ש
למה הקב"ה ברא אותנו שאנחנו נהיה צריכים לאכול ולישון?
אחרי הכל אנחנו פה בעולם הזה כדי לקיים את השליחות שלנו, את רצון ה', וכשאנחנו ישנים ואוכלים זה מבזבז זמן שהיינו יכולים להקדיש אותו למקומות טובים יותר, לא?
ת
שלום יקרה!
את שואלת שאלה הגיונית, לכאורה באמת תמוה שאנחנו צריכים הפסקות ולא פשוט ממשיכים לקיים את השליחות שלנו כל הזמן..
אז קודם כל- ככה ה' ברא אותנו ואת העולם, וזה מה שהוא החליט שנכון. אנחנו יכולים לנסות ולשער מה טוב ונכון בזה, אבל צריך תמיד לזכור שיש עומקים נוספים שאנחנו לא יודעים.
א. חלק מהעולם. בכך שאנחנו צריכים לאכול ולנשום, אנחנו מכניסים חלק מהעולם מבחוץ אל הגוף שלנו, שיש לו קשר הדוק עם הנשמה והעולם למעלה. אנחנו נמצאים בעולם בשביל לקדש את החומר, וזה לא יכול להיעשות על ידי ניתוק מהעולם.
בעיני, יש פה שני דברים חשובים שקורים-
1. ה' מזכיר לנו שאנחנו חלק מהעולם. אנחנו צריכים לעבוד בו, ולא להתנתק ולהתייחס רק לחלק הרוחני שלנו. צריך לתת מענה גם לגוף, לא רק לרוץ גבוה עם הנשמה.
2. וזה ההמשך של 1- בכך שאנחנו נותנים מענה לגוף, אנחנו מתקנים את העולם. בכך שאני מכניסה ירק, פרי, בשר או דג- אני הופכת אותם להיות ממש חלק ממני, והם הופכים מלהיות צומח/ חי, להיות בדרגת ישראל. (לפי החמש דרגות של הכוזרי במאמר ראשון פסקות ל''א- ל''ג אם את רוצה ללמוד על זה). בכך שאני מכניסה לתוכי חלק מהעולם בחוץ, אני בעצם מכניסה אותו להיות חלק מהלופ של התיקון. הוא כבר לא סתם חתיכת צמח, הוא אנרגיה שאני משתמשת בה כדי לעשות דברים שמתקנים את עצמי ואת העולם. זה כבר לא מלפפון, זה הפך להיות הכוח שלי לתת צדקה וכו'.
ב. אנחנו אנושיים. העובדה שאנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד בלי סוף, ואנחנו זקוקים למנוחה ולעזרה חיצונית, מזכירה לנו כל הזמן שאנחנו לא אלוקיים אלא אנושיים. הכוחות שלנו מוגבלים, והמנוחה והאוכל מזכירים לנו שאנחנו לא יודעים הכל, לא שולטים בהכל ולא מסוגלים להכל. רק ה'.. (במיוחד ככל שהיכולת האנושית מתפתחת, זה עוד יותר חשוב- למרות כל היכולות שלנו, בסוף רק ה' הוא זה שיכול באמת לנהל את העולם, ולנו יש הגבלות).
ה' לא רוצה אותנו כמלאכים. הוא רוצה שנעבוד אותו בתוך העולם הזה. כאנושיים. אז יש שינה ואכילה, ויש גם מצוות איך לשים את החומר במקום הנכון כמו ק''ש, ברכת המזון וכו'.
ובסוף זה גם פשוט טעים וכיף, ויש ערך גם להנאה:) הרמבן מסביר ככה על בקשת יצחק מעשו שיעשה לו מטעמים - כדי שגם הגוף יהנה ויוכל לברך אותו בשלמות. דוגמא נוספת היא סוכות- שאנחנו ישנים ואוכלים בסוכה וזו מצוה! אחרי יוהכ שהתנתקנו קצת מהחומר.. ה נתן לנו את החג המיוחד הזה שיהווה דגם לחזרה נכונה לחיים. לחיות חיים מלאים בקדושה ובעבודת ה.
ג. השתלמות. זה שאנחנו בסוף נהיה חייבים לעצור ולישון ולאכול, מזכיר לנו שתמיד יש לנו לאן להתקדם, כל החיים אנחנו בהשתלמות ואף פעם לא מושלמים, כי מושלם יש רק אחד. יש לנו את השליחות שלנו שאנחנו צריכים להגשים אותה, ממש כמו שכתבת:)
כל הכבוד לך על שאת מבררת, שואלת שאלות מהותיות וכאלה שמעניינות אותך, ולא פשוט זורמת עם מה שאת רגילה אליו! תמשיכי!