ש.
יש לי שאלה לגבי מוזיקה . אני מאד אוהבת מוזיקה וממש חייבת אותה בזמנים שקשה, אבל אני פשוט לא מצליחה למצוא שירים שאין בהם "בעיות". הרבה שירים של זמרים דתיים מתעסקים בעיקר בקשר עם ה', ועם כל כמה שזה מדהים, זה פשוט לא מדבר אליי.
כשקשה לי, אני לא מסוגלת לשמוע שירים כמו "איזה טוב ה' " וזה מרגיש לי פשוט מזוייף. מצד שני, רוב השירים שמדברים על כאב אמיתי ושגורמים לי להרגיש שמישהו מבין אותי, הם לא בדיוק דוסיים וכשאני שומעת אותם אני מרגישה שאני מידרדרת. יש לכם רעיון למה אני יכולה לעשות?
(אני לא מחפשת המלצות לשירים, נראה לי שאותם אני כבר מכירה). תודה רבה!
בת 16
ת.
שלום,
קודם כל, שמחתי מאד מהשאלה שלך! אני עוסק הרבה מאד בכל הקשור לקשר בין המוסיקה ועבודת ה', ובכללי - על הקשר שבין המוסיקה לנפש שלנו, ואני מקווה שהתשובה תהיה לתועלת בעז"ה.
אני חושב שנבין את התשובה טוב יותר כשנבין מה מהות המוסיקה. מהי מוסיקה?
העולם שלנו הוא עולם של גבולות. יש חוקים ויש כללים, ועולם כמנהגו נוהג כדרך הטבע. בספר התניא כתוב שהאדם נקרא עולם קטן ולכן גם כל התנהגות האדם היא כולה בתוך גבולות ודפוסי התנהגות מסויימים. הדיבור, שהוא הכוח המרכזי ביותר של האדם, ובעצם מה שמבדיל אותנו משאר בעלי החיים, הוא זה שמצמצם ומוריד אל תוך הגבול את המחשבות שלנו.
אסביר: כשאנו מדברים אנחנו מנסחים את המחשבות ומורידים אותם אל תוך מילים ואותיות. או במילים אחרות - שמים גבול למחשבות ומצמצמים אותן למילים מסויימות.
המוסיקה עושה בדיוק את ההפך! המוסיקה לוקחת את המילים ומשדכת להם מנגינה. הניגון גורם לנו להשתחרר ולהתנתק מהמקום בו היינו עד עכשיו, הגבולי והמצומצם, ומחזיר אותנו למקום יותר מחשבתי ועמום. במילים אחרות - הניגון לוקח אותנו מהגבולי אל בלתי גבולי.
(אגב, לכן הרבה אנשים שרים במקלחת. כי הגוף משוחרר מהבגדים שהם חלק מהגבולות שלנו, ואז יוצא השיר והניגון).
עכשיו מובן למה כשקשה לנו אנחנו הולכים למוסיקה. הקושי והכאב מגבילים אותנו מאד ומצמצמים אותנו לראות את המציאות באופן מאד מסוים, והמוסיקה עוזרת לנו לצאת מהכאב לכמו עולם אחר.
המקום בו המוסיקה הייתה העבודה החשובה ביותר הוא בית המקדש. שירת הלווים. רבי עקיבא אומר שהעולם נברא בשביל שירה וזמרה.
המקום של המוסיקה נמצא עמוק שם בלב של העולם, וכמו שבמקדש יש הלכות מורא מקדש, גם במוסיקה יש הלכות מורא מקדש. לא כל שיר שאנחנו שומעים הוא מתאים.
מי שהגיע למקדש היה בד"כ החוטאים ואלה שקשה להם להקריב קרבן ואז המוסיקה ושירת הלווים הייתה חלק מההקרבה. בלעדיו הקרבן פסול.
לסיכום
שירים שאינם בקדושה לא יביאו באמת למטרה הטובה שלשמה המוסיקה באה לעולם, וגם אם ההנאה תהיה רגעית, היא רגעית בלבד. לכן, דווקא כשנשים לב לחשיבות המוסיקה, למהות שלה ושהיא מוציאה מהגבול לבלתי בעל גבול, כל פעם שתרצי לשמוע שיר בכל מצב שהוא, תתחזקי על זה שאת שומעת שירים טובים וראויים שבשבילם נברא העולם, שהם מוציאים אותך מהקושי והצרות שהם גבול וצמצום ובעז"ה כבר תרגישי יותר טוב.
ונקודה אחת לסוף: יש זמרים ושירים טובים שעוסקים בקושי והיציאה ממנו בדרך של אמונה ולא רק "איזה טוב ה' " (למרות שזה בהחלט נכון) כמו אביתר בנאי לדוגמא או שולי רנד. אם את עוד לא מכירה - מוזמנת לחפש ולנסות.
אם לא הייתי מספיק מובן- את תמיד מוזמנת לשאול שוב ולדייק.בהצלחה רבה!
ישראל