כל השאלות שנשאלנו #אמונה

ש. היי, תודה על הכל קודם כל! מגיל צעיר חונכתי להאמין שהקדוש ברוך הוא קיים, הוא דואג לנו וכל זה. כשנכנסתי לתיכון (ישיבה תיכונית) הרמה הרוחנית שלי עלתה וגם האמונה, התחלתי להאמין יותר בזה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותי, שהוא אבא של כולנו, התחלתי יותר לבטוח בו ולשים את כל דאגותיי עליו. אני מחלק את זה לשני סוגי אמונה: סוג ראשון - אמונה שהקדוש ברוך הוא קיים, שהוא הראשון, היחיד והוא שליט העולם. סוג שני - לבטוח בו, להאמין שהוא דואג לי, שהוא אוהב אותי ושהוא יקבל אותי למרות כל החטאים והנפילות שלי. לאחרונה, אני לא יודע למה- הסוג השני פשוט מתחיל להיעלם לי. כאילו כמובן שאני עדיין יודע שהוא אוהב אותי וכל זה, ואני כן מאמין בזה עדיין וזה כאילו נמצא לי בתת מודע אבל אני כבר לא חושב על זה יותר מדי. כאילו למשל כשיש לי איזה קושי אז אני כבר פחות פונה אליו ויותר "מסתמך על עצמי", או למשל כשאני חושש ממשהו או דואג או למשל חושב על העתיד ועל דברים שאמורים לקרות לי בוודאות (למשל צבא או חתונה) אני פשוט פוחד שהוא לא רוצה שזה יקרה והוא לא יתן לזה לקרות (=אני לא בוטח בו). כאילו הסוג השני הזה מתמסמס לו לאט לאט ונעלם אצלי (אבל עדיין נשאר בתת מודע שלי). אני לא יודע ממש איך להסביר את זה, מקווה שהבנתם. אשמח לתשובה, תודה רבה🙏🙏

ש. מאיזה חלק בנשמה נוצרת האישיות? ומאיפה הגיעה הסטרא אחרא? אם אין שום מקום פנוי מהקב"ה איך זה שיש מקום שהוא צד אחר וכביכול נגד/בלי ה'? בת 17

ש. אני לא מבינה אם אנחנו בנים של מלך מגיע לנו את הכי טוב, כאילו למה זה לא מובן מאליו שכל מה שנרצה נקבל? הרי אנחנו בנים של הקב״ה והוא רוצה שנקיים מצוות והכל אז למה זה לא מובן מאליו אם יש משו שהוא מביא לנו ומפנק אותנו...? (דוגמא- למשל כלה שרוצה שיהיה לה בית יפה והכל כמו ארמון וזה מצווה להתחתן ולהקים בית מצווה של הקב״ה אז למה אומרים שזה ממש לא מובן מאליו אם מקבלים את כל הדברים ודירה יפה... הרי בסופו של דבר זה לקב״ה) מקווה שהשאלה מובנת....

היי:) חייבת להגיד שהפרויקט מטורף ואתם עושים עבודת קודש!!ככה... בעוד משהו כמו חודשיים אני אמורה לעבור ניתוח. צינתור בלב. ממה שהבנתי בניתוח אין סכנת חיים ויש לו סיכויי הצלחה גבוהים מאוד. אני עדיין בלחץ נוראי למרות שאני יודעת וסומכת על הקב"ה והרופאים שיהיה טוב.. אז אני אשמח לקבל עצה איך להירגע..דבר שני רציתי לשאול, איך היהדות (ובכללי בתור אדם דתי) אמורים להתייחס לדברים מהסוג הזה. אני אסביר, אם יש דבר שהוא נחשב מסוכן (ניתוח), אני אמורה לסמוך על הקב"ה שיהיה טוב ושיציל אותי וככה לשמור על השקט ולהמשיך כרגיל, או להבדיל להיפרד ח"ו מהקרובים כי יש סכנה כלשהי? אני משווה את זה קצת ללחצות כביש- זה דבר שיכול להיות מאוד מסוכן ולהיגמר בתאונת דרכים, אבל אנחנו לא נכתוב מכתבי פרידה כל פעם שחוצים את הכביש בדרך לסניף. מצד אחד. מצד שני הסכנה בחציית כביש תלויה גם בי, לא להתפרץ לכביש וכו' ואז יש לי את העניין של ההשתדלות שלי ביחד עם האמונה שהקב"ה ישמור עליי מנהגים שיכורים וכדו'. מצד שלישי אי אפשר להשוות נהגים שהם אנשים שאמנם למדו לנהוג, אבל לא כמו רופאים שלמדו המון שנים והם המומחים בתחום, ואז אולי אפשר לסמוך עליהם כמו ההשתדלות שאני עושה בעצמי? אני קצת מבולבלת וחוששת.. מקווה שזה לא היה מבולבל מידי השאלה.. אני אשמח שמישהו שעבר משהו דומה או מכיר את הנושא יענה לי (אבל הגיוני שלא, כל תשובה תתקבל בברכה..), ואם אפשר תשובה בהקדם... תודה רבה בת 16 וחצי

היי:):)אני עוקבת אחרי הפרויקט כבר הרבה זמן, אז נחסוך את המילים החמות על כמה שהפרויקט הזה מדהים ופשוט יוזמה אדירה, וכל המשיבים פשוט מטורפים אחד אחדדיש לי בעיה קטנה- כל בעיה שצצה לי לאחרונה בחיים (דברים מהותיים כאלה, לא שאלה במתמטיקה) אני ישר חושבת איך לנסח אותה לשאלה כזאת ששואלים פה... אירוני קצת ;-) כאילו במקום להתמודד עם הקושי אני ישר חושבת איך לפנות אליכם, שזה בעייתי גם כי אני לא מנסה להתמודד לבד, וגם כי אני לא פונה לאנשים שקרובים אליי... כאילו אני בקשר יחסית טוב עם אמא שלי, ברוך ה' יש לי כמה חברות שאני יכולה לשתף בכל מיני נושאים, אבל כאילו לא תמיד הם פנויים לשמוע את הצרות שלי כי הם עסוקים או שאני יודעת שהם יגיבו בצורה צינית או מזלזלת אז אני לא מתייעצת איתם ואוטומטית חושבת מה לשאול את המשיבים הנחמדים שפה :-)קיצר בעיה שמורכבת מהרבה בעיות ולא ניסחתי את עצמי כלכך טוב אז מקווה שהבנת :) בת 17

שלום! קודם כל, פרויקט מדהים!! תודה רבה לכם!אז ככה- יש לי קטע, לפעמים שאני שומעת שיעורים, אז מרגיש לי שיופי מעולה ומצוין אני מגיעה למקום גבוה, ואני שומעת דברים גבוהים, אבל אחכ זה מרגיש שזה 'סותם' לי את החיות, את השמחה הפשוטה של החיים... אני יכולה לחייך ולהראות רגילה, אבל לפעמים זה פשוט קורה, וזה מבאס שהתורה שאני רוצה לחיות דרכה ואיתה את החיים שלי, אני לא נהנית ממנה ומרגיש לי שהדיבורים הגבוהים, הרשמיים והיפים מעלים אותי מידי למעלה והחיים כבר מרגישים לי מדויקים אבל מבאסים...ככה זה גם בהתבוננות שלי עם עצמי, אני יודעת לדייק לעצמי ואני יודעת לחשוב עם עצמי הרבה, ולכתוב, אבל מרגיש לי שהחשיבה וההתבוננות פשוט חונקים אותי..... אני אחזור ואומר, אני יודעת שהתורה היא תורת חיים, והדיוק הוא נכון לי, אבל שוב.. קשה לי בעניין....אני אשמח לעזרה שלכם... תודה!

יצא לי לחשוב לא מזמן על מה בדיוק מבדיל את היהדות משאר הדתות אם לוקחים רגע ומסתכלים מהצד על היהדות לא רואים הבדל משמעותי בין כל שאר הטקסים והדברים המוזרים האחרים כלומר ביהדות יש לנו את הדברים מוזרים שלנו למשל סוכות אם מסתכלים מהצד זה בעצם חבורה של אנשים שמתקבצים במקום הקדוש שלהם(בית כנסת) ומנענעים קבוצה של צמחים מיוחדים, עכשיו, אני לא שואל באופן פרטי על כל מצווה ומצווה אלא על כל היהדות כולה.

קודם כל תודה רבה על הפרוייקט המדהים ועל התשובות המהממות ! האם כדאי ללכת למדרשה אחרי שנתיים שירות? או שכבר כדאי להתחיל את החיים - לימודים ולחשוב כבר על חתונה וזה.. זה לא למשוך כבר יותר מדי שנים..? מצד אחד זה נצרך וזה נראלי בונה מאוד ומייצב ומצד שני זה כבר הרבה שנים למשוך ...

שלום, אני מרגישה קצת ביקורתית כלפיי עצמי ברוחניות, אני מרגישה שאני עסוקה יותר מידי בלחשוב על מה שהייתי : הרגשתי הרבה יותר קרובה לה' והיו לי ניצוצות כמעט בכל הדברי תודה ששמעתי והרגשתי שזה חלק ממני ועכשיו אני לא מרגישה את זה, מה אפשר לעשות?