זאת שאלה קצת קשה... אז הרבה זמן מעיקה עלי המחשבה הזאת של 'לְמה לחיות?'
הרבה אומרים לי כדי לעשות טוב לאחרים, אבל לְמה לעשות טוב אם אין מטרה לטוב בסופו של דבר?
קשה לי לפעמים לשמוח מדברים פשוטים, ואם אני שמחה מהם אז העצב שמגיע אחר כך גדול יותר מהשמחה, כי אני לא רואה מטרה.
מישהי גם אמרה לי שזה כדי שנהיה בעולם הבא בגן עדן - אז כל העולם הזה הוא סתם?
אני אשמח לתשובה טובה כזאת אז קחו את הזמן בלענות עליה:) תודה רבה רבה❤
שלום לשואלת היקרה!🙂
משמח לראות שמעסיקות אותך מחשבות עמוקות על תכלית החיים; שאלות ומחשבות כאלו הן פתח להבנה והתקדמות, להעלאת החיים לרמה גבוהה יותר, ולחיבור פנימי לתוכן שלהם✨.
השאלה שלך היא אכן קשה, עמוקה ומורכבת, שנוגעת ביסוד החיים; אני מקווה שבתשובה הזו נצליח להגיע לקצת בהירות בנושא, עד כמה שידנו מגעת. התשובה היא קצת ארוכה, וכדאי לקרוא אותה בעיון, לאט ובתשומת לב🤍.
מה המטרה של החיים? למה ה' שם אותנו פה? לאן אנחנו צריכים לכוון? מה הדברים שצריכים באמת לשמח אותנו? מה הם הדברים המשמעותיים בחיים? 🤔
אז ננסה קצת להמריא על כנפי המחשבה, למחוזות חדשים של הבנה, לצורת הסתכלות מזווית אחרת, ולמבט מעמיק על ההויה שלנו ועל המציאות שאנחנו חיים בה.
מבחינתנו, המטרה של קיומנו בעולם היא: לקיים את רצון ה'. ויש בכך ערך כפול:
א' – מצד עצם קיום רצון ה'.
ב' – מצד שעל ידי זה אנחנו קונים את עולמנו, ונהיים זכאים לחיי העולם הבא.
כשלב ראשון, ננסה להבין למה יש ערך בעצם קיום רצון ה' מצד עצמו – בלי קשר למהות והתוכן שלו – ואח"כ נעבור להבנת המשמעות של קיום רצון ה' מצד התוכן וההשלכות שלו.
מהו בכלל היחס בינינו לבין ה'? מה המשמעות של הרצון שלו כלפינו?
ה' ברא את העולם, ובכללו - אותנו, בני האדם. אנחנו חלק מהעולם שלו, חלק מהוויתו, שחקנים במגרש שלו, דמויות בעלילה שלו; אם נדמה אותו לים🌊 – אנחנו טיפה ממנו💧, אם לשמש🌞 – אנחנו קרן אור שלה, אם לגוף👤 – אנחנו תא ממנו. אנחנו לא עומדים בנפרד מה', אלא מהווים חלק מההופעה שלו בעולם.
לפיכך, מובן כי קיום רצון ה' הוא הנאמנות לטבענו האמיתי. כשאנחנו מקיימים את רצונו, אנחנו ממלאים את ייעודנו, את המטרה שלשמה נבראנו🎯. עוד מבלי להבין מהן המטרות שלו ושל מצוותיו – אנחנו יודעים שזה הכיוון הנכון; כמו שהשמש נבראה כדי להאיר והיא ממלאת את מטרתה בכך שהיא מאירה, כמו שתנור נוצר על ידי האדם כדי לחמם ובכך הוא ממלא את מטרתו – כך גם אנחנו, נבראנו על ידי ה' – וגם קיבלנו ממנו מצוות, ומכך אנחנו יכולים להסיק שקיומן הוא זה שימלא את מטרתנו ויממש את התכלית שלשמה ברא אותנו ה'. מהו גודל ערכם של המצוות, ושל רצון ה' בכלל? זאת רק ה' בעצמו יודע, ואין לנו יכולת להבין את המשמעות הנסתרת שמאחוריהן במלוא היקפה; אבל אנחנו כן יכולים להיות בטוחים שכשם שה' הוא אין סופי - כך גם רצונו והערך של קיום רצונו, וזהו הדבר הערכי והנעלה ביותר שייתכן במציאות.
כשאנחנו מקיימים את רצונו של אדם אחר – כגון שאנחנו עושים לו טובה קטנה, וכל שכן טובה גדולה, וכל שכן אם אנחנו מצילים את חייו - אנחנו יודעים שעשינו מעשה בעל ערך. ואם מישהו עשה טובה לאנשים רבים, או הציל את חייהם של מיליוני אנשים – ודאי שהוא ידע וירגיש שהוא עשה מעשה בעל ערך; הוא ישמח בזה, ויהיה מלא בתחושת משמעות וסיפוק.
על גבי זה תגיע ההבנה, שקיום רצון ה' הוא בעל ערך רב יותר אפילו מהצלת חייהם של מיליוני אנשים; שכן, ודאי שרצונם של מיליונים לחיות הוא יקר עד מאוד, אבל אם כך, הרי שרצונו של ה' יקר עוד יותר. הרי ה' הוא המקור לכל החיים והקיום, וכל נשמות בני האדם הן רק ניצוצות ממנו. אם כן, קל וחומר שעשיית רצון ה' היא הדבר הערכי והיקר ביותר שיכול להיות – וכבני אדם, יציריו של ה' – זהו הדבר הנעלה ביותר שבידינו לעשות, מצד עצם זה שבאותו מעשה אנחנו מקיימים את רצון ה'; וזאת מלבד ערכו של המעשה מצד התוכן הספציפי שלו, ומצד ההשלכות שלו לגבינו.
כל דבר, רצון, מעשה, מחשבה, דיבור – שאינו מהווה חלק מקיום רצון ה' – צריך להיות חסר משמעות מבחינתנו; הוא לא מיועד לנו ולא שייך אלינו. תיתכן משיכה טבעית אליו מצד הגוף, רצונותיו ונטיותיו – אבל העצמיות האמיתית שלנו, הנשמה, שמתגלה באמצעות היצר הטוב, שואפת רק לקיים את רצון ה' – וכל דבר אחר הוא זר ומנוכר לה. מובן, שחלק מרצון ה' הוא שנחיה חיים בריאים ושמחים🏝️, שנהנה מהטוב של העולם ונממש את עצמנו – ולכן גם דברים שאינם מוגדרים כמצוות יכולים להיות רצון ה'; אבל חשוב להבין שהגישה החיובית לדברי הרשות היא רק מחמתם היותם כלולים ברצון ה' (כשבאמת הם כאלה, ולא נוגדים את ההלכה או את רוח התורה).
ההבנה הזו היא משנה חיים. היא ממלאת את האדם בענווה, בהבנה שאין לו משלו כלום, לא 'מגיע לו' כלום, ואין שום משקל לרצונות האישיים שלו, כשהם לא כלולים ברצון ה'. אדם מבין שכל מציאותו, כל הוויתו, היא גילוי של ה' – וממילא ההתנהלות הנכונה מצידו היא למלא את רצון ה'; לשם כך הוא נברא, וזהו הייעוד העליון ביותר שהוא יכול להגיע אליו. הוא לא יכול, וגם לא צריך, להגיע ליותר מזה; והוא צריך שלא להגיע למקומות שמנוגדים לזה ובכך להוות 'באג' בתוכנה של היקום☄️.
יכולת ההבנה וההשגה השכלית שלנו היא קטנה ומצומצמת מאוד ביחס למחשבותיו של הקב''ה, האין סופי – וממילא מובן שלא נוכל להבין באמת את גודל החשיבות והמשמעות העצומה שיש לכך שאנו מקיימים את רצונו. אבל אנחנו יודעים ומבינים שאם זה מה שבורא הכל, האין סופי, בעל הטוב המוחלט והחכמה הנצחית – רוצה, אז ודאי שזהו הדבר הנכון, הטוב והמועיל ביותר, שניתן להיות במציאות.
כאמור, כל זה אינו מייתר את הרצון והצורך להבין מהי המשמעות של רצון ה', ומהו הטוב שגנוז בו? ומהי המטרה של ה' באותו רצון שמחמתו הוא מצווה ציוויים שונים את ברואיו? למה ה' רוצה מאיתנו את כל הדברים האלו? מה האפקט שלהם?❓
מטרת החיים, התורה והמצוות
כאן אנחנו מגיעים לשלב השני – הבנת התוכן וההשלכות של קיום רצון ה'. כמו שכתבת בשאלה בצדק, מטרת המצוות היא העולם הבא. הקב''ה ברא אותנו כדי להיטיב לנו, הטבה רוחנית שהנשמה מקבלת וחווה בהיותה בעולם הבא. אנחנו, כלומר הנשמה שלנו, ירדה לעולם הגשמי לפרק זמן קצר יחסית – כדי לקיים בו את רצון ה', התורה והמצוות, תיקון המידות וכו' – ובכך להיות זכאים לקבל מכוח עצמנו, בזכות מאמצינו, את הטוב הרוחני שמעותד לנו, כשכר ולא בחינם. כך שכל מעשה טוב שאנחנו עושים, ובאופן כללי – כל החיים שלנו, אם אנחנו מנהלים אותם על פי רצון ה' – מרוממים את הנשמה שלנו ומקרבים אותה לה', ובכך אנחנו מכשירים את עצמנו להיות במקום גבוה יותר בעולם הבא, שהוא התכלית והמטרה של העולם הזה. "הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין". (אבות ד טז).
לשאלתך, כל זה לא אומר ש'העולם הזה הוא סתם'; להפך – העולם הזה הוא המקום שבו אנחנו יכולים לפעול, להתאמץ, להוכיח את נאמנותו לה'; בעולם הבא ה' נותן ואנחנו מקבלים, בעוד שבעולם הזה כביכול אנחנו 'נותנים' לה' והוא 'מקבל' מאיתנו את המסירות והנאמנות שאנחנו מבטאים כלפיו במעשי המצוות. אמנם העולם הבא הוא העיקר, אבל מצד שני דווקא בעולם הזה יש לנו יכולת והזדמנות שלא תהיינה לנו בעולם הבא.
מלבד זה, העולם הזה הוא 'לא סתם', כי גם בעולם הזה יש לקב''ה הרבה מטרות נסתרות, שאינן ידועות לנו ואולי גם לא רלוונטיות אלינו; הרי לקב''ה אכפת מאוד מהעולם הזה; הוא ברא אותו באופן כה מדוייק ומתוחכם, רחב ועשיר – עד היום המדע לא מתקרב לגלות את כל המציאות המרוכבת של היקום שלנו, בכל תחום שהוא – סודות הפיזיקה והכימיה, האסטרונומיה🔭🪐 וחקר גוף האדם🩻 ובעלי החיים; העושר והמגוון העצום בעולם החי והצומח🦚🦜 – וכי ייתכן שכל זה 'סתם'?! העולם הזה הוא לא רק 'תחנת מעבר' כדי לקיים מצוות ולהתחפף מפה, אלא מציאות בעלת חשיבות מצד עצמה, והקב''ה רוצה שהוא יהיה משוכלל ומתוקן, גם מבחינה גשמית, במדע, טכנולוגיה וכו', וגם מבחינה רוחנית – שיהיה טוב לכל הברואים, שכולם יכירו במציאותו ויחיו על פי האמונה, שיהיו בעלי מידות טובות וכו'. כאמור, איננו יכולים לדעת הכל, ואין לנו השגה במהות מטרותיו הנסתרות של ה' בעולם הזה; אבל מה שרלוונטי לנו לדעת זה שתפקידנו כאן הוא לעבוד את ה', ולנצל את העושר והפלא שבעולם הזה לשם הכרה בגדולת הבורא, וחכמתו וטובו האין סופיים.
שאלת: "למה לעשות טוב אם אין מטרה לטוב?" – אבל כעת נוכל להבין שיש מטרה לטוב; גם ההשפעה שלו על עצמנו, הנשמה שלנו, שתבוא לידי ביטוי בעולם הבא; וגם קיום רצון ה' בכך שעולמנו יהיה טוב ומתוקן, שלבריות בו יהיה טוב, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית; העולם הזה הוא אמנם 'פרוזדור' – אבל גם הפרוזדור הזה חשוב בעיני הקב''ה, וישנו ערך רב – שאיננו יכולים לשערו ולהעריכו – בכך שהוא יהיה טוב, מלא באמונה, חסד😇, אהבה🩵, שמחה😃, וכן הלאה – כל הדברים שאנחנו יכולים ליצור בו ולהשפיע מהם בתוכו.
בנוסף לכך, מלבד התועלת הרוחנית שנגרמת לנו כתוצאה ממעשינו הטובים, נגרמת מכך תועלת רוחנית גם לעולם כולו🌏 - העולם הגשמי שאנחנו חיים בו, והעולם הרוחני שעומד מאחוריו. כל ההוויה, על כל רבדיה, הכוללת עולמות רוחניים ועליונים – מהווה מכלול אחד, שכל חלקיו משפיעים זה על זה. כמו במשל הידוע על אדם שקודח חור בספינה🛳️, כביכול בתוך התא שלו, אבל בכך הוא מטביע את הספינה כולה – כך גם כל מעשה של אדם אחד בעולמנו, עשוי להשפיע על מעגלים רחבים מאוד. כל מצווה – מרוממת את העולם ועושה אותו מתוקן יותר, וכן להפך חלילה; וכשאנחנו מודעים לזה, המעשים הטובים שלנו מקבלים בעינינו הרבה יותר עומק ומשמעות. אדם שיודע שכל יום בחייו יכול להיות מלא במעשים שירוממו את העולם, שיביאו טובה וברכה לעוד ועוד מעגלים בבריאה – שמח בחייו, ובעבודת ה' שלו; הוא מקבל סיפוק מכל מעשה טוב קטן - והרי החיים מלאים בכאלה – לא פחות ממה שכל אחד מקבל סיפוק כשהוא מגיש עזרה משמעותית לאדם במצוקה וכדומה.
נקרא את דבריו המאירים של הרב קוק (אגרות ראי''ה, אגרת שא) בעניין זה: " כי זה פשוט הוא, שגם הירוד שבאנשים אם יציעו לפניו שיכול הוא בכל עת לעשות חסד על כל העולם כולו, הכולל בתוכו כ"כ הוויות עד אין תכלית, יתעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב. וכל העצלות והרפיון אינו בא כי אם מחוסר אמנה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה, המצוות, העבודה, וזכיכות המידות, אשר עבור זה האיר ד' את עינינו בדברי קדושי עליון בעלי קבלת האמת, אשר הרחיבו הַמַּשְׂכִּיּוֹת להודיע את גודל יקרת העבודה ואיך מעלים על ידה את כללות ההויה וכל פרטיה... אור הנשמה של כל יחיד הוא מקושר עם הנשמה הכללית של כל ההויה כולה, שממנה שואב כל היקום לכל פרטיו את אור השלמתו, ובידינו הוא להוסיף אור בנשמה שלנו על ידי התורה , החכמה, המצות, העבודה, והמידות הטובות, בכל עת ורגע... והצדיק מוסיף על ידינו אומץ בעבודתו, והרשע מתמתקת רשעתו באיזה מידה, והרהורי תשובה באים לו, ואפילו הבהמות והחיות מתבסמות לפי ערכן, ואפילו היצורים הנוטים להזיק ולהחריב מתעדנים ומזדככים, מזיו הקדושה הנוספת על ידי נשמה אחת השמה לב באמת על הכלל כולו, ואין צריך לומר גודל האור שמתווסף בצחצחות העליונות בנשמות, ובכל המדרגות של העולמות הרוחניים, שאין קץ ליופים והוד קדושתם וחמדתם".
לשמוח בדברים הפשוטים 🪂🧘♂️
עד כאן סקרנו את הדברים מהבחינה הרוחנית; עכשיו נתבונן ונראה שגם מנקודת מבט פשוטה יותר (שכמובן אינה סותרת את כל מה שראינו עד כה) – אפשר למצוא בעולם ובחיים הרבה משמעות ושמחה, בחיים הפשוטים עצמם, על כל פרטיהם. התורה חוזרת פעמים רבות על ההדרכה לשמוח; במה ועל מה לשמוח?
הבה נקרא את הפסוקים: "וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (דברים יב ז); "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים כו יא) – מה לפי התורה, בפסוקים האלה (ועוד כמותם), צריך לשמח אותנו?❓
הדברים הפשוטים. הטוב שנתן לנו ה', בית🏠, משפחה👨👩👧👦, ברכה ביבול🌾, פרנסה. גם כאן אפשר לשאול – מה הערך של כל זה? אז יש לנו יבול, ולכן יש פרנסה, ולכן אפשר לחיות, אבל בשביל מה לחיות?💁♂️
כאן אנחנו רואים מבט אחר, פשוט. לשמוח בדברים הטובים, להכיר בטוב שממלא את שגרת חיינו, בלי להתפלסף על התכלית. זה לא סותר את הצורך לחשוב ולהעמיק במשמעותו ותכליתו של כל דבר – ובכך עסקנו לאורך רוב התשובה – אבל לא נכון יהיה שהחשיבה המעמיקה, המבקשת למצוא בכל דבר את תכליתו הנצחית, תמעיט בעינינו מערכם הפשוט, הטוב והמשמח, של הדברים הטובים הממלאים את חיינו.
חשבי על אדם שחי את חייו בפשטות; הוא לא חושב על תכלית החיים ולא מעסיק את עצמו בשאלות כאלו – פשוט חי את חייו, שמח בביתו ובמשפחתו, בשגרה הברוכה ובדברים הטובים המתחדשים מדי יום. הרי יש, היו ויהיו, מליארדי אנשים כאלה, בכל העולם ובכל ההיסטוריה. האם ייתכן שייגרע חלקו של האדם החושב, המעמיק, עובד ה' – ואותה שמחה פשוטה תהא נעדרת מחייו, רק מפני שהוא חי בצורה גבוהה, עמוקה ורוחנית יותר?! הקומה הרוחנית של חיינו נועדה להיות נוספת על גבי קומת החיים הפשוטים, ולא לפגוע בה ובדברים הטובים שהיא מביאה לחיינו, כמו הנאה מדברים פשוטים ושמחה בהם.
אבל עדיין את יכולה לשאול, מדוע באמת לומר כך? מה הטעם לשמוח בדברים שעל פניהם נראים טובים ומשמחים, אם אחרי מחשבה אני לא מוצאת בהם מטרה ותכלית? 🤔❓
כאן המקום להסביר נקודה חשובה. אנחנו חיים בתוך עולם, שמהווה עבורנו מסגרת. יכולת ההבנה שלנו מתאפשרת בתוך המסגרת הזו, אבל אנחנו לא יכולים לשאול על המסגרת עצמה, מבחוץ. כמו שאנחנו לא יכולים להבין למה ה' ברא את העולם (מלבד באופן חלקי מאוד), כך אין לנו כלים למדוד את ערכם של הדברים שבעולמנו, ולהבין את תכליתם.
להמחשה - כשאנחנו קוראים עלילה בספר📖, ייתכן שאחת הדמויות שם תשאל למה קרה כך ולא כך, או מה המשמעות של אירוע מסויים שהתרחש במסגרת העלילה; אבל היא לא יכולה לשאול, למשל, למה בכלל הסופר כתב את הספר - כי השאלה הזו אינה בתוך מסגרת העלילה, אלא מחוץ לה; זוהי שאלה על המסגרת עצמה. כך גם אנחנו, כמו דמויות בדמיונו של הסופר – אנחנו יכולים לשאול שאלות שהן בתוך מסגרת החיים, אבל לא על כוונותיו של הסופר עצמו. אנחנו חיים בתוך עולמו של הקב''ה, שבנוי לפי חוקים וכללים של אמת ושקר, טוב ורע, ומכירים בדברים מסויימים כטובים ומשמחים, ובדברים אחרים כרעים ומצערים. זוהי המסגרת, כך עולמנו בנוי; אנחנו לא שואלים למה הוא ברא אותו, או למה הטוב הוא טוב והמשמח הוא משמח; זוהי המציאות, ואנחנו צריכים פשוט לחיות בתוכה, לחוות את הטוב כטוב ולשמוח בו, שמחה טבעית.
השמחה היא טבעית לאדם; ילד👶 הוא שמח באופן טבעי😃, גם בלי סיבה מיוחדת, ובוודאי בלי הבנה של התכלית – פשוט כי החיים הם טובים; כל דבר טוב קטן שקורה לנו אמור בצדק לשמח אותנו, כי כך הנפש שלנו בנויה, וזוהי תבניתו של העולם שאנחנו בתוכו. מי שלא שמח בדברים הטובים הקטנים והפשוטים, כי לכאורה אין בהם תכלית – יכול גם שלא לשמוח בדברים הגדולים ביותר: הוא מתחתן – אבל מה התכלית של זה? נולד לו ילד – אבל בשביל מה? אז יש עוד מישהו שחי בעולם, למה זה טוב? הוא הציל חיים של מישהו – ומה הערך בעוד מישהו שחי, אם אני לא מכיר בערכם של החיים? הרי כל אחד מבין, שזוהי גישה שגויה לחיים. ה' ממלא את חיינו בדברים טובים, כדי שנשמח בהם. כי הם טובים. חשוב לחפש תכלית ועומק לכל דבר – אבל לא לוותר על הרובד הבסיסי של ההכרה.
אנחנו תמיד שמחים לקבל משוב על תשובות, אבל הפעם באופן מיוחד נשמח לשמוע ממך אם התשובה היתה מכוונת למה שהתכוונת לשאול, והאם היא מתיישבת על ליבך ומיישבת את דעתך. הנושא הוא עמוק, מורכב וחמקמק, ואם ישנן נקודות שאינן די בהירות לך, נשמח מאוד אם תשאלי עוד😊.
עלי והצליחי🌱, שלמה