ש.
הי, בזמן האחרון אני מרגישה שכולם כפויי טובה אלי.. לא משנה כמה אני ייתן את עצמי לחברה שלי היא לא תטרח לשאול מה איתי פעם אחת.. אני יודעת את הביטוי של לא לצפות לקבל אבל עדיין מבאס..
ת.
הי יקרה! וואוו זו שאלה טובה!
לתת מעצמך ולהרגיש שלא רואים אותך...
נשמע קשה🙈
ברשותך בואי ניקח כמה צעדים אחורה. בואי נסתכל על התמונה מבחוץ. שתי בנות, האחת נותנת ונותנת ונותנת, השנייה רק מקבלת.
אני קופצת ואומרת שהראשונה מרגישה מרוקנת, ואפילו עייפה מלתת כל הזמן.
השנייה אפילו לא מתעניינת בראשונה.
קודם כל רציתי שתראי את המצב מבחוץ. לפעמים זה עוזר לנו להבין יותר את חומרת/קלילות המצב.
אני מניחה שמתוך כל הנתינה שלך לחברה, זה אומר שהיא חשובה לך ואת לא רוצה לאבד אותה.💕
אז מה עושים? איך מתמודדים?
- תנסי לדבר איתה. תסבירי לה מה מפריע לך. (נכון זה יכול להיות לא נעים, אבל זו הדרך הכי יעילה לוודא שהיא מודעת למצב ויכול גם לשפר את המצב).🙃
- תעשי משהו בשביל עצמך. תקבעי לך זמן קבוע (פעם בשבוע + -) שהוא רק שלך שבו את מקבלת. תתני לעצמך זמן פנאי, פינוק, תקני לך ממתק, תעשי משהו שממלא אותך, משהו שאת אוהבת.🔥
- תיקחי צעד אחורה מהחברה.
אנחנו אנשים בסך הכל. ואנשים נוטים להיכנס למעגלי נתינה וקבלה. בדרך כלל, בכל סוג קשר, יש נתינה ויש קבלה.
בני זוג: כל אחד נותן. ומקבל באותה מידה.
צוות: כל אחד נותן מכוחותיו את מה שהוא יכול, ונעזר באחרים ובכוחות שלהם.
וכך גם בין חברים וחברות.
לפעמים צד אחד נותן מעבר. אז הצד השני נסוג מנתינה. האיזון מופר ובכך נוצר מצב שיותר דומה להורה כלפי ילד. כלומר ההורה נותן ונותן ונותן והילד לרוב מקבל בלי לתת.
אני מציעה לקחת צעד אחורה, ולתת לחברה מקום וזמן, תני לה לתת לך בדרך ובזמן שלה.
נראה שאת נותנת מעצמך ללא גבול, וזה לא בריא. אני מציעה לך אפילו לתת מעצמך קצת פחות, במידה שתרגישי שאת נותנת, אבל לא יותר מדי. ובעזרת השם הדברים יכולים ממש להשתפר💗
בקיצור מאורך, מאחלת לך בהצלחה!
אהובה