ש.
שלום:)
למדנו בתנ"ך על זה שהקב"ה אמר "בנים גידלתי ורוממתי..." ונראה מזה שה' חושב על עמ"י שהוא כפוי טובה, שעל כל דבר שהוא נותן להם הם לא מעריכים.
והשאלה שלי היא מה אכפת לו? כלומר הקב"ה לא מעל כל זה? זה דבר נורא אנושי להתעצבן מכפיות טובה של אנשים, למה ה' צריך שיוקירו אותו ויעריכו וידעו שהכל ממנו?
שמעתי תשובה אחת והיא שזה לא בשבילו אלא בשבילנו, שזה גורם לנו לחיות את החיים בצורה יותר טובה וגם כשאנחנו מתפללים אליו זה רק מעלה את הנשמה שלנו, והקב"ה לא באמת צריך את זה בשביל עצמו. אבל זה עדיין לא מספק אותי, כי זה מוזר לי שאנחנו נבראנו כדי לשחק במשחק שהקב"ה המציא.
זה לא קצת מוזר? כי גם אם מצאנו את המשמעות שלנו, אבל כל המשמעות הזאת היא בשבילנו ולטובתינו ועדיין לא מובן למה הקב"ה 'ימציא' את זה.
כי אם לקב"ה לא באמת אכפת אם אני אוכלת המבורגר עם גבינה או מתפללת אליו או לא יודעת מה, אלא רק רוצה שאני אחיה בדרך טובה בשבילי ואני אממש את עצמי כי התורה היא תורת חיים, אז למה שיהיה לו דחוף שאני גם אדע שהוא קיים, מה הוא רוצה קרדיט? שיאהבו שיעריכו אותו? הוא לא באמת במושגים שלנו אז יכול להיות שהוא עושה דברים אנושיים כביכול. ואם המטרה בסוף כמו שכבר שמעתי שאנחנו נגדל יותר ולא להעלות את הקב"ה, אז למה שהוא ייתן את עצמו בתור דוגמא?
נכון אנחנו דתיים ומאמינים בקיום שלו אבל בתכלס אם מסתכלים על סיבות שיש לנו ללמה אנחנו כאן, אז יש עוד אופציה והיא שמשהו גדול ובלתי נתפש כמו הקב"ה נתן לנו את הקב"ה להאמין בו בשביל שנממש את המשמעות ונחייה יותר טוב וככה זה קצת מיישב לי את השאלה, זה הגיוני בכלל?
מקווה שלא הלכתם לאיבוד שאלתי מלא מלא שאלות🙈🙈
ת.
שלום, נהניתי מאוד מהשאלה, ולמרות שכתבת שזה המון שאלות, אני חושב שאפשר לסכם אותן כך:
את מבינה למה התורה היא טובה ונכונה, אבל לא מובן לך למה הקב"ה הכניס את עצמו לתוך הסיפור? זה נראה כמו משהו איגואיסטי שהוא רוצה שנתייחס אליו ונודה לו?
אז בוודאי שאי אפשר לומר שה' צריך את זה כדי 'שיהיה לו טוב על הלב', אז מה כן?
צריך להבין למה ההודאה לה' היא חלק משמעותי בפיתוח הרוחני שלנו, ואני אנסה להסביר את זה בעז"ה:
בעינינו כל דבר שמישהו מבקש בשביל עצמו, ישר חשוד בכך שהמניעים שלו הם לטובתו ולהנאתו. אבל האם זה נכון תמיד? אנחנו מאמינים שה' הוא הטוב המוחלט, ומה שהוא רוצה זה הדבר הנכון והאמיתי ביותר. לכן ברור שגם כאשר ה' רוצה דברים שהם כביכול לטובתו, לא שייך לומר שזה נובע מאינטרסים שלו. רק אצלנו, שיש לנו יצר הרע, הרצון שלנו לא תמיד מכוון לדבר הנכון והטוב, אבל אצל הקב"ה אין יצר הרע ואין אינטרסים, אז גם כשהוא דואג לעצמו כביכול, וודאי שזה רצון טוב מוחלט בלי פניות ואינטרסים.
אז למה ה' רוצה שנודה לו, ואיך זה מועיל לנו? המטרה שלנו בעולם היא להיות שלמים ולדבוק באמת, ואם כן חלק חשוב בדרך להגיע לשם היא ההכרה באמת. ההכרה בטוב ה' היא בעצם הכרה באמת והיא עוזרת לנו להיות מכוונים יותר לפעול באופן הנכון, ולכן ישנה חשיבות להכיר בטובו של ה', לא בשבילו אלא בשבילנו. כאשר יש דבר שמעורר אותנו להכיר בכך, אנחנו צריכים לקפוץ על ההזדמנות ולהגדיל את הכרת הטובה לה'.
מעבר לכך הזכרת את הטענה שקיום המצוות הוא לא בשביל הקב"ה אלא בשבילנו. זה בעיקרון טענה נכונה אבל לא מדוייקת.
רבותינו לימדו אותנו ש'עבודה צורך גבוה', כלומר שעבודת ה' שלנו היא לצורך הקב"ה. אבל לא ייתכן לומר שה' צריך את העבודה שלנו, והוא לא יכול בלעדיה. אם נאמר ככה יצא מזה שה' הוא חסר ולא כל יכול. אלא ההבנה הנכונה היא, שה' תמיד שלם ולא חסר כלום, אבל הוא רצה שהשלמות שלו לא תישאר רק בעולמות עליונים אלא תופיע גם במקומות גשמיים, ולצורך כך ברא את העולם ונתן את התורה לעם ישראל.
אם כן, תכליתו של העולם היא להגיע למצב שבו שכינת ה' תתגלה בעולם הגשמי בשלימות, והדרך להגיע לשם היא ע"י מעשינו בקיום המצוות. אמנם קיום המצוות באמת טוב ומועיל עבורנו, אבל זה לא העיקר. העיקר בעבודת ה' זה הזכות הגדולה שיש לנו, להופיע את שם ה' בעולם על ידי מעשינו.
אמנם יש ביטויים בתנ"ך שנראה מהם כאילו ה' מתאכזב מכך שעוזבים אותו (כמו הציטוט שהזכרת), אבל אלו ביטויים מושאלים כדי שנוכל להבין דרך מושגים שאנחנו מכירים. כמו שכתוב בתורה על 'יד ה' למרות שוודאי אין לו ידיים, וזה רק ביטוי מושאל כדי לקרב את זה להבנה שלנו. וכך גם פה - ה' מצטער על הריחוק שלנו ממנו בגלל שזו באמת מציאות לא טובה, אבל כדי להמחיש את צערו כתוב שהוא כביכול מתאכזב מהכפיות טובה של עם ישראל.
למסקנה: הכרת הטוב לה' היא בעצם הכרה באמת, שעל ידה נוכל לכוון את עצמנו להיות טובים יותר. ה' רוצה את העבודה שלנו ואת הכרת הטוב שלנו, כי הוא רוצה שבמעשינו נגלה את אורו בעולם הזה.
אנחנו זכינו בכך שיש לנו את האפשרות לעשות את רצון ה'. בוודאי שאנחנו גם מקבלים הרבה טוב מזה שאנחנו מקיימים את המצוות, אבל העיקר הוא המשמעות הגדולה שיש לזה על קיום רצון ה', שהוא הרצון לטוב מוחלט.
אם לא עניתי על כל שאלותייך או שיש דבר שאינו מובן את מוזמנת לשאול שוב, ובעז"ה נצליח ליישב את דעתך.
נתנאל