ש.
היי:)
נכנסתי להדרכה לסניף חוץ תמיד הרגשתי שתפור עליי נלחמתי על להדריך וכאב לי ממש שכמעט פספסתי ועכשיו אני מלאה בלחץ על רושם על מקום חדש, במיוחד אחרי שפגשתי את הצוות וכולם נורא דומיננטים והאווירה בסניף הכל שונה ממה שאני מכירה יש לחץ לא לטעות שלא יראו שאני חדשה..
שלא זורם לי אני לא מצליחה להיות אני והלחץ הזה הורס לי הכל, גם זה שאני מרגישה כל כך לבד! כבר לא כל כך רוצה ללכת כי יש לי מלא לחץ ופתאום אני שואלת את עצמי אולי זה לא טבעי לי? מה אפשר לעשות??
ת.
שלום למדריכה הטרייה!
מזל טוב על השליחות החדשה שקיבלת! 🤠
את מספרת על התמודדות מעניינת. אחרי שנלחמת עד הסוף על התפקיד ובעצם הגשמת את החלום, הבנת שעוד אי אפשר לנוח. אתגר חדש נוצר והוא למצוא את מקומך בסניף החדש אליו נכנסת.
נראה שיש שתי דרכים לבחור בהן:
👈 להישאר בסניף וללמוד איך להשתלב בו.
👈 לוותר על התוכניות ולעזוב את הסניף.
מהסיפור שלך נשמע שההדרכה זורמת לך בדם. התאמצת כדי להגיע לשם ותיארת בעצמך כמה כאב כשחשבת שפספסת. את מבינה כמה זה חשוב לך. יש חבר'ה שהפתרון עבורם היה לומר שלום וללכת. במקרה שלך - לדעתי כדאי מאוד לתת הזדמנות שנייה. רק אם תראי שבאמת אין ברירה אולי כדאי לפרוש.
אז מה עושים? עלה נעלה! 🧗🏿♂️
החוויה שלך מזכירה את החוויה של עולה חדש. הוא מגיע לארץ חדשה עם הרגלים אחרים, אווירה שונה, אפילו את השפה הוא לא דובר!
איך נכנסים לעניינים?
👅 סוד השפה: לקפוץ למים
ב"ה גם בסניף החוץ מדברים עברית. אבל בדיחות פנימיות, "מושגים מקומיים" שהתפתחו, את עוד לא מכירה. הפתרון הוא פשוט ללמוד תוך כדי תנועה.ערן כץ, סופר ישראלי המחזיק בשיא גינס לזיכרון (!) כותב שהמחסום הכי גדול של אנשים בלמידת שפות חדשות הוא חוסר ביטחון. למעשה, מספיק ללמוד כמאתיים מילים בסיסיות כדי לנהל שיחה קצרה עם המקומיים ולבקש עזרה במה שצריך. אם משהו לא מובן, אפשר לשאול וללמוד תוך כדי!
אותו דבר אצלך - נסי להשתפשף, להיכנס לשיח ולהיפגש עם עולם המושגים שלהם. (תתפלאי, רב המאחד על המפריד. את תזדהי מהר מאוד עם השיח מסביב ותיכנסי לעניינים 😃)
👳🏻♂️ סוד התרבות: ענווה ופתיחות
כמו לכל סניף, כנראה יש לסניף שלך 'מסורות' סניפיות. הדרך היחידה ללמוד אותן היא היכרות לאורך זמן. אל תתביישי ללמוד דברים חדשים. מובן לגמרי אם לא הכול ילך חלק. אלה חריקות טבעיות של התחלה. גם הם היו צריכים כמה שנים כחניכים כדי להכיר הכול...
כדי להצליח לספוג, בהתחלה אולי תחושי צורך לשמור על פרופיל נמוך. רק לצפות מהצד בשקט, תקופת ניסיון. אל תאבקי בנטייה הזו - היא מעולה ומועילה. סמכי עליי, אף אחד לא יחשוב שאת דג 🤐
🤝 סוד החברה: טבעיות והקשבה
כשמגיעים ממקום אחר לחבורה מגובשת, שגדלו ביחד וחשים בנוח זה עם זה, טבעית התחושה שכולם יותר דומיננטים. שרק אני 'אאוטסיידר', לא בעניינים. זה הלם ראשוני.
עם הזמן מכירים יותר ורואים שגם שם כמו בכל חברה יש את ההיא היותר שקטה, ההוא המצחיק, השלישייה שתמיד מגיעים יחד... שלל סוגים של אנשים. לא כולם תוססים ורועשים כמו שנראה במבט ראשון. דברים יותר מורכבים וצבעוניים.
הדרך למצוא את המקום שלך בתוך הפאזל הזה היא להיות עצמך! לא לעשות הצגות כדי להידמות לאחרים. זה לא משכנע ובעצם גם לא נצרך. את נבחרת לתפקיד בזכות מי שאת, לא בזכות כישרון המשחק שלך😜
סיפרת על החששות "לעשות טעויות", להראות שאת חדשה. תהיי בטוחה שכולם שם ישמחו לקבל אותך בקצב שלך. הכול יקרה מעצמו עם הזמן, בלי לחץ. אין בזה טעויות. אין לאף אחד מטרה לשפוט אותך ואין סיבה לחוש לא בנוח עם תווית ה'חדשה' על המצח. היא רק מראה כמה את משקיעה בהדרכה שלך 🏅
יעזור לך מאוד בתור התחלה למצוא שותפה לדרך. זו יכולה להיות המדריכה שדומה לך באופי או שנקשרת אליה יותר, ויחד איתה לעבור את מסע ההשתלבות. אם זו מד"שית - בכלל טוב!
לאט לאט תגלי חברויות חדשות וכל הקשיים יהיו היסטוריה.
😌 סוד השלווה: למה אני פה?
ציינת שכל המציאות החדשה מכניסה ללחץ עד שאת תוהה אם זה בכלל שווה את זה.תארי לך כמה ארגונים וכאבי ראש זה לארגן ולתפעל טיול ארוך בארץ רחוקה. אז למה תיירים מחייכים כל הזמן? הם מבינים מה הם מרוויחים ומשלימים עם האתגרים!
זכרי שאת שם בשביל החניכות, בשביל הערכים שאת מאמינה בהם, בשביל להוציא לפועל כוחות שטמונים בך. לעשות טוב! אם בכל פעם שהמחשבות מציקות תיזכרי בשאיפות הגדולות ובטוב שאת עושה, אני בטוח שהחיוך יחזור לזרוח על הפנים 🤩
נראה שהמחשבות המלחיצות הוציאו את כל המוטיבציה. אבל כיוון שבפנים את יודעת שזה חשוב לך, נשאר רק לגרות מספיק את חוש החשק. לחשוב שוב ושוב כמה קסם יש בתפקיד הזה. (חשבי על החניכים המתוקים שמחכים כבר לפגוש אותך!) ולזכור שתקופת ההתאקלמות היא זמנית וחולפת. שאר החוויות בסניף ילוו אותך לנצח! 👵🏻
🎒 סיכום: את עומדת לפני החלטה משמעותית. כל בחירה לגיטימית: להישאר או לעזוב. עמוק בפנים את יודעת שאת רוצה ללכת על זה. זה ידרוש סבלנות, תהליך של התאקלמות ולמידה. בסופו של דבר - זו תהיה חוויה של פעם בחיים!
אני מכיר מדריכי חוץ שפרחו בסניפים ממש. שימי לב שגם הקומונריות שמתחלפות כל שנה-שנתיים לומדות את הסניף מאפס 🤔
💡 שוב מזכיר לסיום:
הדבר שהכי בולט לך מול העיניים הוא הלחץ. מה יחשבו ומה עושים כש... ואיך לא להיראות יותר מדי ככה או ככה....זה משתק ומסנוור. אפשר לנשום עמוק. את מוקפת שם בחבר'ה נחמדים ששמחים לקבל אותך לצוות. חניכים סקרנים שרוצים לשמוע ממך. הסניף צריך אותך ומעריך אותך! אין ממי ואין ממה לחשוש. את בידיים טובות. בלי למהר לשום מקום - תיכנסי לעניינים צעד אחר צעד. 👣
אני מקווה שנתנו מענה לתהיות השונות. כמובן, מוזמנת לשתף בכל שאלה שתעלה לך...
מאחל המון הצלחה בדרך החדשה!
יובל :-)