יש לי פשוט עומס מטורף.. אבל אולי זה רק מרגיש ככה כי הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מבזבז את הזמן על שטויות... אבל פשוט מרגיש לי עומס מטורף גם כי מתחיל שביעית, וגם כי עומס מצד הסניף וציפיות גבוהות ממני, ולמרות שתמיד הייתי די חזק חברתית אין לי אף חבר נפש כזה לשתף אותו... הכי קרוב שהיה לי זה הייתי בקשר ממש ממש טוב עם מישהי כמה זמן אבל לפני כמה חודשים החלטנו לנתק קשר עד שנגיע לגיל שמתאים לדייטים וזה... בקיצור, מרגיש קצת אבוד כי יש לחץ מטורף ממש וחסר מישהו לשתף...
שלום לכם!! אני ממש ממש רוצה לכבד את סבא וסבתא שלי!! אשמח לרעיונות איך? וגם עכשיו חופש אז אפשר יותר.. קצת קשה לי עם הפערי דורות אז אשמח שתחשבו על זה גם. תודה רבה לכם.
היי...אני מרגישה שאני לא ממצה את עצמי, לא מנצלת את היכולות שלי מספיק... מה אפשר לעשות עם זה???
ש. אז ככה: יש לי ב"ה הרבה כשרונות. אני טובה באומנות, אני חכמה ומקבלת ציונים טובים וכאן אני אפסיק למרות שיש עוד. השאלה שלי מתחלקת לשני חלקים: 1. איך אני יכולה לא להתגאות במה שיש לי? אני יודעת שזה מ-ה' והכל וזה נועד לשליחות הספציפית שלי בעולם, אבל אני עדיין מרגישה לפעמים מין עליונות כזו על אחרים. וגם תחושה שעדיף שאני אעשה דברים כי אני סומכת על עצמי שאעשה ולא תמיד אפשר לסמוך על אחרים (מהניסיון שלי). 2. איך אפשר לדעת איזה כישרון לפתח? לפתח קצת מכל דבר? להתמקד במשהו אחד? ואיך אני אדע מה השליחות שלי בעולם בקטע שקשור למתנות שקיבלתי? יכול להיות שקיבלתי מתנה שאני לא אשתמש בה בחיים שלי ואז היא מבוזבזת עליי, כי ה' יכל לתת אותה למישהי אחרת שמרגישה שאין לה כל כך הרבה כמוני?
היי, קודם כל תודה על הפרוייקט! ממש אשמח שתענו על השאלה כמה שיותר מהר כי זה באמת מפריע לי.. נכון בחיים יש שני סוגי אנשים: כאלה שממש זמינים בווצאפ, וכאלה שיכולים גם 5 שעות לא להיות בו.. אז אני מהסוג שממש זמינה ועונה יחסית מהר וזה ממש מפריע לי.. ואני אסביר למה. אני רואה חברות שלי שנראו לאחרונה לפני שעתיים שלוש ואפשר להגיד שאני מקנאה כי אם הם לא היו בווצאפ ככ הרבה זמן, כנראה שהן נהנות במה שהן מתעסקות בזמן הזה.. ואני כאילו לא מצליחה להנות מהרגע, ולפעמים אני חייבת לברוח לווצאפ.. קשה לי שאני ככ זמינה אני ממש רוצה להתנתק ופשוט לא מצליחה.. אני ממש להוטה כל הזמן על הווצאפ וכשמשעמם אני פשוט פותחת אותו ושום דבר לא קורה.. זה נטו משיעמום. אני פשוט רוצה להתנתק ולא להרגיש שאני מפספסת משהו. או לא להרגיש שזה משהו שהוא חסר לי. מה אפשר לעשות? (וסורי על האורך
מה משמעות החיים?ברוך ה' החיים שלי ממש טובים...אני טובה בלימודים, יש לי הרבה חברות טובות ואני נחשבת דיי מקובלת, אני מדריכה של השבט הכי מבוקש בסניף, יש לי משפחה טובה ומגובשת, יש לי (בלי להשוויץ...) ב"ה הרבה כישרונות, אבל אני מרגישה שהחיים שלי פשוט ריקים וחסרי משמעות!! זה לא שאני בדיכאון חס וחלילה, אני פשוט מרגישה שאני לא מתקדמת לשום מקום...לפעמים אני שואלת את עצמי למה ה' לא מנסה אותי? הוא לא סומך עליי?
שוב פסח לבד בבית... כמו כל חג בעצם.. זה כל כך מבאס אותי. אני לא מצליחה להנות מהחג ומהקדושה שלו. לא כיף להיות רק המשפחה המצומצמת.
ש.אהלן, תבורכו על כל הטוב שאתם מוסיפים!!! באמת עבודת קודש!!שמיניסטית, בודקת מקומות לשנה הבאה:)ממש ממש חשוב לי ללכת עם חברה.. יצא שיש לי שתי אופציות- אחת שאני רוצה אבל לבד, ואחת שאני הרבה פחות רוצה עם חברה.. (אין כרגע עוד אופציות רלוונטיות)מה לעשותת?? התייעצתי עם משפחה חברות וזה וכולם פשוט אומרים שזה עניין של מה יותר חשוב לי, אבל אני באמת לא יודעתתת. לאן עדיף ללכתתת??אשמח שתענו מהר כי אני צריכה כבר להחזיר תשובות🙈תודה!
ש.היי רוצה להגיד קודם באמת כל הכבוד על הפרוייקט! לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל אני קומונרית שנה שניה ונכנסתי לקשר זוגי לא מזמן מרגישה שקצת כבר מציתי את התפקיד ואת השירות שניראלי זה הגיוני במיוחד שהקשר הולך למקום של חתונה אבל מצד שני לא באלי שזה יהיה על חשבון השירות, על חשבון החברות שלי מהשירות והסניף אני רוצה לסיים את השנה הזו בטוב ולא לחכות שהזמן יעבורמרגיש לי שזה גם ביגלל שנכנסתי לקשר זוגי וגם ביגלל שזה שנה שניה שלפעמים היא שוחקת כבר..טיפים איך לצאת מהמקום הזה? עצות איך כן לשלב בין לבין שאני לא ירגיש פיספוס בסוף
היי אני שמיניסטית ואני פשוט לא מתקבלת לשירות.. אולי בגלל שזה בזומים כל הראיונות אבל זה פשוט מבאס.. מלא חברות שלי כבר סוגרות ואני עכשיו צריכה להתחיל לחפש עוד מקומות, זה ממש מבאס, וגם באמת שאין לי כוח ורצון להתחיל את כל התהליך הזה עוד פעם? אולי כבר להתיאש?
היי, תודה ענקית לכם!! תבורכו!! אני מתחרפנת לפעמים מעצמי. נגיד אם יש כזה אווירה של צחוקים וזה אני ממש יכולה לתקוע איזה משפט לא במקום שאני אחרי זה אומרת לעצמי- מה חשבתי שאמרתי את זה? זה היה ממש לא מתאים וכו' (בקטע שזה מעליב..) קיצר איך אני יכולה להיות יותר במודעות למה שיוצא לי מהפה? כי זה ממש שתי שניות של חוסר תשומת לב ואני אחרי זה ממש מצטערת על זה.. ואינלי מושג מה אני יכולה לעשות עם זה (לנסות להיות יותר במודעות לא עוזר, כי אם אני במודעות לזה, זה לא קורה:)
אני השנה אכנס להדרכה ואני מרגישה שכולם נדבקות למדריכה בגלל ההכנסות אני מפחדת שזה יכול לפגוע בי כי אין לי קשר ממש טוב עם המדריכה אני כן באה כל יום לסניף ועושה דברים אבל זה מוזר לי לדבר עם המדריכה שלי כאילו היא חברה שלי