1 דקות קריאה
14 Feb

ש.
כבר כמעט שלוש שנים אני בדיכאון, לא משהו שראו עליי בהתחלה וגם עכשיו לא מבינים כמה זה עמוק כי אני מדחיק... קשה לי להסתכל על דברים שמחים במיוחד שבינתיים אין לי כל כך הרבה כאלו וכל פעם שאני רק מתחיל לספר לחבר אני או קוטע את עצמי באמצע כי אני לא רוצה שיחשבו שאני רגיש או מתחרט שדיברנו בכלל, (אני ממש לא רוצה לדבר עם אנשים, מעדיף לפתור ביני לבין עצמי) רק פה נוח לי לשתף כי זה אנונימי וסביר להניח שגם על זה אתחרט.



ת.
שלום וברכה אחי היקר!
נשמע שההתמודדות שלך מאתגרת ולא פשוטה, במיוחד שהחוויה היא שלך מול עצמך ואין איתך שותפים שמבינים ומכילים אותך.
האומץ שלך להעלות את הדברים על הכתב ולבקש עזרה, ראוי מאוד להערכה, הרצון לעזור לעצמך למרות החוסר נעימות שבפתיחת הלב, זאת גבורה ('איזהו גיבור? הכובש את יצרו').

ממה שכתבת אני מבין שיש שני דברים שמפריעים לך:
👈🏻'דיכאון'
👈🏻היכולת לשתף

ברשותך אני אתחיל מהסוף ואולי זה יהיה הפתרון להתחלה.

שיתוף
בכתיבת השאלה שלך אלינו פתחת לך דרך חדשה, היכולת לשתף (:
השיתוף הוא כלי מדהים, הוא מוריד מעלינו את המשא הכבד מעל גבנו, יש לנו שותף בהתמודדות, השיתוף עוזר לנו להבין את עצמנו, והוא מאפשר לאנשים אחרים לעזור לנו.

אם תרשה לי אני אשאל אותך כמה שאלות שאולי יעזרו לך לשתף עוד אנשים, כמובן רק אם וכשתרצה לשתף🙂.

אני מניח שאתה מסכים לי לשאול, אז אני אשאל:
👈🏻 מה מונע ממך לשתף אחרים? הם לא מבינים אותך? אתה עלול להראות חלש אחרי השיתוף? כל פעם שתראה אותם תיזכר 'בחולשות' שלך?
👈🏻 למה אצלנו הרגשת מספיק בנוח לשתף? כי אנחנו לא שופטים? כי אנחנו מעריכים אותך על השיתוף? כי אנחנו משתדלים לתת את מלוא היחס? כי אנחנו יכולים לעזור לך?
👈🏻 מה יש באנונימיות שעזרה לך לשתף? אתה לא פוגש אותנו במסדרון?

אם יש משהו מהשאלות האלה שנגע בך, תרשום לך את זה, תתפוס את הנקודה שבגללה קשה לך לשתף או להפך, באיזה תנאים אתה מרגיש בנוח לשתף, תשמור את הנקודות האלה, אלה יהיו 'המפתחות' הראשונים שלך לשיתוף (:
(יכול להיות שלא שאלתי את השאלות המתאימות ולא נגענו 'במפתחות' שלך, אז תוכל לעשות לך רשימת שאלות משלך ובע"ה למצוא את המפתחות המתאימים לך).

אוקי, יש לנו 'מפתחות', מה השלב הבא?
נחפש מישהו שיכול להיות מספיק קרוב למפתחות שלנו.
✨ההורים יכולים להתאים לחלק מההגדרות? יכול להיות שהם ממש רוצים לשמוע מה איתך ויחפשו איך לעזור.
✨חברים שלא חשבת עליהם? ולאט לאט תוכל לשתף אותם בהתמודדויות יותר גדולות שלך.
✨היועץ בבית הספר? אני מניח שהיועץ ישמח לשמוע אותך ולהכיל, ואם תרצה גם לברר איתך את הדברים לעומק ולתת לך כלים מדהימים שילכו איתך כל החיים.
בנוסף יש תשובה שנותנת עוד כלים שאולי יתאימו לך- 1617 באתר

דיכאון
ישנם מצבים וחומרות שונות של דיכאון, אתה מספר שאצלך זה התחיל מדברים קטנים שקצת ועוד קצת פגעו בך ו'השאירו צלקת'. אתה נשמע לי נשמה טובה, אולי גם עדין ורגיש, שזה נפלא! כולנו עוברים בחיים צלקות כאלה ואחרות, וכל אחד מושפע בצורה שונה- לפעמים אנחנו מצליחים להתמודד לבד ולפעמים אנחנו צריכים עזרה מבחוץ, ממישהו שלמד איך להתמודד בצורה בריאה, ועוד יותר שנצא אחר כך עם שמחה על כל ההתמודדות, נזכה לראות את מה שעברנו כמדרגה שהקנתה לנו כוחות להמשך החיים.
תחשוב על זה. יכול להיות שלפנות לאיש מקצוע יהיה טוב בשבילך.
דרך אגב, כמו שכתבתי לך בהתחלה, להיעזר במישהו, כמו לפתוח את הלב, זאת גבורה.
אנשים שכל החיים שלהם באו בקלות, זה נחמד, אנשים שמתמודדים, הם הגיבורים שראויים להערכה והערצה.

אם תרגיש יותר בנוח, תוכל לפנות לחברים מקשיבים, מוקד לנוער דתי, המציע אוזן קשבת, אמפתיה והכוונה ראשונית.
הוא פועל כארגון ללא מטרת רווח🙌🏻
ב"ה יש להם אנשים מדהימים שתוכל לדבר ולהתייעץ איתם🙂 ותוכל לשמור על אנונימיות
מוקד טלפוני-
1599500054
קישור לאתר שלהם-
https://www.makshivim.org.il/
יש להם באתר אפשרות גם לשלוח מייל/להתכתב בוואטסאפ.
תעשה את השיקולים שלך ותבחר.

בד"כ כדי לפנות לעזרה מקצועית צריך לדבר עם ההורים (או שהיועץ ידבר איתם), אני לא יודע איך היחסים שלך איתם אבל אני אעלה כמה טיפים איך לעלות בפניהם את הנושא:

מכתב
לכתוב במכתב את הקושי שלך, כמה זמן אתה מתמודד, לכתוב להם שאולי הם לא שמו לב כי אתה מדחיק, מה אתה מרגיש היום, וכמה שאתה רוצה שיהיה אחרת, ושאתה זקוק לעזרה. אל תפחד לכתוב את הרגשות שלך.. (ולהשתדל שהמכתב מכבד ואוהב ולא חלילה ביקורתי).
תעבור על המכתב כמה פעמים ואחר כך תשים אותו על אחת הכריות בחדר שלהם או במקום אחר שנראה לך מתאים.

לדבר איתם ממש
תחשוב עם עצמך מה אתה רוצה להגיד להם, איך לשתף אותם (אפשר להיעזר במכתב כדי לברר לעצמך מה להגיד).
תמצא זמן שנראה לך נוח מבחינתם ומבחינתך, ותבקש לדבר איתם (או אחד מהם) בצד, בחדר סגור, תסביר להם שאתה רוצה לשתף אותם בהתמודדות שיש לך, כבר כמה זמן ש.. ועד עכשיו הדחקתי, זה התחיל מככה וככה והתחזק, קשה לי ואני רוצה אחרת, אני רוצה עזרה.

אם אתה צריך עזרה במחשבה/כתיבה/איך לגשת, אנחנו נשמח לעזור.
זה המייל שלנו meshivey.nefesh20@gmail.com

מעלה נקודה שיכולה לעזור, לפעמים אנחנו שקועים מידי במקום בו אנו נמצאים, שקועים מידי בקושי שלנו, ההתמקדות יתר בבעיה עלולה להקשות עלינו לצאת מהבעיה, במקרה כזה כדאי לחשוב אולי יציאה מעצמי ועשייה משמעותית יכולים לעזור, לא תמיד זה הפתרון אבל זה יכול לקדם, לקשר את עצמנו לחיים של משמעות, לתת לעצמנו ערך נוסף, יכול להיות שהתנדבות במקום עם שמחה יעשה לך טוב? התנדבות חברותית? להוביל משימות בסניף או בלימודים?
תחשוב על שני דברים שקורצים לך.
בע"ה הטוב עוד יגיע, ותראה איך הסיבוב הזה היה שווה.

אם צריך עזרה, הכוונה או כל דבר אחר אתה ממש מוזמן לפנות אלינו(:

משיב נפש✨

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.