
תנסי לחשוב למה את חווה ככה את הסיטואציות? מה הנקודה הרגישה שיושבת אצלך? מה גורם לך להרגיש ככה?
תוכלי לשתף בכך את ההורים שלך, ותחשבו יחד איך עולים מכאן(: תיאום ציפיות מאוד חשוב כאן!תגידי להם איזה מילים יכולות לחזק ולהעצים אותך, ואז כשהם יבקשו ממך משהו, את לא תרגישי שאת תחת מישהו שאומר לך מה לעשות, וכשכן תרגישי אז תציפי את זה, תסבירי שהנקודה הרגישה שוב התעוררה ואולי כדאי בדרך אחרת.
👈🏻 מצוות כיבוד הורים
יש עלינו מצווה אלוקית של כיבוד הורים, תמיד, וכמו שאנחנו חייבים בלימוד זכות על הזולת, אנחנו חייבים פי כמה בלימוד זכות על ההורים שלנו. תזכרי שההורים שלך בני אדם והם מתמודדים עם חינוך, הפרנסה, זוגיות, אחריות, ועוד הרבה דברים שאנחנו בתור ילדים לא שמים לב, ולפעמים בתוך הלחץ גם הם וגם אנחנו טועים ומדברים לא נכון, אולי לוחצים מדי, לא שמים לב לאחר.. תלמדי עליהם זכות, ותנסי להבין את הצד שלהם, וככה גם כשהדברים לא יזרמו חלק יהיה לך יותר קל לקבל את המצבים הלא נעימים.
יש תשובות נוספות שעלו לאתר ואולי יוכלו לתת לך כלים נוספים וטובים- 1301, 1411, 1406, 1348. קישור לאתר: https://tinyurl.com/meshivsi
כל מה שכתבתי זה בלי הכרות אישית איתך ועם משפחתך, אני גם לא איש מקצוע, ואנחנו לא יכולים לספק לך ליווי לתהליך. חיים רק פעם אחת- סומך עלייך שבעזרת הכלים הנ"ל והרצון שלך- את תהפכי את הקשר שלך עם ההורים לקשר שיהיה הכי טוב עבורך🙂 זה ידרוש עבודה ומאמץ, תהיי בטוחה שזה משתלם(:
אני רוצה שיהיה לך הכי טוב!
את מוזמנת להמשיך ולשאול. בהצלחה לך!
אליסף