אני השנה אכנס להדרכה ואני מרגישה שכולם נדבקות למדריכה בגלל ההכנסות אני מפחדת שזה יכול לפגוע בי כי אין לי קשר ממש טוב עם המדריכה אני כן באה כל יום לסניף ועושה דברים אבל זה מוזר לי לדבר עם המדריכה שלי כאילו היא חברה שלי
אהלן, קודם כל תודה! דבר שני יש לי בעיה כזו חשבתי על חברויות וכו' בשנים האחרונות וגיליתי שיש בנות שמגדירות אותי בתור חברה טובה שלהן אבל אני לא, אני עונה להן ומתייחסת אליהן כאילו הן כן גם כי בסוף אני לא סובלת מה אבל גם כי בסוף כיף שיש לך מעגל קרוב ועדיף זה מכלום אבל בתכלס אני לא מרגישה שהן חברות טובות שלי, נגיד כשקורה לי משהו אני לא ארגיש בנח לפנות אליהם וזה מרגיש לי קשרים מאולצים ממש.. מזה חברה טובה בכלל? ודבר שלישי (סליחה על האורך) שדי מתקשר לשני יש לי חסימות בפני אנשים, אני לא מרגישה בנח להיות מי שאני זה נובע מההרגשה שאני לא ברמה של אנשים, אין לי מה לתת או לחדש.. נמאס לי להתבחבש בתוך עצמי, מה עושים??
ש. היי:) נכנסתי להדרכה לסניף חוץ תמיד הרגשתי שתפור עליי נלחמתי על להדריך וכאב לי ממש שכמעט פספסתי ועכשיו אני מלאה בלחץ על רושם על מקום חדש, במיוחד אחרי שפגשתי את הצוות וכולם נורא דומיננטים והאווירה בסניף הכל שונה ממה שאני מכירה יש לחץ לא לטעות שלא יראו שאני חדשה.. שלא זורם לי אני לא מצליחה להיות אני והלחץ הזה הורס לי הכל, גם זה שאני מרגישה כל כך לבד! כבר לא כל כך רוצה ללכת כי יש לי מלא לחץ ופתאום אני שואלת את עצמי אולי זה לא טבעי לי? מה אפשר לעשות??
ש. היי מה קורה, יש לי מן בעיה כזאת שאני פשוט לא יודעת לומר "לא". ברור לי שבחלק מהמקרים זאת לא בעיה אך בכמה מהמקרים זה פוגע לי באיזשהו מקום, ואני כביכול יוצאת 'הפראיירית' ורק מפסידה מזה אבל אני מרגישה שאם אני אומרת 'לא' אני יוצאת הרעה או שאני יוצאת הלא מתחשבת, מה אני יכולה לעשות? איך אפשר לאזן את זה? ואיך אפשר לומר לא למישהו?
שמעתי על מישהו דתי שלובש ציצית שאומר שלבישת הציצית גורמת לו להתרחק באופן מעשי מחטאים, עכשיו אני בת, ואני מרגישה שאין לי שום דבר חיצוני שיכול לעזור לי להתרחק מחטאים ולהיות אדם יותר טוב , אני לובשת חצאיות, אבל חצאיות יש את כל הסוגים, קצרות, ארוכות, חשופות, צמודות , שלפעמים הם לא לפי ההלכה, אני ברוך ה' הולכת עם חצאיות די ארוכות אבל אני לא מרגישה שזה מונע ממני לעשות חטאים וכו'. אשמח לדעת תשובה ואפילו עצות , תודה רבה רבה רבה
היי, יש לי חברה שפשוט מדהימה ברמות. מתחשבת, דואגת, נדיבה, זורמת וכיף להיות איתה. הבעיה היחידה היא שאני לא יודעת אם להאמין לכל מה שהיא אומרת או לא. על כל דבר או נושא שיחה שיש פתאום יש לה סיפור במקרה בדיוק על משו דומה, ולפעמים הסיפורים האלה ממש נשמעים מוגזמים ולא אמינים. אני אדם שברגע שמשקרים לו פעם אחת קשה לו להאמין למה שיאמרו לו אחר כך, והסיפורים שלה לפעמים כל כך מופרכים שאני לא מאמינה להם. אני מאוד אוהבת את החברה הזאת וזה עצוב לי שבקושי יש לי אמון במה שהיא אומרת. זה כבר הגיע לרמה שגם כשהיא מדברת על דברים רציניים קשה לי להאמין למה שהיא אומרת. אני תוהה לעצמי אם זאת נטו בעיה שלי ושאני סתם משערת השערות, כי אולי כן יש סיכוי שהיא דוברת אמת אבל לא יודעת, מאוד קשה לי עם זה. אשמח אם תוכלו לעזור לי. תודה רבה!
. היי, מה נשמע? האמת שכבר ממש מאוחר ולימודים מחר אז אני אנסה לעשות את זה מהר.. כאילו קורה לי שבנות מבקשות ממני עזרה בלימודים (ואני לגמרי סבבה עם זה!!) אני לא יודעת כל כך איך לרשום את זה מבלי שאני אצא מתנשאת.. וגם אני לא רוצה לא להיות הוגנת כי גם אני מלא מבקשת עזרה מבנות להעתיק חומרים והכל וכמו שעוזרים לי אני שמחה שאני יכולה לעזור אבל איך לומר, לפעמים זה קצת עובר את הגבול.. לפעמים אני מתכוונת להיום, עכשיו אנחנו יום לפני מבחן אז זה סבבה פשוט מלאמלא בנות פנו אליי בפרטי וביקשו עזרה, וכאילו גם אני צריכה ללמוד וזה שאני עוזרת זה גם עוזר לי פשוט הרגשתי היום שזה היה יותר מידי... אני לא באה להאשים אף אחת כי בנות לא יודעות שאחרות רושמות לי ואחרות לא יודעות אבל באמת שהרגשתי שזה יותר מדי. מה גם שאני לא כ"כ מרגישה טוב היום.. (לא שסיפרתי למישהי אז שוב אני לא מאשימה אפאחת). הקטע הוא שאני לא מצליחה לומר לא. ממש לא נעים לי לומר לבנות לא כי גם אני לא ארצה שיאמרו לי לא, אבל אני מרגישה שהיום זה היה בשבילי יותר מידי..
רוב הזמן אני נמצאת בחברה שהיא לא מתאימה לי רוחנית- הכיתה והשכבה... אני כן לומדת באולפנה אבל ברוב המקומות הרמה ירדה... השאלה שלי היא איך אני יכולה להמשיך ואפילו לעלות ברמה הרוחנית שלי כשאני בסביבה כזאת? וגם איך אני יכולה לא להתבייש ללכת עם בגדים צנועים למשל וכו' כשיש הערות של 'דוסיות' וכאלה מסביב? לא עליי ספציפית אבל כמן סטיגמה כזאת...תודה רבה!
שלום, אנחנו תאומים בני 13 ויש לנו שאלה קצת מוזרה. אנחנו חברים מאווווד טובים. וכל הזמן מדברים ומספרים אחד לשניה מה קורה לנו. והיום למדתי (הבת) בכיתה שזה לא כל כך טוב להיות בקשר קרוב עם בנים בגילנו כי זה יפגע בהתפתחות הנשית שלנו. אז רצינו לשאול. זה בסדר? מצד אחד אנחנו אחים. מצד שני יש לנו עוד חברות או חברים שאנחנו יכולים להתקרב אליהם יותר... למרות שחבל על הקשר שלנו... יש לנו ממש כמו טלפתיה וכאלה. זה טוב?
תודה על המיזם והרעיון, זה תורם כל כך הרבה, ממש תודה!!אני רק ילדה בת 14, והמצב שקורה עכשיו בארץ פשוט מכאיב לי. הכל. השנאה הבלתי פוסקת, הכישלונות, הקורונה... אנחנו לא במצב טוב בכלל, וזה כל אחד כבר מבין... בימין והשמאל, כבר שכחנו מה זה בני אדם, ומה קודם למה..ציינתי את הגיל שלי בכוונה, כי פשוט מרגיש לי שבא לי לשנות. כאילו בא לי לשנות את כל מה שקורה כאן, כל הבלאגן, להזכיר שקודם אנחנו בני אדם, אחר כך שאר הדברים.. להזכיר מה חשוב באמת. זה מגוחך, כי אני ילדה קטנה שלא מבינה כלום, אבל עם רצון מאוד גדול לשנות את מה שקורה כאן, ועכשיו. מה כבר ילדה בגילי יכולה לשנות ולהשפיע? הייתי שמחה אם תענו מהר, השאלה הזאת לא עוזבת אותי כבר משנה שעברה...
ש. היי, מה נשמע? האמת שכבר ממש מאוחר ולימודים מחר אז אני אנסה לעשות את זה מהר.. כאילו קורה לי שבנות מבקשות ממני עזרה בלימודים (ואני לגמרי סבבה עם זה!!) אני לא יודעת כל כך איך לרשום את זה מבלי שאני אצא מתנשאת.. וגם אני לא רוצה לא להיות הוגנת כי גם אני מלא מבקשת עזרה מבנות להעתיק חומרים והכל וכמו שעוזרים לי אני שמחה שאני יכולה לעזור אבל איך לומר, לפעמים זה קצת עובר את הגבול.. לפעמים אני מתכוונת להיום, עכשיו אנחנו יום לפני מבחן אז זה סבבה פשוט מלאמלא בנות פנו אליי בפרטי וביקשו עזרה, וכאילו גם אני צריכה ללמוד וזה שאני עוזרת זה גם עוזר לי פשוט הרגשתי היום שזה היה יותר מידי... אני לא באה להאשים אף אחת כי בנות לא יודעות שאחרות רושמות לי ואחרות לא יודעות אבל באמת שהרגשתי שזה יותר מדי. מה גם שאני לא כ"כ מרגישה טוב היום.. (לא שסיפרתי למישהי אז שוב אני לא מאשימה אפאחת). הקטע הוא שאני לא מצליחה לומר לא. ממש לא נעים לי לומר לבנות לא כי גם אני לא ארצה שיאמרו לי לא, אבל אני מרגישה שהיום זה היה בשבילי יותר מידי..
ש. רוב הזמן אני נמצאת בחברה שהיא לא מתאימה לי רוחנית- הכיתה והשכבה... אני כן לומדת באולפנה אבל ברוב המקומות הרמה ירדה... השאלה שלי היא איך אני יכולה להמשיך ואפילו לעלות ברמה הרוחנית שלי כשאני בסביבה כזאת? וגם איך אני יכולה לא להתבייש ללכת עם בגדים צנועים למשל וכו' כשיש הערות של 'דוסיות' וכאלה מסביב? לא עליי ספציפית אבל כמן סטיגמה כזאת...תודה רבה!