ש.
המון פעמים אני שומעת מבוגרים מדברים על עצמם בגיל ההתבגרות, וכולם מתייחסים לעצמם הצעירים בתור מטופשים או נאיביים.
מציקה לי מאד המחשבה שגם אני אהיה ככה עוד 20 שנה.
לא מספיק שעכשיו אף אחד לא מבין אותי, אפילו אני בעוד כמה שנים אשב ואצחק על עצמי?!
יש מישהו מזדהה? עוד כיוונים על המחשבה הזאת?
ת.
שלום לך יקרה!
מצטערת על האיחור. מקווה שזה עדיין רלוונטי🙈
אשרייך, שאלה מעניינת. מקווה שהבנתי נכון.
נכון. הרבה מבוגרים "צוחקים" על איך שהם היו כשהיו צעירים. קוראים לעצמם נאיביים או שעשו דברים מטופשים.
זה לא דבר רע. דווקא להפך, זה אומר שהם התבגרו ולמדו מטעויות של עצמם.🌠
עכשיו תביני, אנחנו בסך הכל בני אדם. כולם עושים טעויות. וכל אחד, בזמן כזה או אחר, חשב שהוא יודע הכי טוב, ושפשוט אחרים לא מבינים. כשמבוגרים "צוחקים" כך על כל הדברים שהם עשו בעבר, הם נזכרים בטעויות, שטויות, פגיעות שיכלו להימנע, ועוד. וכנל גם שיעורים לחיים שהם למדו מתוכם.
🌹 אשאל אותך שאלה-
היום כשאת מסתכלת אחורה, על איך שהיית כילדה, או אפילו לפני שנה/שנתיים, את לא חושבת שהיית נאיבית? או שהדברים שעשית היו חסרי משמעות, או אולי טעויות שלמדת מהם?
אני מניחה שיש כאלו או אחרים. אבל זה ממש לא רע ולא צריך לאכול את עצמך בגלל זה. זה תהליך החיים. היכולת לצחוק על שטויות מהעבר, אומר שגדלנו. שהתקדמנו. שהתבגרנו. 💪מה שאני מנסה לומר, זה שממש לא צריך לפחד מזה. בסופו של דבר זה עניין של בנייה אישית, ולהשלים עם מי ועם מה שאני. גם כשאני עושה דברים פחות חכמים או טובים.
- לגבי זה שלא מבינים אותך. השאלה לא ממוקדת, ולכן קשה לי לענות עליה. אם תרצי את מוזמנת לשאול בהרחבה וננסה לעזור לך.❤️
בקיצור מאורך, מקווה שזה עזר לך🔥
אהובה