ש.הי יש לי שאלה מעט מביכה אשתדל לשאול בצורה ראויה..למה ה' צריך את התפילות שלנו ואת הקרבנות ושכל היום נעשה לו כבוד ונפאר אותו? שמעתי פעם שזה לא בשבילו זה בשבילינו אבל זה לא ככ הסתדר לי.. זה לא קצת אגואיסטי? או אולי אפילו שחצני?
ת.שלום וברכה! אני שמח שבחרת לשאול את השאלה הזו ואני רוצה לעודד אותך לשאול עוד שאלות כאלו, בשביל זה אנחנו כאן. זו שאלה מעולה והיא נוגעת לאחד הדברים החשובים שיש לנו בחיים - הקשר עם הקב"ה.
אין כאלוקינו - נתחיל מנקודה בסיסית - הקב"ה לא צריך אותנו על מנת להיות שלם. התפיסה האלילית, תפסה את האלוהות כאנושית, במובן הזה שהאלים שלהם היו זקוקים להם - לדוגמא הקורבנות שלהם נחשבו כמה שהאלים שלהם אוכלים. כל החסרונות האנושיים לא שייכים אצל הקב"ה - אין אכילה, שתיה, שינה או מנוחה אצל הקב"ה ולכן המעשים שלנו לא יכולים לקחת ממנו או לתת לו משהו בקיום המצוות שלנו או בתפילה שלנו.אז מה כן המשמעות של המצוות והתפילות?לקב"ה יש רצון, רצון אלוקי שהעולם הזה יהיה כולו טוב, והקב"ה נתן לנו את הכוח להחליט כמה מהרצון הזה יצליח להופיע בעולם. ככה הקב"ה החליט שיהיה וככה הוא רוצה שזה יהיה. על ידי קיום המצוות ועל ידי התפילות אנחנו משפיעים על עצמנו ועל העולם שסביבנו שיופיע בו יותר הרצון האלוקי.לכן האמירה שהקב"ה לא צריך את התפילות שלנו, כי הקב"ה לא צריך כלום, אבל הקב"ה רוצה בתפילות שלנו כדי שנופיע יותר את רצונו בעולם.
תפילה - על מה ולמההתפילה והקרבנות מאוד דומים במהות שלהם. חכמים לימדו אותנו שתפילות תוקנו על ידי חכמים בעקבות הקרבנות.המטרה של הקרבן היא להתקרב וכך גם מטרת התפילה.הנשמה שלנו ירדה לעולם עם מטרה מרכזית - לגלות את הקב"ה כשהוא מסתתר בעולם החומר. אבל העולם החומרי יכול לסנוור אותנו ולהעסיק אותנו ככה שאנחנו שוכחים את המטרה הזו.כאן מגיעה התפילה וממקדת אותנו פנימה בשאלות הגדולות יותר.זה דומה לאדם שיוצא לעבוד רחוק מהבית והמשפחה לתקופה ארוכה - הוא מגיע למקום חדש וצריך לעבוד ולאט לאט הוא "שוקע" במקום הזה, מכיר חברים חדשים, עסוק בעבודה, מתחבר למקומות חדשים. אם הוא לא ירים טלפון מדי פעם למשפחה, הוא עלול לשכוח למה הוא במקום הזה. התפילה היא מעין שיחת טלפון הביתה של הנשמה, התפילה מזכירה לנו מי אנחנו ומה חשוב לנו, כאנשים פרטיים וכעם.
מקווה שעניתי לך ובתפילה שנזכה לגלות את הרצון האלוקי בעולם.
נתן