1 דקות קריאה
30 Jan

ש.

נמאס לי להיות בבית. כל היום רק מעירים לי פה וצועקים עלי ועוד בקורונה אני בכלל מתחרפנת... אין לי כוח לזה אם הייתי יכולה הייתי עוברת לגור לבד. אני בדרך כלל בפנימייה ואפילו בסופ"שים קשה לי לחזור לבית. 

יש עצות?



ת.

הי יקרה,

חשוב לי לפתוח ולומר שאת ממש לא לבד בתחושות. תהיי בטוחה שהתקופה הזאת של הקורונה מביאה איתה ים של התמודדויות וביניהם מתחים בבית להמון אנשים, ובצדק. המשפחה היא המקום החשוב ביותר בחיינו ולכן טבעי שגם יהיה בו הכי מורכב לפעמים. בטח ובטח כשאדם תקוע בבית וכמעט לא פוגש אנשים מבחוץ, כך שיוצא שהקשיים והמורכבויות הופכים להיות יותר מרכזיים בחיים ויותר אינטנסיבים, וזה קשה מאוד. אז קודם כל חיבוק ❤️

אז מה עושים?
קודם כל, אם זה אפשרי-שיח 🗣️

החוויה שלך בבית היא חשובה מאוד. אני מאמינה שהחוויה בבית היא חווית החיים הבסיסית של האדם, מהחוויה הרגשית שלו בבית הוא יוצא החוצה ופועל ומתנהל בעולם. לכן, חשוב להשקיע בזה ולא להשאיר את המצב כפי שהוא. אם את מרגישה שזה אפשרי, הכי טוב שתנסו לשבת לדבר על זה בנחת, על כל מה שמפריע ולא נעים.

אם את מרגישה שזה לא מתאים לך ולמשפחה שלך אז אולי אפשר אפילו לזרוק במשפט - "וואלה, זה לא נעים לי ש.. יש מצב תוכל/י יותר לשים לב ש.." ומאמינה שלרוב יהיה מי שישמע וייקח לתשומת ליבו אם הדברים נאמרים בצורה מספיק נעימה.

לעשות ההפרדות 👨‍👩‍👧‍👦

באופן כללי ובפרט במצב המשוגע הזה של הקורונה, חייבים ללמד את עצמנו לעשות הפרדות. לדעת לנתק את החיים שלי מהחיים של מישהו אחר, ולנסות לא להתערבב רגשית מכל דבר שקורה מסביבי. חבל שבגלל עצבנות של אמא או בחירה לא נכונה של אחד האחים למשל ייהרס לי כל היום. כדאי לדעת לתחום את האני שלי, מה אני נותנת לו להשפיע עלי ומה לא. זה עוזר לשמור על יציבות נפשית ושלווה גם כשלפעמים הכל סוער מסביב.. זה לא אומר להיות אדישה כלפי הסביבה שלי ולהגיד "לא אכפת לי מה את/ה עובר/ת", אלא זה אומר להיות בהבנה לכך שגם האנשים סביבי עוברים תקופה לא פשוטה, אבל אני לא נותנת לזה לנהל אותי.

הבית הוא אחד המקומות שהכי קשה לעשות את זה, אבל לרוב גם הכי נצרך 😉

לקבוע עם חברות👭

לשהות באותו חלל 24/7 עם אותם אנשים יכול להיות מאוד אינטנסיבי ואפילו לא בריא. חשוב לצאת להתאוורר מידי פעם ולהיפגש עם אנשים אחרים (עם מסכות כמובן 😉😷). יאללה תרימי טלפון לחברה ותקבעי איתה (: גם אם זה דורש להשקיע נסיעה, בעיניי בסוף זה יהיה שווה את זה 🙃

לגרש את החושך בהוספת אור🔦

תנסי להוסיף רגעים טובים ומשמחים בבית. לקבוע לעצמך רגעים של לבד שבהם את עוסקת נטו במה שמשמח אותך (זה יכול להיות תחביבים חדשים וישנים, טלפון לחברה, ספורט, התבודדות, חברותא וכו').יכול להיות שלהוסיף לעצמך רגעים של טוב יכולים להפוך את החוויה בבית לאפילו מעט יותר חיובית (:

מעבר לזה, אם זורם לך את תמיד יכולה לנסות לעשות את האווירה המשפחתית יותר כיפית, אם זה להכין משחק להדלקת נרות חנוכה, להכין אוכל מפנק וכו' וכו'.. כמובן שזה תלוי בסגנון ובזרימה של שאר בני הבית, אבל בטח לא יזיק לנסות 🙃

והעיקר-לזכור שזה זמני 📆

חשוב לזכור שבסוף החיים עצמם הם לא הסיטואציה שאת נמצאת בה עכשיו. הסיטואציה הזו של הקורונה, שבה אנחנו תקועים בבית הרבה יותר מבחיים שלפני הקורונה זו סיטואציה לא נורמלית וזמנית שתחלוף בעז"ה. להיזכר בזה מידי פעם יכול לתת לך קצת אוויר.

בהצלחה אהובה!

מוזמנת תמיד להמשיך לשאול אם את מרגישה שזה לא סיפק אותך.

חיבוק גדול ❤️

אביטל חדוה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.