היי, בזמן האחרון עלו לי שאלות על אמונה כמו איפה הקב"ה, מי הוא? למה אני מאמינה? למה הוא ברא את העולם? למה אני פה? מי אמר שהוא אוהב אותי, הרי אני לפעמים עושה דברים נגד רצונו? איך אני יכולה להרגיש את הקב"ה? וכו'. ניסיתי לדבר עם אנשים על זה אבל כל תשובה שהם אמרו לי לא נגעו בי כ''כ לצערי אני אשמח לתשובה על השאלות תודה רבה
שלום לשואלת היקרה! יישר כח על העלאת השאלות והנכונות לברר לעומק – אלו הם הנושאים הקיומיים ביותר, ומן ההכרח לברר אותם. אקדים ואומר שאלו הן שאלות מאוד יסודיות וניתן להרחיב רבות על כל אחת מהן, וכאן אתמקד במענה מתומצת ובסיסי, שאני מקווה שיהווה עבורך יסוד כדי להעמיק ולהרחיב עוד את ההיכרות וההבנה בנושאים האלו. אם תרצי לשאול שאלת המשך או כל תגובה אחרת לשו''ת הזה, את מוזמנת בשמחה. אז הבה נפזר את ערפל השאלות, ונתמקד בכל אחת מהן כשלעצמה. נתחיל? נתחיל.
*איפה הקב''ה, מי הוא?* כשאת מסתכלת על העולם, על עצמך, את מבינה שיש מישהו שברא את כל זה, שעומד מאחורי כל המציאות הזו (וארחיב על כך בהמשך). זוהי ישות נסתרת, שהיתה לפני הכל, ועומדת מאחורי הכל. מי היא אותה ישות – לא נוכל לדעת לגמרי, כי הרי גם היכולת השכלית שלנו היא דבר שנברא על ידו, וממילא היא מוגבלת ואין ביכולתה להבין לגמרי את מי שברא אותה. אבל הרבה אנחנו כן יכולים לדעת ולהבין – שהקב''ה היה לפני הכל – הרי הוא ברא את הכל, וממילא מובן שהוא מעל הזמן, היה קיים תמיד, וגם יהיה קיים לנצח. שכל מה שקיים בעולם, ביקום, מהגלקסיה הגדולה ועד המולקולה הקטנה, נברא על ידו, ומקבל ממנו בכל רגע את יכולת הקיום. וכמו שהוא מעל הזמן, הוא גם מעל המקום, ואין לו גוף – שכן הגוף הוא מגבלה, מצמצם את הישות רק לגבולות של הגוף; אבל הקב''ה הוא מעל כל זה, בלתי מוגבל בזמן או במקום – ועם כל זה הוא הישות האמיתית והממשית ביותר, שבלעדיו לא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר.
על גבי זה, כשמתבוננים בפלא האדיר של היקום על כל מה שכלול בו, מבינים שהישות שבראה את היקום העצום והאינסופי, קיימת מעבר למושגים הרגילים שאנחנו מכירים. למשל, אי אפשר לראות הבורא, כי אין לו גוף, וממילא לא שייך בכלל לדבר על המושג 'ראייה' לגביו. לצורך העניין, גם אי אפשר לראות מנגינה, או ריח, או טעם – לא כי הם לא קיימים, אלא הם מושגים בחושים אחרים. הקב''ה קיים מעבר למה שהחושים הרגילים שלנו יכולים להשיג, אבל האמונה בקיומו היא הכרחית מכוח ההבנה השכלית, ההתבוננות בפלאי הבריאה, ההתגלויות הנבואיות הרבות שהיו במהלך ההיסטוריה ובראשן מעמד הר סיני, ועוד.
*למה הוא ברא את העולם? למה אני פה?* אחרי שהבנו שהקב''ה ברא את העולם – ודאי שהיתה לו מטרה בפרוייקט העצום הזה. חז''ל לימדו אותנו ש''העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא", כלומר העולם הבא הוא העיקר, המטרה, והעולם הזה הוא אמצעי. אם הקב''ה ברא עולם כה מורכב, ואדם, ונשמה עליונה – ודאי יש לכל אלו תכלית מעבר לחיים הסתמיים שאנחנו מכירים מהעולם הזה, תכלית שתצדיק ותתן משמעות למורכבות שכל אדם חווה בחייו (וכן למורכבות שחווה האנושות כולה לאורך ההיסטוריה – בהקשר לאמונה בגאולה וימות המשיח). וכך כותב הרמח''ל במסילת ישרים (פרק א): _"האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא... ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושליו ממש בעולם הזה?... שאם תכלית בריאת האדם היה לצורך העולם הזה, לא היה צריך מפני זה שתנופח בו נשמה כל כך חשובה ועליונה"._ העולם הבא הוא השלב שבו הנשמה של כל אחד מגיעה למקום שבו יהיה לה טוב באמת – וזו המטרה של הקב''ה: לתת לנו כמה שיותר טוב, טוב אמיתי ורוחני, שהחיים שלנו בעולם הזה הם ההזמנות לעבוד בקיום התורה ועבודת ה', כדי להיות ראויים לקבל את הטוב הזה בעולם הבא. זוהי הסיבה לכך שאת, וכל אחד אחר, חי פה; ומעבר לכך – לך, ולכל אחד אחר, יש ייעוד מסויים המיוחד לו, שאותו הוא צריך למלא בחייו בעולם. דרך היכרות עם אישיותך ויכולתייך, תדעי בהמשך החיים מהו המסלול שבו תוכלי לתרום ולהועיל לאחרים בצורה הטובה ביותר.
*מי אמר שהוא אוהב אותי, הרי אני לפעמים עושה דברים נגד רצונו?* מי אמר? הקב''ה עצמו אמר, שהוא אוהב כל יהודי, שהוא כמו בן בשבילו – "בנים אתם לה' אלוהיכם" (דברים יד א). "אהבתי אתכם, אמר ה'!" (מלאכי א ב). כמו שאהבת אב לבן קיימת תמיד, גם כשהבן עושב דברים רצון האב, כך – ואף מעבר לכך – אהבת ה' לעם ישראל ולכל יהודי היא נצחית וקבועה, ואינה תלויה בדבר.
*איך אני יכולה להרגיש את הקב"ה?* אם נפקח את העיניים👀, נראה שכל היום שלנו מלא בפגישות קטנות עם ה'; הוא נוכח בכל פינה ובכל רגע בחיים:
🪷 יש שלוש תפילות ביום – האם הן נטל מעיק שמחייב אותך לדקלם משהו, או מפגש חי ומשמעותי שלך עם ה'? זה לגמרי תלוי בך. נסי ללמוד על משמעות התפילה, או אפילו רק לחשוב קצת עם עצמך מדי פעם, או לפני התפילה – מה המעמד הזה אומר לך? איך את רוצה להרגיש בתפילה? מה המשמעות של דיבור עם ה'? ובעת התפילה עצמה, להתרכז, לומר את המילים מתוך הלב (כלומר לא כי זה מה שכתוב בסידור, אלא כי זה מה שאת באמת רוצה לומר/לבקש), לדמיין את עצמך לבד בעולם מול ה', בבית המקדש, כל העולם לא מעניין עכשיו – רק את והוא. כשתחווי את התפילה בצורה משמעותית וחיה, ממילא יהיה לך יותר רצון להתפלל; את פשוט תרגישי שזה הדבר הכי טבעי לעשות כשפותחים את היום. התפילה תמלא אותך בכוחות וחיוניות להמשך היום, ותעזור לך גם להרגיש את הנוכחות של ה' במהלכו. תפילת מנחה באמצע היום ותפילת ערבית בסיומו – מומלצות גם; שלוש התפילות עוזרות לנו לא לשכוח את הנוכחות של ה', את המטרה והתפקיד שלנו, ולשמור על מתח רוחני גבוה לאורך היממה.
🪷 יש מאה ברכות שמפוזרות במשך היום, על נושאים שונים ומגוונים שקשורים אלינו ישירות, לגוף או לנשמה שלנו. גם אותן, אפשר למלמל בחוסר תשומת לב, ואפשר גם לעצור רגע – ולחשוב מה אני הולכת לומר, למי, על מה, ולאחר מכן לברך בנחת ובמתינות, בכוונה ובתשומת לב – זה ממש ייראה אחרת! כשמדברים באמת עם ה' דרך הברכות, ממילא הנוכחות שלו נהיית יותר מורגשת. כל אחת מברכות השחר🌞, ברכת אשר יצר, ברכה על מאכל🍿, ברכת המזון🥪, וכן הלאה – יכולה וצריכה להיות דיבור חי ואמיתי, לפחות כמו שמדברים עם בן אדם ומודים לו על טובה שעשה לנו. וכשזה באמת כך, אי אפשר לא להרגיש בנוכחותו של מי שמדברים איתו כל הזמן.
🪷 מלבד כל זה, את יכולה לנסות גם מדי פעם לדבר עם ה' במילים שלך, להודות לו על האוכל אחרי כל ארוחה (בפירוט)🥙, לפני/אחרי תפילה, או לפני השינה🛏, להודות על מה שהיה לך במשך היום (בפירוט), לבקש דברים שאת ☺צריכה, וכן הלאה. ה' נמצא תמיד איתך ומחכה לשמוע אותך.
🪷 ומעבר לכך – את יכולה כמובן להוסיף גם בצד המעשי: לקבוע לימוד תורה יומי לבד או עם חברה/אבא/אמא📖, לשמוע שיעורי תורה, להתנדב, לעזור יותר בבית – ובאופן כללי, לראות מה את יכולה להוסיף טוב סביבך ובתוכך. כל מצוה ותוכן רוחני שאת מכניסה לחיים שלך, נותן בהם יותר נוכחות לעבודת ה'. ממליץ לך לקרוא באתר שלנו גם את תשובה 4570 שכתבתי בעבר על נושא דומה https://katzr.net/138c55
בהצלחה רבה, ואת מוזמנת תמיד לשאול עוד!😊 שאי ברכה🌱, שלמה