ש.
היי,
אני מכין סקינים של מיינקרפט באתר סקינדקס, ויש לי 2 בעיות.
א. בשבוע האחרון קיבלתי כמה הודעות אנטישמיות, וזה כואב לי לקרוא.
ב. יש אנשים מכל העולם שמשתמשים באתר, והרבה ויש הרבה שקורה בשבת. זה מרגיש לפעמים שהשבת זה מבחן, או סוג של עונש, לא פרס.
מה אני יכול לעשות?
ת.
שלום לך ידידי התותח, מקווה ששלומך טוב. צר לי לשמוע על עוגמת הנפש, ומרגש מאוד לראות את היחס שלך למצוות ולדברים שאנשים אומרים, אתה לא אדיש למציאות סביבך, וזה נהדר.
כבודו שאל שתי שאלות יפות, נעסוק בהן בנפרד. הראשונה נוגעת ליחסיך מול אנשים, והשנייה גדולה יותר ויסודה בשאלות על מקומן של המצוות בחיינו. נתחיל בשאלה הראשונה שהיא כאמור פשוטה יותר:
אני לא מכיר את כל העסק של המיינקראפט, אבל בעבר נתקלתי במקרה דומה. סרטון פרו-פלסטיני ביוטיוב עימת אותי עם כמה מגיבים אנטי-ישראליים בגיל צעיר מאוד, אני מניח שזה אותו רעיון בגדול.
אפשר להבין את הפגיעה בשני אופנים: פגיעה אישית ופגיעה לאומית. באופן אישי אף אחד לא נהנה מעלבונות או מסתם מטרדים מציקים. בצד הלאומי, כואב לראות כאלו גילויי שנאה כלפי עם-ישראל, בעוד העם שלנו אמור להיות שגרירו של ה' ומבשר המוסר בעולם. איך לא נכאב כשנראה את כבודו נרמס? לא היה לי ברור מהשאלה איזו פגיעה בדיוק חווית, אז אכתוב מה שאכתוב ואתה תיקח מה שנוגע לך.
נתחיל בצד האישי:
אני לא יודע מה הקשר שלך עם החבר'ה האלה. אבל חשוב לציין שחברים ברשת זה לא החיים. אין שום סיבה (ולעניות דעתי גם לא מומלץ) לנהל איתם קשר אישי מעבר לצ'אטים ענייניים לצרכי המשחק, שלא נחיה חלילה באשליות ונתמכר לחברי-מסך על חשבון חיי החברה המציאותיים.
כפי שידוע לך, העולם מלא בחבר'ה טובים ובחבר'ה קצת פחות טובים. במידה ואתה חווה מהם פגיעה אישית, הייתי ממליץ לך פשוט להתעלם, להמשיך הלאה, ובכלל, לא להעניק תשומת לב מוגזמת ובוודאי לא להגיב (כי זה בדיוק מה שהם רוצים שתעשה, ובאופן כללי אנחנו נגד עלבונות וגזענות). אלו שבוחרים להתנהג ככה לאדם שאינם מכירים בגלל משחק, לא שווים את תגובתך.
בצד הלאומי:
גם אם באופן אישי לא לקחתָ ללב, היחס הזה לעם ישראל הוא שכואב לך. בגדול, עם ישראל שונה מכל האומות וה' בחר אותו לתפקיד גדול. יש הרבה מה להאריך, איך עם כל כך קטן החי בארץ כל כך קטנה מעורר כל כך הרבה הדים ותחושות בעולם? הגויים אף-פעם לא אדישים אלינו, גם אם מאהבה וגם אם משנאה. זה לא מקרי! זה חלק מעניינו של עם ישראל, הדבר הזה מופיע מלא בתנ"ך ובמקורות. לעם ישראל יש שליחות להיות שגריר של ה' בעולם, ממלכת כהנים וגוי קדוש. לכן העולם אינו אדיש לקיומנו.
זה רעיון גדול, הוא מצריך הרבה ראיות מהמקורות, אבל לא ניכנס לזה כי זה יאריך את הדברים מאוד (ואם בכל זאת תרצה להעמיק בדבר, תצטרך לשלוח שאלה נוספת). תסכים איתי שמתוך התבוננות די פשוטה במציאות ניתן לחוש יחס חריג לעם ישראל ולמדינת ישראל מצד האומות, ובהחלט מעודד לדעת שזה לא מקרי, ושהתורה "חשבה על זה מראש". מה שאתה חווה הוא גילוי פחות נעים של האחריות העולמית שאתה נושא בתור בן-ישראל. זכית חבוב.
סיכום בתכל'ס:
אין מה לקחת ללב. אנשים מכל העולם שנמצאים במחשב הם ממילא רחוקים מאוד וקשה להשפיע עליהם. תהיה אדם שמשדר אור וטוב לעולם וההשפעה שלך על העולם בוא תבוא. תתעלם, תדבר עם אנשים כאלו רק מה שאתה צריך לצרכי המשחק ולא יותר, החברים האמתיים שלך בחוץ הם ששווים את יחסך ולא גיבורים-מאחורי-מסך שמתגרים באדם שאינם מכירים.
בנוגע לשאלה השנייה:
השבת היא אכן מתנה כפי שאמרת, גם בלי הרבה העמקה ניתן להרגיש בערכה הרב. כל העולם למד את הרעיון של יום מנוחה שבועי מעם ישראל (אתה שם לב שזה מתחבר לשאלה הקודמת על המקום המשפיע של עם ישראל בין האומות...). גם אתה רוצה לחוש שהשבת היא מתנה, וזה נפלא!
בחרת להגדיר את זה כ"מבחן", ולא סתם "קושי", ובאמת חשוב מאוד לראות בכל קושי מבחן, הזדמנות להשתפר. בוא אגלה לך, את הניסיון שאתה מתאר עוברים הרבה יהודים טובים מול הרבה מצוות שעבורן הם מוותרים על רצונות ולפעמים אף חלומות. אני מעריך שאתה יכול לשמוע על כך סיפורים כמעט מכל אדם שומר מצוות, שאל אנשים מבוגרים בסביבתך.
(רוצה דוגמה טובה? פתח ויקיפדיה על יוסל'ה רוזנבלט, חזן שחי לפני כמאה שנה, ויתר פעם אחר פעם על הצעות עתירות כסף ותהילה מהאופרה והתיאטרון בארה"ב בשביל אורח חייו. מומלץ לקרוא ולהתפעל ממסירות הנפש.)
המימרא "עבד ה' הוא לבדו חופשי", פירושה שיהודי עובד ה' חי את החיים הנכונים, כי ה' נתן לנו את הנוסחה המדויקת. דמיין עולם בו האדם היה נברא וה' היה אומר לו "שמע, בראתי אותך. מכאן תסתדר, קבע לך את הנוסחה לחיים הנכונים לבד". האדם היה צריך להחליט לבד באיזה שלב ביממה מתחלף היום ליום הבא, איך מציינים אירוע שמח לעם ישראל, איך מציינים אירוע קשה, אחת לכמה ימים נקבע יום מנוחה, ואיך הוא מתבטא.
במציאות כזו אולי היינו מגיעים לתשובות נפלאות, אבל הן היו מוגבלות. אנחנו קיבלנו מהקב"ה (ובהמשך מחכמי תורתו) לו"ז מפורט מה עושים ומתי עושים. זה נשמע מגביל, אבל כמה מרגיע לדעת ש"דאגו לנו" כבר, שאת האחריות לקביעת לוח הזמנים שלנו הטיל ה' על עצמו והשבת שלנו היא קדושה, וכל איסור בה נועד לטובתנו!
אי-אפשר לשנות את המצב, רק את היחס שלך, מ"מבחן" ל"פרס". לכן, אני ממליץ לך בשבת לעשות מה שה' ציפה ממך לעשות - לנוח, אחי היקר! אם תשתחרר ותתרכז בכיף שבשבת זה לא ישנה את מה שקורה במשחק בשבת, אבל זה ישנה בהחלט את היחס שלך לדברים. הרי כל מהות השבת היא לעצור את המרוץ השבועי, להוציא אותנו החוצה, לנתק, להכריח אותנו לנוח ולחשוב על הדברים שקרו השבוע, או אפילו סתם לשכוח קצת ממטרדי השגרה. אולי זה דווקא בדיוק הזמן לנוח יום אחד מתפקידך במשחק. חוץ מזה, אתה תשים לב שמנוחה או הפסקה מביאות לשיפור ביצועים.
ה' עמך גיבור החיל!
יאיר פריאר-דרור