מאד חשוב לי שיהיה בי פשטות ואני חושבת שזאת תכונה ממש חשובה אצל כל יהודי אבל אני מרגישה שאני ממש חסרה במידה הזאת ושזה משפיעה לרעה על הרבה דברים בחיים שלי.
איך אפשר לעבוד על זה?
אולי יש לכם המלצות לספרים על זה או משו?
וואו כמה נפלא הרצון הזה!
בדרך כלל אנשים דווקא מחפשים את המשמעות ואת העומק, והרצון לפשטות בעיניי הוא ליחידי סגולה!
אשרייך!
איך עובדים על פשטות?
יש תורה נפלאה של הבעל שם טוב הקדוש, שאומרת שאדם יכול לראות רק מה שיש בו, זאת אומרת שכשאני רואה איזושהי תכונה באדם אחר או במציאות, ומתפעל ממנה, אז אני צריך לדעת שהיא קיימת בי ממש, ובצורה כזו או אחרת אני צריך לגלות איפה. (בגדול גם הייצר הרע נכנס לתמונה ואומר לנו שיש בנו את כל הדברים השלילים שאנחנו רואים, מומלץ שלא להקשיב לו..)
אז קודם כל דעי לך ותשמחי שהתכונה הזו קיימת בך:)
אם זה משהו שאת שואלת ומבקשת וודאי יש לך קשר אליו.
בואי ננסה להבין יותר מהי פשטות כדי לראות איך גורמים לה להיות יותר נוכחת בחיים.
ר' נחמן מברסלב מנהיג את תלמידיו להתנהג ב'פשיטות ותמימות', הכוונה היא לקבל את מה שמגיע אלי כלא מובן מאליו, בענווה מוחלטת, אדם פשוט זה אדם שמבין ששום דבר לא מגיע לו, או יותר נכון שהכל מגיע מה' בדרך לא טבעית בכלל, יוכל לשמוח מכל דבר קטן שיגיע אליו ובטבעיות יכיר תודה.
אז מה זה חוסר פשטות?
חוסר פשטות זה המחשבה ש'אני מבין' משהו ממה שקורה כאן, או ש'מגיע לי', יש איזה משהו שאמור לקרות ואני יודע מהו, זו תפיסה גאוותנית, שבאה מהמחשבה שהנחש אומר לאדם וחווה "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע", ברגע שתאכלו מעץ הדעת אז תדעו איך אלוקים שהוא מעל גן עדן, מקום שהכל בו טוב, במצב כזה, שהאדם מרגיש שהוא בר-דעת, אם משהו לא מסתדר לו לפי הבנתו וציפיותיו אז הוא יהיה עצוב וכועס, וממילא אין לו יכולת לומר תודה על הדברים הטובים שקורים איתו, מפני שלא היה משהו מיוחד, הכל היה רגיל וכביכול 'טבעי'.
אז איך עובדים על הפשטות?
בגדול אפשר להתחיל את התהליך הפוך, ממש כעבודה פרקטית יומיומית- להתחיל להגיד תודה על הדברים הכי רגילים שיש (גם על הדברים הרעים שקורים לי), זו עבודה של 5 תודות ביום, לשבת כל ערב ולומר תודה לה' על 5 דברים שהוא נתן לי לחוות היום.
אחרי כמה זמן, אנחנו כבר נהייה בתודעה כזו שבאמת התודה הזו באה מהלב, ותבצבץ בתוכינו שמחה על הדברים הכי 'פשוטים' שקורים לנו במהלך היום, כי נחדיר לתוכנו את ההסתכלות של עין טובה, של ענווה וטוב פשוט, ונראה את הטוב גם במה שפחות, ונצליח לקבל בפשיטות ותמימות, באהבה ושמחה גדולה את מה שה' מביא לנו לחיים.
* לגבי ספרים, אני הייתי קורא סיפורי צדיקים, זה עוזר לתרגל את הפשטות ואמונת חכמים שיש לנו.
הסיפורים הכי יפים שאני מכיר זה סיורי ר' שלמה קרליבך.
נגעתי בצד אחד של פשטות, אם יש עוד צדדים או דברים ספציפים אשמח שנדבר על זה,
יהודה.
שה' יתברך יאיר עינינו לעובדו בלבב שלם ובפשטות אמן!