ש: היי! אז ככה אני פשוט לא אוהבת להיות 7 אחים בבית, פשוט לא אוהבת ולא רואה בזה שום משהו כיף, זה פשוט מעצבן אותי כל פעם מחדש. אני בוכה מזה המון ועצבנית מזה המון וממש לא מתגאה שאנחנו 7 אחים בבית. לא כיף לי בבית בגלל זה בכלל.. אני יודעת שאני אולי טיפה דרמטית אבל פשוט לא כיף לי בשום צורה. שלא תבינו לא נכון אני אוהבת את אחים שלי אבל כל אחד בנפרד. אשמח אם יש לכם איזה רעיון להרגיע אותי ממש תודה רבה!!
היי, קודם כל תודה על הפרוייקט! ממש אשמח שתענו על השאלה כמה שיותר מהר כי זה באמת מפריע לי.. נכון בחיים יש שני סוגי אנשים: כאלה שממש זמינים בווצאפ, וכאלה שיכולים גם 5 שעות לא להיות בו.. אז אני מהסוג שממש זמינה ועונה יחסית מהר וזה ממש מפריע לי.. ואני אסביר למה. אני רואה חברות שלי שנראו לאחרונה לפני שעתיים שלוש ואפשר להגיד שאני מקנאה כי אם הם לא היו בווצאפ ככ הרבה זמן, כנראה שהן נהנות במה שהן מתעסקות בזמן הזה.. ואני כאילו לא מצליחה להנות מהרגע, ולפעמים אני חייבת לברוח לווצאפ.. קשה לי שאני ככ זמינה אני ממש רוצה להתנתק ופשוט לא מצליחה.. אני ממש להוטה כל הזמן על הווצאפ וכשמשעמם אני פשוט פותחת אותו ושום דבר לא קורה.. זה נטו משיעמום. אני פשוט רוצה להתנתק ולא להרגיש שאני מפספסת משהו. או לא להרגיש שזה משהו שהוא חסר לי. מה אפשר לעשות? (וסורי על האורך
המון פעמים אני שומעת מבוגרים מדברים על עצמם בגיל ההתבגרות, וכולם מתייחסים לעצמם הצעירים בתור מטופשים או נאיביים. מציקה לי מאד המחשבה שגם אני אהיה ככה עוד 20 שנה. לא מספיק שעכשיו אף אחד לא מבין אותי, אפילו אני בעוד כמה שנים אשב ואצחק על עצמי?! יש מישהו מזדהה? עוד כיוונים על המחשבה הזאת?
אני מפחד שאני לא אצליח להגיע למצב שבו יהיה לי את האומץ לגשת לבחורה ובסוף לא אתחתן. אשמח לתשובה
ש. שלום ותודה על המיזם! יש לי המון אפשרויות למי לתרום את מעשר הכספים, איך אני יודע באיזו לבחור?
הי, בזמן האחרון אני מרגישה שכולם כפוי טובה אלי.. לא משנה כמה אני ייתן את עצמי לחברה שלי היא לא תטרח לשאול מה איתי פעם אחת.. אני יודעת את הביטוי של לא לצפות לקבל אבל עדין מבאס..
אני יודעת שאני לא בגיל לחשוב על מקצוע לעתיד שלי אבל עדיין, אני מרגישה שאני חייבת למצוא כיוון, ולמען האמת עד עכשיו חשבתי שאני אהיה מורה או משהו בסגנון אבל אני שומעת הרבה אנשים (כולל כאלה שהם מהמשפחה שלי) שלא ממש "תומכים" בזה, אני רואה את זה בדרך שבה הם מדברים על המקצועות האלה (אני לא אפרט בגלל איזה נושאים, אבל לפעמים יש להם ביקורת ואף נימת זלזול) ופתאום זה נורא מדאיג אותי, הרי אני רוצה לרצות אותם ואני לא רוצה שיגידו עליי דברים כאלה של זלזול כמו שאני שומעת....אני די לא יודעת עכשיו מה לעשות בעתיד וגם הביטחון במקצוע שראיתי את עצמי בו, והאדם שחשבתי שאהיה התערער...ממש אשמח לעצה מה לעשות!. בת
האם לסלוח אומר גם להפסיק לכעוס או שאפשר לסלוח ולהמשיך לכעוס כי וואלה פגעו בך?
ש. הי, תודה רבה רבה על הפרוייקט המדהים הזה! יש לי חברה שאני לא יודעת מה לחשוב לגביה. מצד אחד אני מרגישה שהיא מנצלת אותי, והיא גורמת לי לאבד חברות אחרות (פעם אחת היא רבה עם מישהי מריבה ממש גדולה ובגלל זה הפסדתי את החברה. כי היא סיבכה אותי בזה למרות שלא רציתי, וגרמה לי לאבד את מי שהיא רבה איתה, למרות שכן רציתי להיות חברה שלה.) והיא כל זמן מדברת על דיכאון וכזה וזה גורם לי להרגיש לא טוב. ומצד שני היא ממש רוצה שאני ימשיך להיות חברה שלה ואנחנו סוג של שלישייה שתמיד רגילים לראות אותנו ביחד וכשלא כל הזמן שואלים. אני חייבת לציין שניסיתי כבר כמה פעמים להתרחק מהחברה הזו אבל היא לא משחררת בקלות, ואני מפחדת שאם אני יפסיק להיות חברה שלה זה יפגע לי בקשר עם החברה השניה שאיתנו בשלישייה. מקווה ממש שתענו מהר תודה רבה!
ש. היי, אני ממש מתחרטת על איך שהתנהגתי פעם ויש לי רגשות אשמה. אני אסביר- זה לא שהייתי באמת רעה אבל לא התייחסתי יפה כל כך לחברים והתנהגתי לא כמו שאני באמת. בשנתיים האחרונות השתנתי לטובה ממש ואני בן אדם שונה לגמרי ממה שהייתי בכיתה ו. יש לי עכשיו המון רגשות אשמה למרות שגם ביקשתי סליחה מהאנשים שאני יודעת שפגעתי בהם. כל פעם שמדברים על התקופה הזאת אני מרגישה לא בנוח ומרגישה בן אדם לא טוב.
ש. אני בנאדם שלוקח דברים קשה, כזה מנתחת כל מה שאומרים ואפילו היחס קטן ביותר, מה אפשר לעשות? ואם יש לכם פתרון לעוד נקודה- אני לא מתכתבת בקבוצות גדולות בוואצאפ, תמיד מתפדחת וכזה וגם בכללי עם בנות אני לא כל הזמן מתכתבת. מה זה אומר עליי? רע או טוב? תודה ממש!!