ש. "הנוער של היום" קשה לי עם זה שגם במוסדות שמגדירים את עצמם כדתיים ויש אצלם חוקים יחסית נוקשים, מכניסים תוכן פחות ראוי בפעילויות, באופן כללי, שהנוער היום מאוד חשוף, ההנאה היא שטחית, ואי אפשר פשוט להנות מהחיים הפשוטים.
ת.
ישנם שלושה עיקרים המונחים ביסוד השאלה ואליהם אני רוצה לשים לב במענה אליה.
עיקר ראשון: פעם היה...
על זה אומר לנו שלמה המלך בספר קהלת "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה".
יוצא לנו לא מעט פעמים להגיד דברים בסגנון "פעם הנוער היה איכותי, פעם הישיבה היתה רצינית, פעם החסידים היו יותר חסידים, פעם...".
שלמה מלמד אותנו כאן יסוד חשוב, לא היית פעם. את/ה כאן. עכשיו.
גם לא בטוח שאנחנו בכלל יודעים באמת מה היה פעם, הרבה פעמים אנחנו חושבים שתקופה אחרת היתה יותר טובה מהתקופה הנוכחית והאמת שהתקופה ההיא היתה הרבה יותר גרוע, הזכרון האנושי הוא לרוב מאוד סלקטיבי, אנחנו זוכרים את הדברים הטובים ושוכחים את הרעים או זוכרים חלקים בצורה מסויימת שאנחנו בנינו לעצמינו בראש.
וגם יש סיבה לכך שה' יתברך שלח אותך לכאן עכשיו ולא למקום אחר בעבר. ה' יתברך יודע במה אני טוב ומה טוב לי ואם הוא שם אותי במקום מסויים בזמן מסוים זה כי הוא יודע שיש משו שרק אני יכול לתת במקום הזה בזמן הזה. ועלי לחפש מה באתי לעשות כאן.
ומכך אפשר להגיע לעיקר השני:
אחרי שאני מבין שאני כאן עכשיו ולא בשום מקום אחר או זמן אחר.
עלינו להבין שגם במוסדות ש"מגדירים את עצמם דתיים" ישנם תלמידים מכל מיני סוגים, ולפעמים חלק מהתלמידים באים ממקומות פחות דתיים או פחות ערכיים וגם אליהם צריך להתייחס וגם בשפתם צריך לדבר ועל כן אני ינון בר-לב לא יכול לשלול על בסיס הראיה הצרה שלי כתלמיד את המסגרת בה אני לומד בגלל תוכן מסויים שהעבירו ולדעתי הוא פחות מתאים לנוער בגילי. על הצוות החינוכי מוטלת משימה מאוד חשובה ולא תמיד אני אדע מה השיקולים שלה להכניס תוכן כזה או אחר לפעילות.
עיקר שלישי:
ההנאה השיטחית, זו בעיה מאוד רצינית וצריך להתייחס אליה בכובד ראש.
אך מצד שני אנחנו צריכים לא לאבד את האנושיות הטיבעית. שמעתי פעם ראיון שראיינו את הרב שרקי ושאלו מי הרבנים שלו והוא ענה "הרב קוק, מניטו, ועוד כמה רבנים מעדות המזרח" וכששאלו אותו למה דווקא מעדות המזרח אז הוא ענה שהם יודעים לחיות חיים בריאים ולהנות גם מהדברים הפשוטים.
אז אנחנו צריכים גם לשים לב שאנחנו לא נכנסים ליותר מידי התקטננויות.
יש סיבה לכל הדברים. ה' יתברך בכוונה שלח אותנו לדור שבו יש הרבה יותר הנאות שטחיות. אנחנו צריכים ללמוד איך לגדול מזה וזה לא פשוט אבל זאת כנראה המשימה של הדור שלנו, למצוא מה טוב בזה. למצוא איך אנחנו הופכים את זה להיות קרקע למשהו יותר גדול ממה שהיה עד עכשיו...
דוגמאות קטנות:
*בזכות הטכנולוגיה, הרפואה משתכללת. תלמידי חכמים יכולים למצוא יותר בקלות מקורות ללימוד ועוד...
* בזכות הפנאי לאנשים יש זמן להתעסק קצת עם העומק של החיים ולא רק בהישרדות.
*בזכות הסמארטפונים אני (בחור בישיבת הסדר) יכול לענות על שאלות שכשהייתי בתיכון לא היה נעים לי לשאול רבנים והורים.
*מההנאה והרצון השטחי של ה"כאן ועכשיו" ללמוד לשאול את עצמינו מה ה' יתברך רוצה שאתן ואתרום כאן ועכשיו.
ויש עוד המון דברים שאנחנו צריכים למצוא, גם בדברים שנראים לנו שטחיים ביותר ולהעצים אותם...
שיהיה לנו המון בהצלחה.
אשמח מאוד להמשיך להתדיין על הנושא בפרטי
ינון בר-לב