ש.
שלום וברכה,
השאלה שלי היא קצת לא נשמעת ובד"כ כשהיא נשאלת היא נדחית במחי יד. אני ישמח שתענו. ותודה רבה מראש.
- האם בציוניות הדתית אין מעין הדחקה של ספרדיות?
המיקוד שלי הוא בעיקר להדחקה שקוראת בעולם התורה, *הדחקה לא מודעת,
כלומר,
הדרך המרכזית בציונות הדתית הושפעה מהרב קוק, הרב צבי יהודה ומתלמידיו שכולם אשכנזים,
והמוסדות והתנועות שהוקמו כולן מאותה תורה, ובכן האם זה נכון לדעתכם?
ב. האם בכלל ניתן ליצור זהות מזרחית מערבית ספרדית- בשילוב תורת הרב קוק?
** אין כוונתי לנעימה ספרדית/פיוטים/ וכו' אני מתכוון לדרך בלימוד התורה:
לדוגמה תורת הרב בצמ"ח עוזיאל זצ"ל, הרב דוד הכהן סקלי זצ"ל, הרב משה כלפון הכהן, הרב שלום משאש, הרב יוסף משאש, הרב חיים דוד הלוי, הרב בן איש חי, הרב משה מלכה ועוד ועוד.
ת.
אתה צודק שאכן בישיבות של הציונות הדתית, לימוד התורה הוא סביב רבנים מסויימים ופחות סביב רבנים אחרים.
אבל, הסיבה שגורמת ללימוד להתרכז סביב רבנים כאלו או אחרים, לא קשורה למוצאם. הסיבה היא שאחרי זמן מסויים של לימוד אדם קונה לעצמו דרך איך הוא מסתכל על סוגיה, איזה שאלות הוא שואל, איזה ספרים הוא פותח וכו' וזה כמובן נובע ממי הם רבותיו ואיך הוא לומד.
דבר זה נכון הן לצורת לימוד העיון שמתרכזת (בעיקר) סביב צורת הלימוד שהייתה מקובלת בישיבות ליטא ובראשם וולוז'ין והן ללימוד האמונה שמתרכז סביב לימוד הרב קוק והוגים שדומים לו מבחינות מסויימות.
אז, כיוון שרוב הישיבות של הציונות הדתית הן תולדה של ישיבות מסויימות נוצר מצב שיש פחות התייחסות לרבנים ספרדיים, כמו גם לרבנים אחרים.
מה הפתרון?
קודם כל, להבין שאין פה איזה "הדחקה" ושזה לא דבר שייחודי נגד רבנים כאלה או אחרים. אלא שבאופן טבעי נוטים "להתקבע" על כמות מסויימת של סוגי מקורות, דבר זה עשוי קצת להשתנות כי ברוך ה' בשנים האחרונות זכינו לכמה וכמה מאגרי מידע ממוחשבים שמאפשרים גישה יותר מהירה ליותר מקורות מה שבאופן טבעי עשוי לגרום ללימוד להיות יותר מגוון ולכלול יותר גישות לימוד במהלך הלימוד של כל נושא.
דבר שני, אם אתה מרגיש שאתה מחובר לצורת לימוד זו או אחרת, בלי קשר לאיזה ישיבה אתה תבחר ללמוד, כדאי לך להשתדל בכל סוגיה/נושא שתלמד להשקיע חלק מהסדר לעבור על מקורות נוספים של רבנים מצורת הלימוד שאתה מתחבר אליה, מעבר למקורות הבסיסיים שהר"מ שלך יביא. לחילופין, אתה יכול לקחת ספר (אפילו ספר שו"ת) של אחד הרבנים הספרדים ולקבוע זמן (לבד/עם חברותא) לעבור וללמוד אותו באופן רציף בלי קשר למה שאתה לומד. אם תתמיד לעבוד ככה, אתה תגלה שהשילוב של צורות הלימוד יבוא לך בצורה טבעית. ושדווקא מנקודה כזו שהיא קצת שונה משאר השיעור תוכל להעיר כל מיני הערות חשובות ללימוד של כולם.
בנוסף, כדי להתחבר לרבנים מסוג כזה או אחר, כדאי גם להשקיע זמן מסויים לדברים שלא נראים קשורים ממבט ראשון ללימוד עצמו, כמו למשל לקרוא סיפורים עליהם, או לפגוש תלמידים שלהם כי הרבה פעמים זה עוזר להתחבר אליהם ואחרי זה כשלומדים תכנים שהם כתבו זה תופס נופך הרבה יותר משמעותי.
אריאל מייקלסון