לא מוצאת טיעון שישכנע אותי שהיהדות אמיתית ונכונה. כרגע המצוות שאני מקיימת זה לא בגלל אמונה אלא כי ככה גדלתי וכי זה השפיע עליי פסיכולוגית.אבל אני לא באמת יודעת אם זה אמיתי כל הסיפור הזה. אני מאוד אוהבת את היהדות אבל לא יכולה להחליט על סמך הרגשות שזה נכון, ומנסה להסתכל על כל הדתות ואורחי החיים בעולם כדברים הגיוניים ולא להסתמך על הדעות הקדומות שיש לי על מציאויות שהן לא מה שגדלתי עליהן.אני מחפשת דרך אמיתית לדעת מה האמת. (הטיעון של מעמד הר סיני לא משכנע אותי לגמרי).אם יש לכם איך לעזור לי אני אשמח:)
מה נשמע?? אלופיםםם!! אוקיי אז ככה- היה לנו דיון כמה חברות, האם התורה היא קודש שמרומם את החול- למשל זה ששלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים ומברכים,או שהתורה היא דרך חיים ועצם זה שאני הולכת לאולפנא ומתנהגת בדרך ארץ, ונכנסת לשיעורי תורה אני חיה חיי תורה ועצם זה שהחייל משרת בצבא הוא חי חיי תורה.השאלה הזאת ממש תפסה אותי ואני חושבת עליה בימים האחרונים, מה לדעתכם התשובה? מה זה תורת חיים?מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי טוב,תודה רבה!בת 17
היי דבר ראשון תודה ענקית, אתם לא מבינים כמה הפרוייקט שלכם עוזר ומציל. אז רציתי לדעת מה זה בעצם אומר להאמין בה', במה זה מתבטא כשבן אדם אומר שהוא מאמין בה'? קראתי איזה תשובה לשאלה ששלחתם ואמרתם שההרגשה המרוממת בתפילה או אחרי קיום מצוות לא מראה על אמונה אז רציתי לדעת מה כן?
ש.איזה צדיקים! תודה תודה ושוב תודה! בתקופה האחרונה עולות לי המון שאלות באמונה. שאלות ממש ממש מהבסיס... זה הגיוני? שאלות הכי בסיסיות שיש, שאמורות להיות הנחת יסוד... ברגש, אני מרגישה שזו הדרך והאמונה הנכונה. אבל מה לעשות כדי להאמין בשכל?
אחרי תהליך של בירור עם עצמי אני יכולה להגיד שאני מאמינה באמת, שאני לא יודעת שיש הקב"ה אבל אני מרגישה אותו בלב שלי, וההרגשה העיקרית היא הידיעה שכל פעם כשאני לומדת ספר מסויים, עובדת על התפילה שלי ומתפללת בכוונה אז זה גורם שאני עובדת יותר על המידות שלי ונהיית בן אדם יותר טוב, כי באמת התורה היא דרך חיים שמכוונת אותנו להיות אנשים יותר טובים פה בעולם ולקדש שם שמיים. ואני בטוחה שמאז שאני יותר עובדת על להרגיש את הקב"ה ביומיום שלי אז החיים שלי יותר טובים ושמחים כי אני מרגישה שיש איתי שותף לכל מה שקורה ועובר עלי.עממהההההה, יכול להיות שגם בשאר הדתות זה ככה, אולי גם בנצרות אז "המצוות" ו"המנהגים" שלהם הם דברים שמכוונים אותם להיות יותר טובים, וגם הם מרגישים שיש איזשהו מישהו שאיתם. אז איך אני יודעת שהיהדות זה באמת הדבר הנכון?ואם כן, אז למה אנחנו כזה מיעוט שמאמין בקב"ה?(בלי הקטע הזה שהם לא מכירים והכל..)
למה אני צריכה לאהוב את הקב״ה? אני צריכה להודות לו אבל בשביל מה לאהוב?
ש.אני יודעת שיש כל מיני דברים שעושים כדי להביא את המשיח.. כמו נוער המקדש וכו׳ וגם ישנם כל מיני דברים שמזכירים לנו את הגאולה והמשיח בתפילות ובברכת המזון... אבל ישנו פסוק ״אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת״ - אז למה אנחנו בעצם כל כך עסוקים במשיח אם אנו רוצים שהוא יבוא... מקווה שהבנתם את השאלה.. תודה רבה רבה לכם! אתם עושים עבודת קודש!!
ש. שלום:) מה קורה אם אני חלק מחשבון שמיים של מישהו אחר? כי נכון, אני יודעת שהכל מאוד מדויק לכל אחד. וגם אני יודעת שיש דברים שיש לנו בחירה בהם ויש דברים שלא. אבל בטוח הדברים האלו מתנגשים.. נגיד פספסתי את האוטובוס וזה חשבון שמיים וזה כמו עונש בשבילי.. אבל זה גם משפיע על אנשים אחרים.. אז אם מישהו שאיחרתי לו לפגישה התעצבן מזה אז זה לא חשבון שמיים שלו זה חשבון שמיים שלי אז למה שהוא יענש? או שהחשבון שמיים הוא שלו בכלל ואז אני רק הייתי חלק בעונש שלו, אז למה אני אמורה לסבול בגללו? ויותר מזה.. איך זה הגיוני שהקב"ה גם מזיז את הכל שיבוא לכדי שלמות אבל גם לנו יש בחירה במה לעשות? כי אם הוא מזיז את מה שאני עושה אז הוא גם משפיע על ההחלטות שלי גם אם לא מגיע לי עונש.. ובכללי הבחירות שלי הם לא רק שלי, הם של כל כך הרבה אנשים אחרים כי אני משפיעה במודע וגם בתת מודע על אנשים.. אני יודעת שזה דברים שלא כ"כ אפשר להבין כי זה לא ממש נתפש לנו בשכל דרכי ה' אבל אם בכל זאת נתנו שמות לאיך החיים הולכים אז אמור להיות גם הגיון בפנים. מקווה שאני מובנת:)
איפה אלוקים היה בשואה? ברור לי שהוא לא חייב לנו כלום ובכל זאת.. עוד פעם יום השואה, יום מחריד טבלתי נתפס ומה שאני לא מבינה כל פעם מחדש זה איפה הקב"ה היה בשואה? איך הוא נתן ל6 מיליון יהודים לההרג ככה? למה הוא ברא רוע כזה גדול? הוא צריך להגן עלינו להיות איתנו כל הזמן לא?
1. איך זה הגיוני שיש כל כך הרבה רבנים שיש להם דעות שונות? הרי התורה היא אותה תורה ואני יודעת שיש 70 פנים לתורה ... אבל זה לא מוזר שכל אחד - צדיקים הולכים לפי דרך אחרת בתורה? אז איך יודעים מה הנכון? ( יש משפט כזה שאם למישהו יש יותר סיבות למשהו סימן שהוא משקר...וככה זה נשמע)2. עוד שאלה שיש לי- אני עכשיו מחפשת שירות לאומי לשנה הבאה ולא התקבלתי למקומות שרציתי... ומסביבי כולם אומרים - ה' מכוון אותך לאיפה שיהיה לך הכי טוב... או סימן שלא יהיה לך שם טוב....וכל מיני כאלהמי אמר שהמקום הסופי יהיה יותר טוב בשבילי מהמקומות שהתקבלתי אליהם?ובקיצור אני לא מבינה את ההשגחה הפרטית...איך אני יכולה להיות בטוחה שה' נמצא בכל דבר קטן בחיים שלי ומכוון אותי לאן שהוא? זה פשוט ניראלי שכל האנשים מכניסים לעצמם לראש שככה זה... אבל מי אמר שה' מחליט לנו החלטות ועושה לנו דברים כל רגע ורגע?סליחה שזה ארוך....
אני חוזרת בתשובה ברוך השם ואני בעיר חילונית גם הצניעות- אני מרגישה לא קשורה לבנות מבחינת לבוש, וגם יש לי חבר טוב שהיה באמת כשהייתי צריכה וכאילו זה אסור... בכל פעם שיש מסיבות אני יושבת בצד כי אסור מעורב, אני רואה את כל הבנות שיש להם חברים טובים ואני מרגישה שאני באמת רוצה לעשות את זה מאהבה, אני פשוט מרגישה שאין לי תקווה כבר. יש לי עוד כמה שנים לסיים ואני לא רוצה לגמור בסבל, אני מרגישה שכל יום זה השרדות
שלום, לפני שנתיים חזרתי בתשובה ובזמן האחרון האמונה שלי פחתה לגמרי, אני יודע שלחוזר בתשובה יש ירידה אחרי תקופה מסויימת אבל עדיין יש לי ירידה יותר מידי חזקה, אני יודע שיש שכר ועונש ושיש עולם הבא, אני יודע שאת הכל יצר אלוקים, אבל אני לא מצליח לחזור לאמונה שהייתה לי שרק חזרתי בתשובה, אני מרגיש שכל יום אני חוזר עוד קצת ועוד קצת בשאלה-ואני לא רוצה שהדבר הזה יקרה, אני מאמין שחלק גדול מזה שזה קורה זה שיש לי עומס בחיי היום יום בגלל התפילות ואין לי אפילו זמן לעצמי או לאישתי או לדברי תורה. יש לי 3 ילדים קטנים ב"ה והיום שלי לחוץ ועמוס ממש ואין לי זמן לשום דבר חוץ מ3 תפילות ביום. סדר היום שלי הוא כזה:תפילה בבוקר(נץ)- עבודה- מנחה- עבודה- ערבית- חזרה הביתה ועזרה בטיפול הילדים- מקלחת אוכל- כבר השעה פה 22-23 - כבר מאוחר ואני כמה דקות מדבר עם אישתי והולכים לישון. אשמח לעצות כיצד לפעול בחוסר הזמן שיש לי לא לחזור בשאלה ולחזור לאמונה מלאה,