שלום, קראתי איזה קטע באחד מהימים ועלתה לי השאלה, למה אנחנו מאמינים בה'?מה המטרה בזה שאנחנו מאמינים, ומאיפה הגיעה החובה לקיים מצוות כהלכה?הרגשתי פתאום ערעור גדולואם אנחנו הילדים של ה' והוא אוהב אותנו אז למה קורים לנו דברים רעים ואנשים מתים גם כעם וגם באופן פרטי? תודה מראש!
זאת שאלה קצת קשה... אז הרבה זמן מעיקה עלי המחשבה הזאת של 'לְמה לחיות?' הרבה אומרים לי כדי לעשות טוב לאחרים, אבל לְמה לעשות טוב אם אין מטרה לטוב בסופו של דבר? קשה לי לפעמים לשמוח מדברים פשוטים, ואם אני שמחה מהם אז העצב שמגיע אחר כך גדול יותר מהשמחה, כי אני לא רואה מטרה. מישהי גם אמרה לי שזה כדי שנהיה בעולם הבא בגן עדן - אז כל העולם הזה הוא סתם? אני אשמח לתשובה טובה כזאת אז קחו את הזמן בלענות עליה:) תודה רבה רבה❤
איך אפשר להאמין שהמשיח באמת יכול להגיע כל רגע? לא יודעת מה אתכם, כשאני חושבת על המשיח זה יותר איזה משהו דמיוני כזה.. שכינה, משיח, גאולה, בית המקדש.. איך אפשר לחזק את האמונה שהמשיח יכול להגיע ממש בכל רגע?תודה רבה!!!
היי, לא יודעת איך זה ישמע אבל בשביל זה אתם כאן:) בזמן האחרון קורה לי שאחרי מעשים טובים שאני עושה נהיה לי הפחד של 'אולי אני מסיימת את התפקיד שלי בעולם' (ולא בקטע של וואו אני צדיקה, פשוט כי זה גיל מרדני ולהקשיב יותר מדי לצד הטוב זה אולי מדי טוב ) ואני אסביר; בעיני כשאדם נפטר זה כי הוא סיים את התפקיד שלו, ואז נהיה לי מין פחד ומניעה מלעשות דברים טובים כי זה כאילו מקדם אותי אל המוות. זה בכלל נכון? איך אני משנה את צורת החשיבה הזו? אציין שכשאני שומעת על כאלה שנפטרו צעירים מציינים כמה הנשמה שלהם הייתה גבוהה וכו', חלק מהפחד זה להגיע לדרגות כאלה ופשוט לסיים את החיים.
שלום צדיקים ותודה ענקית! שאלה, ממש ממש קשה לי להתפלל בלי לדעת אל מה אני מתפללת. אני יודעת שאין דרך לדעת מה הקב"ה, ושהוא לא תחת שום הגדרה וזה הגדולה, ושהוא אין סוף, ולא במושגים של נבראים, אבל בכל זאת.. הדמיון שלי מחפש להיאחז אחרי משהו..! וזה ממש מקשה עלי להתפלל, כי מה שהדמיון מציע לי זה לא אלוקים, ואני לא מצליחה להבין אל מי אני מכוונת. מקווה שהבנתם, זה ממש ממש גורם לי לא לכוון בתפילה אלא לרפרף בה.ועוד שאלה שקשורה למהות האלוקית, אומרים על הקב''ה שהוא ממלא כל עלמין, ושהכל בעולם זה התגלויות של אור אלוקי, ואני לא מצליחה לתפוס את זה, איך ה' ממלא הכל, ואיך חפצים או אוויר זה התגלות של אור אלוקי..? או של הקב"ה..? זה חפץ! סליחה אם השאלות קצת מבולבלות, זה ממש תוסס בי ואני לא מוצאת לזה הסבר..
מה זה אומר שה' ברא? כלומר מה זה אומר המושג בריאה. איך בוראים? מה זה אומר אלוקים? אם אלוקים זה אינסוף והמוח שלנו מוגבל ולא יכול להבין מה זה אינסוף איך ולמה אני אמור להאמין במשהו שאני לא יכול להבין? אחת הדרכים להראות/להוכיח שיש אלוקים היא לומר תראו איזה עולם מדהים. זה לא הגיוני שהוא נוצר סתם או היה תמיד. אלוקים הרבה יותר מדהים מהעולם - אז זה גם לא הגיוני שהוא היה תמיד או נוצר סתם בלי שאף אחד יצר אותו. זו סתירה.
אם ה' קיים, אז למה כל דבר שפועל לא פועל רק על ידי ה' אלא על ידי הסבר מדעי (לדוגמא זה שנולד תינוק אז זה בגלל איזה הסבר מדעי, ולא שפשוט ה' ברא אותו)?
היי, אולי זה קצת מבייש להגיד את זה, אבל כשאני מגיעה לאולפנה ומגיע זמן של תפילה, אני פשוט מתבאסת ואומרת שאין לי כח, ומעדיפה לגמור עם זה כבר. ואני יודעת שעם כל מה שהקב"ה עושה הכי צריך להודות לו ובכל זאת אני מעדיפה לדבר עם חברות מאשר להתפלל. אשמח אם תעזרו לי.
שלום, לא יודעת כל כך איך להגיד את זה אבל ממש נמאס לי מחלקים בי, בעיקר מעצלנות ומבינוניות. אני לא מצליחה לצאת מזה למרות שאני שומעת אנשים שעושים כל מיני דברים, לא משנה אם המעשים גדולים או קטנים ואני רוצה גם להיות אדם גדול, אדם שעושה, אבל בסוף אני תמיד חוזרת לחיים הרגילים של קטנות וכניעה לעצלות. יש רק דברים מאוד ספציפים שאני מצליחה להוביל ולעשות בהם, אבל הרבה דברים שאני רוצה או חושבת לעשות אני לא עושה ונמאס לי להרגיש אדם קטן! לא יודעת עד כמה תוכלו לעזור, כי בסופו של דבר אני יודעת שזה עבודה שלי עם עצמי, אבל מנסה בכל זאת.
איך אפשר להגיד שלאדם יש בחירה אם כל כך הרבה דברים משפיעים? נגיד גרמנים שחונכו מגיל 0 שהיהודים נחותים ושצריך להשמיד אותם. די מובן למה הם עשו את מה שעשו.. אז בעצם אין לי בחירה? כי הרי כל מה שאני בוחרת מושפע מהחינוך\הסביבה וכו.. אז אם הבחירות שלי בקושי מושפעות מעצמי מה הקטע??תודה
מה זאת אומרת "שהכל ברא לכבודו"???? זה אפילו קצת עצוב..כל העולם כל החיים הכל הכל הכלה ברא בשביל עצמו?זה קצת אגואיסטי.. ולמה הוא צריך אתזה?כאילו בתכלס אני עובדת אותו.. וברור שזה לכבודו.. אני לא יודעת.. קשה לי עם המשפט הזה והוא לא ברור לי
שלום! תודה לה׳ ולכם על הרצון לעשות טוב בעולם, זה מדהים. נאמר שהתורה ניתנה על הר סיני מול המון אנשים וזה אחד מהסימנים המובהקים שהתורה היא אמת. כי להבדיל של שאר הדתות ניתנו מול איש אחד (כביכול). איך אנחנו יודעים שהיא באמת ניתנה מול הרבה אנשים? (חוץ מזה שזה כתוב בתורה)