ש.
קודם כל תודה ממש על הפרויקט הוא ממש עוזר, קשה לי. בעיקר עכשיו בקורונה אני מרגישה שאין לי בשביל מה לקום בבוקר. אני מרגישה שאני לבד שהמשפחה שלי וחברות שלי לא שמים לב שקשה לי לא רואים שאני נשברת. וזה ממש מוביל אותי לשאלות בשביל מה אני חיה פה? כל בוקר שאני קמה אני מרגישה חסרת תועלת אז בשביל מה לקום?
ת.
שלום לשואלת היקרה!
נשמה, לפני שאענה לך על השאלה, אני רוצה לומר לך שאת מדהימה והשאלה שלך מעידה על כנות אמיתית. אני ממש מעריכה אותך על האומץ לשאול!
יקרה, אני בטוחה במאה אחוז ואפילו יותר שיש בך המון! המון טוב, המון אור, את לא פה סתם. חזקי בעצמך את זה. תגידי לעצמך (לכתוב זה מעולה:)) במה את טובה, מה הכישרונות שלך ואם יש לך זמן לפתח את חלקם-זה ייתן לך מסגרת ותוספת של משמעות.
התחושה שאת לבד היא תחושה לא פשוטה. עכשיו, עם הקורונה וכל ההגבלות, תחושת הבדידות הרבה פעמים מתעצמת.
לא פירטת כ"כ על מה הקושי שלך. למה את מרגישה שאת נשברת? קרה לך משהו ספציפי? תחושה כללית? אני יותר מאשמח אם תשלחי תשובה חוזרת שאוכל לדייק ולנסות לעזור לך יותר. (מוזמנת לשלוח במייל שלנו:(meshivey.nefesh20@gmail.com)
בינתיים, אם לא קרה לך אירוע חריג, תזכרי שהרגשות האלו הם דבר שחולף. כשאנחנו מרגישים ככה-זה נראה לנו שהתחושות ילוו אותנו להרבה זמן, אבל אחרי זמן אנחנו רואים שחלק מהתחושות חלפו. אני קוראת לזה לפעמים "כאבי גדילה", אלו תחושות שמאפיינות תהליכים של התבגרות ויכול להיות שזה מה שקורה לך. זה יעבור ועד אז תזכרי- את טובה ואת באמת לא לבד, גם אם זה מרגיש ככה לפעמים.
ועוד נקודה למחשבה-האם שיתפת את ההורים/חברות בתחושות שלך?
אם את מרגישה בנוח, אני ממליצה לך בחום לספר מה את מרגישה, לא תמיד רואים הכל מבחוץ.
מחכה ממש לשמוע ממך במייל חוזר, אם תרצי לפרט יותר אנחנו נוכל לתת מענה מדויק יותר. בינתיים-שאלה 1787 עסקה בנושא דומה מאוד, מוזמנת לעיין בה.
מאחלת לך שתמיד תרגישי שהקב"ה איתך!
רוני, צוות משיב נפש