אהלן,
קודם כל תודה!
דבר שני יש לי בעיה כזו חשבתי על חברויות וכו' בשנים האחרונות וגיליתי שיש בנות שמגדירות אותי בתור חברה טובה שלהן אבל אני לא, אני עונה להן ומתייחסת אליהן כאילו הן כן גם כי בסוף אני לא סובלת מה אבל גם כי בסוף כיף שיש לך מעגל קרוב ועדיף זה מכלום אבל בתכלס אני לא מרגישה שהן חברות טובות שלי, נגיד כשקורה לי משהו אני לא ארגיש בנח לפנות אליהם וזה מרגיש לי קשרים מאולצים ממש.. מזה חברה טובה בכלל? ודבר שלישי (סליחה על האורך) שדי מתקשר לשני יש לי חסימות בפני אנשים, אני לא מרגישה בנח להיות מי שאני זה נובע מההרגשה שאני לא ברמה של אנשים, אין לי מה לתת או לחדש.. נמאס לי להתבחבש בתוך עצמי, מה עושים??
שלום לך!
לפני הכול - כל הכבוד על הנכונות לשים את הדברים על השולחן! הרבה מאיתנו יזדהו עם הקושי שאת מציגה אבל מעטים יודו בזה בפה מלא עם רצון כן לחולל שינוי. יהי רצון שנברר יחד את שורש הבעיה ונצא עם תובנות להמשך הדרך!
1. קשר לא הדדי עם חברות 💔
אני חושב שהתופעה שאת מתארת נפוצה מאוד היום. גבולות המושג "חבר" כבר לא ברורים כמו פעם. יש חברים בפייסבוק, חברים בקבוצות וואטסאפ, חברים לכיתה, חברים בעבודה, בשבט או בשכונה. מה, כולם באמת חברים שלי?
ואם הם מגדירים אותי כחברה ואני לא מרגישה ככה?
הוספת הפרדה חשובה בין סוגים של חברות. קרובות יותר ופחות. וזו לדעתי התשובה: החברים שלנו הם מעגלים מעגלים הולכים ומתרחבים. יש כמה שהן החברות הכי טובות שלך, יש עוד נניח עשרים שהן חברות טובות וכיף לך איתן בכל מיני מסגרות, ויש עוד 100+ במעגלים גדולים יותר כמו קבוצות ברשתות השונות. וכולם ברמה כזו או אחרת חברים שלך!
🗺️ עכשיו נסי לבדוק מול עצמך איפה עומדים הדברים. לחשוב מה "מפת החברות" שלך?
יש חברות שמרגישות קרובות אלייך אבל זה לא הדדי. יש אולי חברות שכן היית מגדירה כחברות יותר טובות? מה הופך חברה לטובה?
לרובנו יש רק קבוצה מצומצמת של חברים שנגדיר כחברים קרובים באמת. שאפשר לשתף איתם ולפרוק ולפעמים אפילו לקבל מהם ביקורת של דאגה אמיתית לשלומנו.
זה בסדר לגמרי ולא צריך להיות אחרת. העולם הפנימי שלנו הוא לא שוק וההתמודדויות והרגשות שלנו אינם מוצרים. לא לכל אחד יש גישה, רק ל"בני הבית" שקרובים אלינו במיוחד.
לכן את לא צריכה לחשוש מהתחושה שהרבה מגדירות אותך חברה אבל הקשר מרגיש לך חיצוני - לא כל חברה היא חברת נפש. זה לא אומר שאתן לא חברות, פשוט לא הכי קרובות.
🤔 אם אחרי הכול משהו בקשר עם החברות האלה לא מסתדר לך, נסי להגדיר מה מפריע? הצפת המחשבות כבר מקרבת לפתרונות מעשיים.
למשל:
❓ יש פער בין איך שהן ואת תופסות את הקשר ביניכן? (היא חושבת שאתן "BFF" וזה לא המצב?)
אם כמו שאת אומרת זה לא מכביד עלייך, שמרי איתן על קשר. אולי עבורן הוא באמת מאוד יקר ועם הזמן וההשקעה תגלי שגם עבורך 🙃
❓ קשה לך להצביע בבירור על החברות ה"אמיתיות" ביחס לשאר?
בסופו של דבר אין חוקים מוחלטים. תאהבי את החברות שלך, תהני איתן - גם כקבוצה וגם כל אחת והקשר שלך איתה - הקפידי להיות אוזן קשבת עבורן, תראי להן כמה הן חשובות לך ואני משוכנע שתרגישי חזרה שהן שם בשבילך. אני חושב שבסוף את יכולה לשים לב למי תפני באופן אוטומטי כשצריך עזרה, למי את מתה לספר מה בדיוק קרה לך, מי מבינה אותך הכי טוב, עם מי יצא לך לדבר על נושאים באמת מהותיים בארבע עיניים. הכול ביחד יוצר חברות של אמת.
2. מה זה בכלל חברה טובה? 🫂
"... יהושע בן פרחיה אומר ... וקנה לך חבר" (אבות א ו)
הרמב"ם בפירושו למשנה מציג שלוש דרגות של חברות:
▪️חברי תועלת - כמו שותפים עסקיים, קשר למטרות רווח.
▪️חברי נחת - שניים שכיף להם יחד, שיכולים לדבר אחד עם השני על המון דברים, שיש כימיה טובה.
▪️חברי מעלה - שניים בעלי מטרה משותפת, שתומכים אחד בשני ורוצים בכל מאודם לקדם זה את זה אל אותה שאיפה משותפת.
כשאת פונה להבין מהי חברות טובה, נסי לחשוב על איזה בסיס נשענת החברות? האם את וחברה שלך מאמינות בערכים דומים? אתן נהנות יחד? יש ביניכן פתיחות, יכולת הכלה והקשבה? יש דברים שאת רוצה ללמוד ממנה או הפוך? מה ה דבר שהופך אתכן לחברות?
באופן טבעי ככל שיש יותר עומק ושיח משותף, הקשר יותר איתן (זה לא אומר שאין חילוקי דעות. אבל יש הקשבה וחתירה אמיתית אל האמת. גם רבנים גדולים יכולים לחלוק מחלוקות קשות ועם זאת לאהוב אהבה גדולה זה את זה).
🎁 הנתינה מקרבת.
זו ממש לא סיסמה. זו מציאות. השקעה בצד השני, דאגה ואכפתיות, התחשבות, הקרבה של הנוחות לפעמים - יוצרות קרבה ושייכות. פירות של עבודה קשה תמיד מתוקים יותר.
📚 בהקשר לשאלה הזו, אני מצרף כתבה שמרחיבה בעניין, מומלץ לעיין (דגש על הכתבה למטה, לא הסרטון)
https://www.yeshiva.org.il/midrash/25598
3. מחסום הבושה 😔
הזדהיתי מאוד עם התחושה. קשה להיות טיפוס שקט, כמו זבוב על הקיר, להרגיש שאין לי מה להוסיף ושהיו מסתדרים בלעדיי.
אז נתחיל מזה שאת המילים שכתבתי נוציא מאוצר המילים🤐. אף אחד לא פה במקרה. לכל אחד שליחות מיוחדת משלו. אבל איך נוריד את זה מהדיבור המנותק הגבוה לחיי המעשה? איך מרגישים את זה יותר?
💪 שימי לב לחוזקות שלך. אין דבר כזה שאת לא ברמה של אחרים. את מעולה כמו שאת, בתחומים שיותר קרובים אלייך. שימי לב טוב ותגלי שלפעמים בדיונים את יודעת יותר מאחרים בנושאים מסוימים, או שבאים אלייך עם שאלות בתחום שאת טובה בו. אל תתני לקולות המחלישים מקום, כי הם פשוט חוטאים לאמת.
👣 אני מציע לעבוד בהדרגה. בכל פעם להרשות לעצמך לבטא עוד קצת את מה שכן יש לך לתת. אז לא בכל מעגל תהיי הראשונה לדבר, אבל שתפי את המשפחה, את החברות הקרובות, תביאי לידי ביטוי את מה שאת טובה בו.
💡נקודה אחרונה וחשובה:
זה בסדר לשמור על פרופיל נמוך!
אני לא בטוח מהשאלה שלך איך זה בא לידי ביטוי אצלך. אבל אין שום פגם בלהיות שקטה או לא לצעוק לכל העולם מה שאת חושבת. הרבה גדולי עולם שעשו היסטוריה, עשו אותה בחדרי חדרים בלי רעש וצלצולים. זה עניין של אופי, ואני יכול להעיד שיש יתרונות גדולים בלהיות מופנמים. מים שקטים חודרים עמוק. בשקט בשקט מגיעים לתובנות ומגלים על עצמנו ועל העולם פלאי פלאים ממש.
🗒️ סיכום:
👈 ראינו שהמילה "חברה" היא מילה רחבה. אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו את הגבולות והדרגות בזה, להבין שלא כל חברה היא נפש תאומה וגם מי שסתם נחמד בחברתה היא סוג של חברה.
👈 הסברנו שחברה טובה היא כזו שחולקת איתך ערכים ורצון משותפים - גם אם ברמת הפרטים יש הבדלים או אפילו הפכים - ושאם נותנים יחס חם, מתחברים עוד יותר.
👈 ובסוף חשבנו איך למצוא את המשבצת שלנו בחברה והוספנו שלא חייבים להיות בולטים כדי להיות משמעותיים!
אלה כמה דברים שאני מקווה שכיוונו למה שחיפשת. אם לא הבנתי נכון את השאלות או שתרצי להרחיב יותר בכל נושא שהוא - מוזמנת לשלוח עוד, אנחנו כאן לשמוע! 🤠
יובל :-)