*שאלה:*
מרגישה שהתרחקתי מעצמי בטירוף! עד לפני כמה זמן הרגשתי שאני ממש מכירה את עצמי. יודעת מה נקודות החוזק שלי, מה נקודות החולשה, מה אני אוהבת, מה הערכים והעקרונות שלי, במה אני מאמינה... בזמן האחרון פתאום אני מוצאת את עצמי יותר ויותר בפלאפון, פחות ופחות רוצה לעשות את הדברים שאני אוהבת, כבר לא חייה את מה שאני מאמינה בו, כבר לא מכירה את עצמי. וזה לא ממקום של בירור או חוסר אמונה, זה ממקום של בלבול שדברים חיצוניים גורמים לי (נגיד משפחה, חברים)...
מרגישה שנכנסתי ללופ נוראי ואני פשוט לא יודעת איך לצאת ממנו...
*תשובה:*
שלום לך.
ראשית, חשוב לי לומר שהתחושה שלך מובנת ובאמת יושבת כקוץ על הלב, ומזכירה לנו כמה אנחנו כלכך מתבזבזים במקום להיות מי שאנחנו באמת ומי שאנחנו שואפים להיות.
את נמצאת בתקופה לגיטימית שעוברים אותה, כל אחת ואחת מידי פעם בחיים. אפילו אשתף אותך, שאני בעצמי כשהייתי באזור הגיל שלך עברתי ועובר דברים דומים גם היום...
המון פעמים בחיים אנו פועלים מתוך הרגל(קמים בשעה מסויימת מתוך הרגל, מדברים מתוך הרגל...), ומכך אנחנו מתמלאים בכוחות עצומים ובמחשבה ששום דבר לא יזיז אותנו משם(אפשר לקרוא לזה " אנחנו על הגל"), ולמרות כל היתרונות שבדבר והתחושה הטובה, יש דברים המוציאם אותנו מן ההרגל- מהנתיב הבטוח, כתוצאה מכך נובעים כל מיני בילבולים ותחושת אובדן שליטה.
לפעמים זה גם טוב, אותה תחושת בילבול מחייבת אותנו לרגע לעצור, להביט על הכל ולכוון מסלול מחדש, כזה שיותר טוב ונכון עבורנו. זו תקופה בה אפשר להתחזק בעבודת ה' בצורה משמעותית יותר ולחזק את בניין האמונה בבורא עולם.
למשל בעניין הסמארטפון, ניתן וחשוב להשתמש בו לדברים טובים כמו, לשמח את סבא וסבתא, לשמוע שיעורי תורה ועוד המון ב"ה.
(אציין שתמיד טוב להתפלל וששום תפילה שלנו לא עולה ריקם).
אל דאגה, בע"ה יתברך אנסה ליישב את הדברים.
אחת מן האפשרויות למשבר מסויים, היא האופציה שעברנו משהו שיצר טילטול נפשי, זה יכול להיות כל דבר ולאו דווקא משהו שממש קשור אליך ספציפית, אלא גם דברים כלליים שמתרחשים מידי יום.
לכן, אני חושב שלפני הכל, צריך לברר במדויק מהיכן שורש הדבר, ומתוך כך לאט לאט לראות כיצד יש בידי לשפר.
כהמלצה כללית, הייתי מציע לך לרשום לו"ז מאוד מפורט ומסודר(ביחוד בזמננו עתה כאשר רובנו נמצאים בבית והלו"ז אליו היינו רגילים של הלימודים משתנה מקצה לקצה, דבר ששובר לנו את השיגרה). בלו"ז הזה את תרשמי פעילויות שתעשי ע"פ הרצונות והדברים שחשובים להתקדמותך, כלומר לנתב את זמנך ע"פ סדר עדיפויות להשקעה בדברים החשובים, אלו שאת מרגישה איתם 'את', אלו שמחזירים אותך למי שאת באמת.
טוב לזכור! כמו בכל התחלה, תמיד יש קשיים, ולכן אני חושב שממש נחמד לעבוד על מידת "עין טובה" "טוב עין הוא יבורך"(משלי), להרגיל את עצמנו להביט על כל מקרה במציאות במבט אמוני שהכל מאת השם יתברך הנותן לנו את הכוחות להתמודד ונותן לנו הכל בחסד וברחמים!
למשל, אפשר לראות את גודל השם ואת חסדיו הרבים במיוחד בתקופת הקורונה, תקופה בה כולם צריכים להיות בבתיהם, דבר שיוצר קצת דיכאון ותחושת תסכול רבה מעצם חיסרון הוצאת הכוחות שלנו אל הפועל, אלא שבהסתכלות בעין טובה, ניתן לראות כמה השם רחום איתנו שהביא את כל המגפה דווקא בזמן שעם ישראל חוגג ושמח עם חיזוק עצום מהמגילה "אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר"(מגילת אסתר), בנוסף לכך הקורונה התפשטה דווקא בתקופת החורף בזמן שרוב האנשים בבתיהם והרחובות נשטפים מכל ליכלוך...
לכן, ע"י חיזוק "העין הטובה" אפשר לצמוח ולקבל את הכוחות לשוב למקום הנכון והראוי ממנו טיפה ירדנו.
הרבה אנשים מפחדים מהמילים "להתבודד עם ה'", אך אל דאגה הם סתם פאנטים מוגזמים(😉) לפעמים טוב ונכון גם להתנתק טיפה מכל הח'ברה שסביבנו ולהתבודד, לדבר עם 'אבא' על הכל, לנסות להאזין לקול הפנימי שלנו- זה שבקושי שומעים כשאנחנו מוקפים ח'ברה ולהתמלא בכוחות מחודשים ..
לסיכום, לקבל את המצב ולדעת שיש פעמים כאלו, לבדוק את שורשם של דברים, לחשוב היכן בידנו לשפר, לרשום לעצמנו לו"ז המתאים עבורינו ולנתב את הזמן להצמחה, להרגיל עצמנו להביט בעין טובה, והכי חושב לפני הכל זה לדבר על עם אבא בורא עולם שיצליח בעדנו כדי שנוכל לעבוד אותו בצורה השלמה והטובה ביותר מתוך שמחה ושלווה פנימית :)
מקווה שהצלחתי ליישב את הדברים. כמובן מוזמנים בשמחה רבה לפנות אלי לכל דבר ועניין(עדיפות לשעות הצהריים בלבד).
אלעד שרוני
0546477688