ש.
קודם רוצה להגיד לכם תודה רבה על הפרויקט המבורך הזה! מאוד חוזקתי ממנו והחכמתי, המשיכו לעשות חיל! :)
אז לשאלה.. אני מרגישה לבד. פשוט ככה. יש לי חברות וגם חברות מאוד קרובות שאני אוהבת אבל בזמן האחרון אני פשוט לבד עם עצמי והן יחד עושות טיקטוק או מצטלמות ואלו דברים שאני לא כל כך מבינה בהם לכן אני לא לוקחת חלק בזה. (לא מכוונה רעה כלפי אותן בנות, ממש לא!) זה בא לידי ביטוי בכך שאין לי כבר חשק לבוא לבית הספר. אני מאוד אוהבת את הבית ספר וכיף לי שם והיום, אני רק מחכה שהיום הסתיים כדי שאגיע כבר הביתה ולא אהיה בהפסקות לבד עם עצמי כי אני רק מחכה שההפסקות יגמרו כדי לא להיות לבד אלא לפחות בשיעור.. ומודה, לא כיף לי בכלל! מצד אחד אני חושבת שאולי אני לא בסדר פה כי הרי למה אנשים לא מתחברים אלי..? (נ.ב אני לא חלילה מוחרמת או משהו כזה) אבל מצד שני זה האופי שלי ואם להיות מחוברת כל היום לטיקטוק כדי לא להיות לבד בהפסקות זה מה שאני צריכה לעשות אז אני מוותרת.. לא אשנה את האישיות שלי בגלל זה.. והכי באסה הוא שבבית ספר אותן חברות קרובות כמעט לא מתייחסות אליי, לא ממש מדברות איתי אבל אחרי הצהריים כשהן צריכות עזרה באיזה תרגיל כמובן שהן לא יהססו בכלל לחשוב ויפנו אליי למרות שכל היום לא דיברו איתי.. תחשבו איך זה מרגיש.. כאילו אני רובוט שרק כשצריך אותו באים אליו, אם לא אז הוא יישאר בפינה עם עצמו.. יש מצב גדול שאני מגזימה אבל אלו תחושותיי.. מה עושים?? אני לא רוצה להמשיך ולבכות על המצב הזה, לא כיף לי ככה..
ת.
הי יקרה,
מתנצלת שלקח לנו זמן רב לענות לך...
וואי, אשתף אותך בכנות שאני לגמרי מזדהה עם השאלה שלך ..ֿ
כן , גם לי לפעמים יוצא להרגיש קצת לבד.. והאמת היא, שלא רק לך ולי, נראה לי שהתחושה הזו של ה'לבד' פוגשת מידי פעם כמעט כל אדם...
אתייחס לשלוש נקודות-
🌟 קודם כל,
לפעמים רק לפתוח ולדבר- פותר הכול:)
אני לא מכירה את חברות שלך, ולכן אני לא יודעת איך הן יגיבו אם תנסי לדבר איתן, אבל נסי רגע לחשוב- יכול להיות שאם תשתפי אותן בתחושות שלך זה יעזור? אולי הן פתאום ישימו לב למשהו שהם בעצם לא שמו לב אליו עד עכשיו?
כמובן שאם לא מתאים לך- שיתוף לא חייב להיות 'כבד' או 'מעיק'.. אפשר להעיר הערה בחיוך שכבר יכולה לעשות הרבה.. משהו כמו-
'יאללה ההפסקה בלי טיקטוק, נמאס מהפלאפונים😏' או משהו אחר בסגנון...
ובכל זאת , ממה שאני כן יכולה לראות -אנסה לעזור😏
🌟 כתבת בדברייך, שלפעמים את חושבת שאולי משהו בך לא בסדר, והאמת היא , שמתוך קריאת השאלה, אפשר להבין שאת לגמרי בסדר! ואפילו יותר מזה!! איזה אלופה את שאת יודעת להיות קשובה לעצמך, להכיר את עצמך, ולא לעשות דברים שפחות מתאים לך לעשות את זה .. זה יכולת מיוחדת במינה שממש לא מובן מאליו שיש לך אותה.
בא לי לומר לך בפשטות- אל תשתני!! מיוחד לראות כזו הקשבה פנימית והיכרות עם עצמך:) באמת:)
אני לא חושבת שהמעשים החיצוניים שחברות שלך עושות ביחד (כמו השימוש בטיקטוק) גורם להן להרגיש שהן לא לבד.. אולי רק קצת, ולזמן קצר.. אבל בסופו של דבר- הדברים שתיארת שחברות שלך עושות ביחד בהפסקות, נשמעים לי דברים די חיצוניים, לא דברים שמחברים במיוחד בין אנשים.. אני משערת לעצמי, שגם בין החברות שלך, יש בנות (ואפילו כולן) שלפעמים מרגישות קצת לבד.. גם אם זה לא נראה ככה..
ולכן, לא נראלי שהפתרון לתחושה הזו, היא להתחיל להצטלם לטיקטוק וכו'.. אם את מרגישה שלא מתאים לך, אז גם אם תשתתפי עם הבנות בדברים האלו, אני לא חושבת שזה יוריד ממך את תחושת הבדידות.. אולי מבחינה חיצונית תיהי איתן- אבל מבפנים, אני לא בטוחה שהתחושה תשנה....
אז מה עושים בזמן של הלבד הזה?
💿 קודם כל, תדעי בלב שזה לגיטימי , שכל אחד מרגיש ככה לפעמים, גם אם אנחנו לא רואים את זה ..
💿 התקופה הזו יכולה להיות הזדמנות להיכנס קצת פנימה, לבחון את עצמך.. לחשוב מי אני, מה הם הדברים שעושים לי טוב, עם איזה חברות טוב לי להיות.. לחשוב קצת עלייך:) אולי גם להציב לעצמך מטרות חדשות, להיזכר מה הם הכוחות שלך, במה את טובה ואיפה את רוצה למקד את ההתקדמות שלך...
ככה בע"ה, גם כשהתקופה הזו תעבור (בקרוב בע"ה☺️) את תצאי ממנה מחוזקת, שמחה יותר, ממוקדת יותר...
💿 אולי התקופה הזו, היא גם הזדמנות עבורך לחשוב מה את רוצה שיהיה עם חברות שלך וליזום דברים כאלו!:)
בא לך שתצאו יחד לסרט? שתפגשו למנגל כייפי?
יאללה, תיזמי מפגש...
יש נושא שאת רוצה לדבר עליו איתן? נסי אולי באחת ההפסקות
לפתוח שיחה נעימה...
נסי ליזום ובע"ה עוד יצאו מזה דברים טובים🤗
ועכשיו, כשאת יודעת שגם לתקופה הזו יש תפקיד, ויש לך כאן הזדמנות קצת להתמקד פנימה- מקווה שזה יעזור לך קצת פחות להתבאס, ולנצל את ההזדמנות שהתקופה הזו מזמנת לנו... (כמו שאמרתי, בע"ה מקווה שהתחושה תעבור בקרוב , אז תנצלי אותה🙃)
🌟 אכתוב כאן נקודה נוספת, אבל חשוב לי לציין שזוהי רק קריאת כיוון להסתכלות נוספת, אבל את ממש ממש לא חייבת להסכים עם הנקודה הזו.... :)
התחושה הזו של ה'לבד' יכולה לבנות בנו מאוד את המקום של הסתכלות על האחר.
כתבת שב"ה יש לך חברות, אבל אם נסתכל רגע החוצה- את יודעת כמה בנות מסתובבות בכיתה שלך, והן כבר כמה שנים חוות את תחושת הבדידות הזו? ..
ולא רק הן, הרי דיברנו על כך שכל אחד לפעמים מרגיש קצת לבד... עכשיו, כשאת מבינה איזו תחושה לא נעימה זאת, אולי זה יכול לתת לך זריקת מרץ לנסות לראות מי בסביבה שלך זקוק לך:)
אולי אחותך מרגישה קצת לבד , ויעזור לה את תציעי בייביסיטר... אולי חברה מהכיתה תשמח אם תשאלי אותה מה שלומה.. אולי עזרה בבית שתגרום לאמא להרגיש שהיא לא לבד... או שיחת טלפון לשכנה מבוגרת ובודדה...
דווקא בגלל שהתחושה הזו של ה'לבד' כ"כ נפוצה, חשוב כ"כ להיות אנשים שעוזרים ומקשיבים ומשתפים.... וכך פחות אנשים ירגישו לבד:) ובע"ה, עצם העשייה למען האחר כבר תעשה לך טוב על הלב ותקל לך על התחושה ..
זהו, עד כאן:) מקווה שעזרתי, ואם לא- מוזמנת כמובן לפנות שוב...
בהצלחה יקרה! תכף עובר... ☺️
רננה