ש.
קודם כל סחטיין עליכן! באמת אתם עוזרים לכל כך הרבה בני נוער שזקוקים להיענות הזאת!
השאלה שלי קצת מוזרה..
תמיד היה לי את החשק הזה ואת הפרפרים האלה כשאני רואה בנים, מצד אחד אני יודעת שזה לא טוב עכשיו קשר עם בנים וממש יש לי רשימה של למה זה לא טוב אבל איכשהו כל פעם כשאני רואה בנים חמודים דוסים כאלו אני ישר קופצת, אולי זה גם נובע מהסיבה שבחיים לא היה לי קשר עם בנים חוץ מהמעגל המשפחתי... מה אפשר לעשות? אי אפשר לשלוט ברגשות..
ת.
שלום,
קודם כל - הכנות שלך ממש ראויה להערכה. כל הכבוד שאת מודעת לעצמך ולא מחליקה סתם.
חשוב לי לומר שההרגשה הזו שלך והפרפרים בבטן כל פעם כשאת עוברת ליד בן היא ממש ממש טבעית! הקב"ה ברא אותנו כך שתהיה משיכה בין המינים. זה דבר בריא וחשוב שבלעדיו לא היה קיום לעולם.
אבל ,את גם בהחלט צודקת שבגיל שלך קשר עם בנים הוא לא ממש בריא וטוב, וב"ה שאת גם יודעת למה. אם תרצי להרחיב על זה, את מוזמנת להסתכל באתר, יש שם הרבה שו"תים בנושא.
כשאומרים לך שאסור לך בשום פנים ואופן לחשוב על פיל ורוד, אז על מה תחשבי? על פיל ורוד. נכון? לכן העצה שלי היא: אל תגידי לעצמך שאסור לך לחשוב או להרגיש, וממילא פחות תחשבי על זה או תרגישי. ככל שאת נלחמת במחשבות שלך ומנסה להילחם בהן - הן רק יישארו. כי את בעצם מעלה אותן שוב למודעות פעם אחר פעם. יש משפט בפרסום שאומר: "תתמוך בי או תתקוף אותי, העיקר תדבר עלי". כלומר, גם תקיפה של מחשבה או רגש, בעצם מנכיח אותם.
אז מה כן לעשות? פשוט תמשיכי הלאה. תהיי עסוקה בדברים שאת אוהבת ותעברי את זה. ואם היה לך איזה פרפר - תמסרי לו ד"ש. הכול טוב. בסוף את יודעת לעצמך בפנים שזה לא באמת שייך, ובעז"ה כשיגיע הזמן את תמצאי את האיש שלך. ואני אגלה לך סוד - ברוב חיי הנישואין אין פרפרים בבטן והתרגשות כמו הימים הראשונים... זה עובר לשגרת חיים רגילה ונעימה.
את כמובן מוזמנת להמשיך לשאול, שאלת המשך או שאלות אחרות.
בהצלחה רבה!
ישראל