תודה על המיזם והרעיון, זה תורם כל כך הרבה, ממש תודה!!אני רק ילדה בת 14, והמצב שקורה עכשיו בארץ פשוט מכאיב לי. הכל. השנאה הבלתי פוסקת, הכישלונות, הקורונה... אנחנו לא במצב טוב בכלל, וזה כל אחד כבר מבין... בימין והשמאל, כבר שכחנו מה זה בני אדם, ומה קודם למה..ציינתי את הגיל שלי בכוונה, כי פשוט מרגיש לי שבא לי לשנות. כאילו בא לי לשנות את כל מה שקורה כאן, כל הבלאגן, להזכיר שקודם אנחנו בני אדם, אחר כך שאר הדברים.. להזכיר מה חשוב באמת. זה מגוחך, כי אני ילדה קטנה שלא מבינה כלום, אבל עם רצון מאוד גדול לשנות את מה שקורה כאן, ועכשיו. מה כבר ילדה בגילי יכולה לשנות ולהשפיע? הייתי שמחה אם תענו מהר, השאלה הזאת לא עוזבת אותי כבר משנה שעברה...
שלום לך!שמחים לשמוע שהתחברת לרעיון של המיזם, נקווה שגם הפעם לא נאכזב 😉
שאלת שאלה גדולה. שאלה גדולה של אנשים גדולים. היא נובעת מראייה רחבה של המציאות. אכפת לך לא רק מהמצב שלך, אלא של החברה הישראלית ואפילו העולמית!
את טוענת טענות נכונות ומדאיגות. עשרות שנים פילוג קורע את ישראל לחלקים. מדי פעם זה מורגש יותר, ובשנה האחרונה האתגרים העולמיים והלאומיים אפילו מחריפים את המצב.כבר אין אמון בשלטון. מזכיר כמעט את תקופת השופטים: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".
זו תמונה נכונה אבל חסרה. אולי קצת נוסיף לה פרטים לפני שנחשוב איפה המקום שלנו בסיפור...
בתוך הסערה קשה לשמוע את השקט, אבל הוא יושב שם ומחכה. אנחנו שומעים על ויכוחים, פוליטיקה, נגיף משתולל, סוף העולם! ולרגע עלולים לפספס את כל היופי, שבעינינו פשוט מובן מאליו.
💪 בטיחות וביטחון.דיבורים על הקורונה מעלים חששות. אם נהיה מודעים ונשמור על ההנחיות נעבור את זה יחד.מצבים לא צפויים מערערים את היציבות, אבל טוב לזכור שאנחנו חיים במדינה מתקדמת שערוכה היטב לאינספור תרחישים. חושבים כמה צעדים קדימה. קיימים צוותים מתחת לפני השטח שפועלים למנוע מראש בעיות: ביטחוניות, כלכליות, רפואיות, נפשיות ועוד. יש רשתות הצלה פרוסות, מקדמי ביטחון, ואנחנו בידיים טובות. המדינה לא קורסת ולא צריך לשבור את הכלים.
👳🏻♂️ הפערים בין המגזרים בציבור הדתי קיימים, אבל קטנים משנדמה לנו. על הרוב המוחלט יש הסכמה. אנחנו מאמינים באותה תורה נצחית, באותם ערכים (למעט כמה מסוימים שנויים במחלוקת), שואפים לתקן עולם במלכות ש-די, מתפללים אותן תפילות ומצפים בכליון עיניים לאותה גאולה שלמה.
👥 גם החברה הישראלית הכללית פחות מפולגת ממה שדואגים שנראה ונחשוב.יוצא לנו להכיר קבוצות שונות מאיתנו בעיקר דרך מבזקי החדשות שמציגים בעיקר את מקרי הקיצון הלא מייצגים.שיח פתוח יכול להפתיע ולגלות שבעצם כולנו באותה סירה. גדלנו על אותם סיפורי מורשת (מסיפורי התנ"ך ועד סיפורי מלחמות ישראל). עולם הערכים הבסיסי משותף בסך הכול. כולם רוצים לחיות בשלווה ובנועם במדינה מתפקדת וערכית. אף אחד לא באמת שכח שקודם כל אנחנו בני אדם, ועם אחד, עם חזון גדול.בין אנשי הקצה בכל מחנה עומדים מאות אלפי אנשים 'רגילים' עם רצון אמיתי לאחווה ושלום! ממש כמוך וכמוני.הבעיה היא שקל לומר ולא כל כך קל ליישם... אז בעיקר עתות חירום כמו מלחמות ואסונות לא עלינו מזכירות לנו שכולנו אחים. מדהים לראות את זה ומצער לגלות כמה מהר זה מתפוגג חזרה.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות, ועוד בגילי❓
🗣️ העלאת המודעותכל עיסוק שלך בזה, כל דיבור עם חברות, כל תזכורת לסביבה שיש מה לתקן ולאחד - משפיעים וכבר מתחילים תהליך.אנחנו צריכים להפנים ולהחדיר את התחושה שהאחדות חסרה לנו. שאנחנו לא שלמים בלי אחינו מכל הכיוונים. אנחנו חלק מפאזל שעוד לא הושלם. כשזה באמת חסר, קמים ועושים מעשה.והאמת, עוד לפני שמדברים ומשפיעים, חשוב לברר את העניין לעצמך. לכוון בתפילה על כל עם ישראל. לחשוב ב"שמע ישראל" איך כל העולם הוא גוף ענק אחד. איך כולנו קשורים למקור אחד גדול ולכן אנחנו כ"כ רוצים אחדות. לשים לב למילים ב"קבצנו יחד מארבע כנפות הארץ" וב"שים שלום". ממש לדמיין את המצב המתוקן, את היחד הזה. להיות מוכנים לקרוא "הנני" מיד כשתגיע ההזדמנות!
🐣 מתחילים בקטןחשוב לזכור שתהליכים כאלה מתחילים מהמעגל הקרוב והחוצה. אם כל אחד יתחיל להשפיע ולקרב בין האנשים שעוטפים אותו (במשפחה, בכיתה, בסניף, בצבא, בעבודה וכו') - ניצור מעגלים הולכים וגדלים של אור.
🤝 יאללה, בואו ניפגש!קיימות יוזמות יפות שמפגישות בין אנשים שונים. דתיים וחילונים, יהודים וערבים וכדומה.דוגמאות למעגלי שיח כאלה הם אוהל האחדות בליל תשעה באב (בכיכר רבין) או מפגשים שונים ברחבי הארץ של עמותת "נעים להכיר" (כמובן שבתקופת הקורונה התנאים קצת מאתגרים ומגבילים, יהי רצון שנצא ממנה טעונים ברצון להתחבר 🤩) **זו אפשרות שלא מתאימה לכל אחד. מפגש עם אנשים מרקע מאוד שונה עשוי לבלבל... לפני החלטה כזו מומלץ להתייעץ עם ההורים, המדריכות, המחנכת, האם זה באמת מתאים לך. לברר על מטרות הארגון, לראות שהוא בא לקדם את המסר הנכון ולא דברים אחרים, ובהצלחה! (מומלץ עם חברה/ות)
כמובן שגם בלי מפגשים יזומים חשוב וכדאי להיות ערים לסביבה ולפגוש אנשים לא רק מאחורי מסך הטלוויזיה. ברחוב, בסופר, באוטובוס. פשוט לדבר! ככה הסטיגמות מתרופפות ומגלים מאחוריהן בני אדם.
🗒️ סיכום:החברה שלנו בנויה על ערכים ורצונות משותפים. בפועל, יש חיכוכים ועם זאת הרצון לשינוי הולך וגובר.אנחנו צריכים להיות מודעים לחוסר ומצד שני למשותף והמאחד, ולשאוף להשפיע ולתקן - מהמעגל הכי קרוב ולאט לאט החוצה.לדעתי השינוי הגדול יבוא דווקא מהאנשים הקטנים. עוד ועוד נקודות של אור באלומה גדולה🔥
הערה קטנה לסיום: אני לא יודע ממי שמעת שאת ילדה קטנה שלא מבינה כלום, אני רוצה לעדכן אותך שלא רק שאת מבינה המון, יש לך תובנות מעמיקות שלא יביישו את בחירי המנהיגים בכנסת ובציבורים השונים.השאלות אנונימיות, אבל אין לי ספק שעוד נשמע את השם שלך בעתיד 🤠
אל תוותרי על החלום הגדול לאחות את השברים בעם. הוא כבר בפתח, ועם נוער כמו שלנו בקרוב נזכה לראות אותו מתגשם ובגדול! ✨
מקווה שהתשובה נתנה פתח להתחיל לפעול, אם משהו חסר או שעולות עוד שאלות, את מכירה את הכתובת... אנחנו כאן.
יובל :-)