ש.
היי:) אני מרגישה שאני מתאוששת מצרות של אחרים. לדוגמא: קיבלתי ציון לא טוב במבחן, ואני אתמודד רק אם יש לי חברה שקיבלה ציון יותר נמוך ממני. אני מרגישה שזה לא בריא לי. אשמח לעזרה.
ת.
שלום לשואלת היקרה וסליחה ממש על האיחור בתשובה...
יישר כח ממש על השאלה, על הרצון להתקדם ולהתעלות!👍קודם כל שתדעי, הנטייה הזו טבעית לגמרי, טבעי שאנחנו כבני אדם לא מסתפקים במה שיש לנו, שאנחנו מתנחמים בצרות של אחרים ומנסים לשאוב כוח מהסביבה. ועם זה, טבעי גם שאת מרגישה שזה לא בריא לך.
חז"ל אמרו "צרת רבים חצי נחמה", והאמת, שצריך לחלק:
כשהנחמה "מעוורת" אותי וגורמת לי שלא להסתכל על הדרוש תיקון, כשהיא גורמת לי "לאבד" את העצמיות שלי ואת מי שאני- היא באמת לא טובה.
אבל צריך לזכור שלפעמים צרת הרבים באמת עוזרת לנו להתנחם ולקחת את הדברים בפרופורציה. כי באמת אנחנו לא מושלמים, באמת לא כל כישלון או נפילה צריכים להוריד ולהשבית אותנו. ולפעמים ההסתכלות הכללית והרחבה מראה ומלמדת אותנו על עצמנו שסה"כ אנחנו טובים. טובים מאוד.
בהקשר למה ששאלת- תנסי לשאול ולדייק את עצמך מאיפה מגיעה ההסתכלות הזו על הסביבה- האם זו קנאה והסתכלות מרובה על אחרים (ולא רק בהקשר הזה של התנחמות מצרות אלא ככלל, במעשים שאת עושה, סיטואציות שונות וכד'), האם אני לא מספיק מתמקדת בעצמי, בכוחות ובכישרונות שלי?
ע"פ התשובות שתעני לעצמך תוכלי לפעול-
🪁 בכללי, לחזק את האמונה שלנו בקב"ה שהכל ממנו, שהוא נותן לכל אחד את הכוחות שלו, את התפקיד המיועד לו וממילא גם את המסלול שמתאים לו- לאישיות שלו, למי שהוא.
🪁 לדייק את ההקשבה העצמית, לזהות רצונות שעולים בי, הרצונות מבטאים בצורה חזקה את האישיות שלי ומי שאני, תנסי לשים לב לרצונות האמיתיים(!) שלך שעולים לך במשך היום- גם אם את לא מממשת אותם, תתרגלי לזהות את עצמך, את מי שאת.
🪁 להתמקד ולפתח את הכשרונות והתחביבים שלי, להתמקד במעשים- אפילו הקטנים- שמתאימים לי.עם הזמן, כשתתמקדי בעצמך יותר ויותר, ברצונות ובכישרונות שלך- ההסתכלות על הסביבה תרד ממילא. (מניסיון אישי.)
🪁 לפרגן לחברות ולאנשים שמסביבי- גם אם זה בהתחלה קצת לא טבעי וקשה- בדברים גדולים וגם קטנים. הפרגון בהחלט יכול לעזור לנו לשמוח באחר באמת, איך שהוא.
🪁 והכי חשוב- תפילה לקב"ה במילים שלך שיעזור לך, כמו שאת, מהמקום שלך.
אם את מרגישה שההסתכלות הזו קשורה בצורה כלשהי למידת הקנאה- מוזמנת להסתכל בשאלה 1263 ובשאלות נוספות שבאתר.
בכל מקרה מוזמנת להרחיב עוד בתשובה ממש דומה למה ששאלת שמרחיבה ממש טוב על העניין. (שאלה 1321).
לסיום, חשוב לזכור ש- תהליכים לוקחים זמן , אין מה להתייאש אם אחרי שבוע - שבועיים אנחנו נרגיש באותו מקום. תתמקדי בהתקדמויות- גם הקטנות והכמעט לא מורגשות, תזכרי בטווח של כמה חודשים להסתכל אחורה, לזכור איפה היית, להסתכל איפה את עכשיו- ולשמוח😇
מוזמנת ממש להמשיך ולשאול, לדייק את הנושא הספציפי הזה וגם כל נושא אחר.
בהצלחה גדולה!
יהודה