ש.
היי תודה רבה על הפרויקט הזה, חסד גדול!
יש לי כמה שאלות שעלו לי על התפילה-
1. אם תפילה היא מצווה, אז כל תפילה שהיא מעבר לתפילות שתיקנו חכמים היא בגדר "אינו מצווה ועושה"?
2. ואם אנחנו מבקשים בתפילה למעננו, או בכלל מתפללים לקב"ה על צרכינו-זה לא הופך אותנו לתכלית ואותו לכלי שמשיג את התכלית?
ת.
שלום!
שאלות יפות מאוד.😊
לגבי השאלה הראשונה – אני חושב שעשית פה שימוש לא מדויק במושג 'אינו מצווה ועושה': המושג 'מצווה ועושה' או 'אינו מצווה ועושה' מתייחס להגדרה מוחלטת – קטן אינו מצוה ועושה, ולכן באופן מוחלט כל עוד הוא קטן – הוא אינו מצווה. אבל האדם הבוגר הוא תמיד מצווה, כשעשה מצווה – קיים את הציווי, אבל גם אחריו הוא נשאר 'מצווה'. אפשר אם כן לשאול האם יש פה עניין של בל תוסיף או האם יש מצווה בתפילה הזאת?.
אשתדל לפרוס בקצרה את המושגים, אני לא רוצה להאריך בזה יותר מדי:
לגבי מצוות התפילה - כל הראשונים סוברים תפילה בעת צרה היא מדאורייתא, אך שאר התפילות שתקנו שחרית מנחה וערבית-יש מחלוקת בראשונים האם הן מדאורייתא או מדרבנן.
לפי זה – לכאורה כל פעם שאדם בצרה והוא מתפלל – ודאי קיים מצווה. אפילו שזה מעבר ל3 תפילות הרגילות.
בהלכה יש מושג של תפילת נדבה – מי שרוצה להתפלל תפילת שמונה עשרה נוספת רשאי, בתנאי שיחדש בה משהו שלא התפלל עליו קודם, ושיכיר בעצמו שהוא זהיר ומסוגל לכוון בתפילתו מתחילתה ועד סופה, אבל אם אינו יכול לכוון יפה, מוטב שלא יתפלל(שו"ע קז',ד').כיום מקובל להורות שאין אנו מכוונים כראוי, ולכן איננו מתפללים תפילת נדבה.
אבל לכאורה תפילות אחרות ודאי אפשר – הרי אנחנו אומרים תפילה לפני ואחרי הלימוד, ברכת המזון היא גם בעצם תפילה. אמירת תהילים באמצע היום. ליקוטי תפילות של ר' נחמן והתבודדות - כל אלו דוגמאות לתפילות שאומרים במהלך היום, אז כנראה אפשר לומר. אני לא יודע אם זה נכנס בגדר 'מצוות תפילה'. אבל נראה לי שזה ודאי הנהגה טובה וישרה.
לגבי השאלה השניה - אני חושב שאפשר לענות על זה משני כיוונים:
🛠️ מילוי צרכינו כדי שנוכל לעובדו
הרצונות אותם אנחנו מבטאים בתפילה הם לא רצונות נמוכים – לא מבקשים עושר כדי לשבת בנחת, ולא שכל בשביל להמציא פטנטים רווחיים.(אולי גם אבל זה לא העיקר)ב'אתה חוננתנו' שמוסיפים במוצ"ש אומרים – 'אתה חוננתנו למדע תורתך ' עיקר הבקשה היא לדעת את תורת ה'. או לחזור בתשובה לפניו. וכן תפילה על בנין ירושלים היא לא רצון פרטי, היא רצון כללי. וכן כל ברכה וברכה. ואולי ככותרת לכל זה, בברכת את צמח – 'כי לישועתך קיווינו כל היום'. אין הכוונה רק הישועה שתבוא ע"י הקב"ה. אלא הישועה של הקב"ה עצמו. כלומר – ששם ה' בעולם יופיע.
בעצם אנחנו רואים שכל הבקשות שלנו הם לא על הצרכים הפרטיים שלנו אלא שיהי' לנו כוח ויכולת להופיע את שם ה' בעולם בצורה מלאה. אנשי כנסת הגדולה דייקו לנו את נוסח התפילה כדי שנבקש את מה שה' רוצה. אז ברור שהוא ורצונו זה התכלית. מילוי הצרכים שלנו הוא בקשה להופיע אותה.
🪢 תפילה מלשון פתיל, קשר
התפילה היא עמידה מול הקב"ה. זה ביטוי לקשר שלנו עם הקב"ה. הרב דרוקמן שליט"א בספרו 'צמאה נפשי' על התפילה מסביר שאדם שבא לפני המלך, לא יכול לבוא סתם, הוא צריך 'תירוץ', משהו לבקש ממנו. בסוף כשהוא כבר מגיע למלך, עיקר העניין זה עצם המפגש עם המלך ולא הבקשות של האדם.
כך בתפילה – הבקשות שלנו הן 'תירוץ' לדבר עם הקב"ה, וזה עיקר הנקודה.
זה מעמד שבו אנחנו מתכנסים פנימה, עוצרים שנייה את שטף החיים ומקשרים את עצמינו בקב"ה. לבקש ממנו על הצרכים שלנו זה לומר – אני יודע שאתה מחיה אותי, ממך אני מקבל חיים, ולך יש את היכולת למלא את הצרכים שלי.
מהות התפילה לא תלויה בשאלה האם יתקבלו בקשותינו כפי שביקשנו אותם, או לא. זה עצם העובדה שפנינו לקב"ה בלב שלם לבקש את זה ממנו.
אני רואה שנושא התפילה מעניין אותך. הנה כמה ספרים על התפילה שיכולים להרחיב ולהעמיק את ההבנה בתפילה:
'ואני תפילה' של הרב שרקי, 'צמאה נפשי' של הרב דרוקמן, 'בסוד התפילה של הרב פיירמן, יוצא עכשיו גם ספר חדש 'הגיון ליבי לפניך' של הרב טאו.
מקווה שסיפקתי אותך בתשובות. אם לא – מוזמן לחזור ולשאול שוב!
בהצלחה רבה!😃
יוחאי.