תשובה זו מציגה גישה מסויימת בלבד. גישה אחרת ניתן לראות בתשובות 3417 https://katzr.net/3cf27d ו 3565 https://katzr.net/641dcc |
1. איך זה הגיוני שיש כל כך הרבה רבנים שיש להם דעות שונות? הרי התורה היא אותה תורה ואני יודעת שיש 70 פנים לתורה ... אבל זה לא מוזר שכל אחד - צדיקים הולכים לפי דרך אחרת בתורה? אז איך יודעים מה הנכון? ( יש משפט כזה שאם למישהו יש יותר סיבות למשהו סימן שהוא משקר...וככה זה נשמע)2. עוד שאלה שיש לי- אני עכשיו מחפשת שירות לאומי לשנה הבאה ולא התקבלתי למקומות שרציתי... ומסביבי כולם אומרים - ה' מכוון אותך לאיפה שיהיה לך הכי טוב... או סימן שלא יהיה לך שם טוב....וכל מיני כאלהמי אמר שהמקום הסופי יהיה יותר טוב בשבילי מהמקומות שהתקבלתי אליהם?ובקיצור אני לא מבינה את ההשגחה הפרטית...איך אני יכולה להיות בטוחה שה' נמצא בכל דבר קטן בחיים שלי ומכוון אותי לאן שהוא? זה פשוט ניראלי שכל האנשים מכניסים לעצמם לראש שככה זה... אבל מי אמר שה' מחליט לנו החלטות ועושה לנו דברים כל רגע ורגע?סליחה שזה ארוך....
שלום וברכה לשואלת היקרה, שאלת שתי שאלות נפלאות. אתייחס אליהן אחת אחת בעזרת ה'.
❓ ריבוי דעות וריבוי הסברים ❓הסיבות המרכזיות לריבוי דעות בין חכמים משתנות ביחס לתחום שעוסקים בו. בתחום ההלכה - הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מסביר שהבדלי הדעות בהלכה נובעים מסיבה אחת - הלכות שמשה רבנו לא לימד בגלל שעוד לא התחדשו בזמנו. בהלכות האלו נצרכו חכמים להכריע על פי כללי לימוד התורה כיצד לנהוג, והכללים האלו נתונים לחכמים להוציא על פי דעתם. כיוון שיש חכמים שונים עם דעות שונות נוצרו מחלוקות ונפסקו בסנהדרין כך שסברת הרוב נקבעה כהלכה. לאחר שבטלה סנהדרין ולא ניתן היה להכריע לכל עם ישראל כשעלו שאלות, כל חכם במקומו הכריע כדעתו וכך נוצרו מנהגים שונים ופסיקות שונות. בנוסף במקומות שונים התמודדו עם מציאות שונה שהובילה לגזרות והנהגות שהתאימו למקום. בתחום האמוני - אנחנו לא יודעים לעומק על מה שמעבר לנו. נביאים מסויימים זכו לנבואות שגילו מעט, אבל גם הם לא במדרגה של ראיה ברורה כמו משה רבינו. וכל אחד מבין אחרת את האמירות הנבואיות שנשארו לנו. מבחינה מעשית, קשה להכריע ולהחליט באמונה, למרות שיש דברים שהתקבלו גם בתחום הזה והוכרעו. ריבוי הסברים לאמונה נובע מכך שבאמת יש בה משהו מורכב ויסודי. ככל שדבר הוא יותר יסודי, ככה הוא יותר קשה להגדרה והוכחה, כי אין לו דהרים קודמים להיות מוגדר על ידם. בזה באמת יש 70 פנים לתורה - 70 דרכים להסתכל ולהבין, 70 זוויות הסתכלות שמשלימות אחת את השנייה.
אז איך לדעת מה נכון? קיבלנו במסכת אבות כלל "עשה לך רב והסתלק מן הספק"(פרק א' משנה טז'). מרגע שאדם עושה לו רב הוא יכול לשאול אותו ולקבל תשובות מסודרות . האם זה הדבר היחיד הנכון? כנראה שלא נדע עד שיבוא אליהו הנביא. בנוסף, אפשר ללמוד את השתלשלות ההלכה ולהבין את הצדדים השונים שהובילו למחלוקת ולבסוף לבחור צד, אך גם בזה על מנת לעשות זאת בצורה נכונה יש לעשות זאת בהתחלה בהדרכת רב.
👁️ השגחה 👁️קודם כל, מבאס לשמוע שלא התקבלת. אני מקווה שבעזרת ה' תתקבלי למקום שיהיה לך בו טוב והכל יבוא על מקומו בשלום. בנושא הזה יש הרבה דעות, הרבה מאוד חכמים מלמדים שהקב"ה משגיח על כל פרט ופרט. אם את רוצה לחזק את התחושה הזו - הספר "בגן האמונה" מדריך לזה. אציע כאן דעה נוספת בנושא שמופיעה אצל כמה מהראשונים, להפריד בין "השגחה" ל"התערבות". לדעתם אכן, הקב"ה הוא זה שנותן לנו ברמה בסיסית את סל היכולות הפוטנציאליות שלנו, אך מכאן והלאה הוא "אינו רשאי" להתערב חוץ ממקרי קיצון, אחרת תהיה פגיעה משמעותית בעיקרון הבחירה החופשית, ש"דבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה" כלשון הרמב"ם (משנה תורה, הלכות תשובה פרק ה הלכה ג). כאשר אין בחירה חופשית אי אפשר לתת לאדם שכר או להעניש אותו על מעשיו, מה שהופך את התורה והמצוות למיותרים חס ושלום. אז מה הקב"ה עושה? הקב"ה לא מתערב, הקב"ה משגיח כלומר מסתכל על מה שאנחנו עושים, מתעניין, רואה בזה ערך, ולבסוף נותן לנו שכר ועונש בהתאם למעשינו. את כל זה רמז רבי יהודה הנשיא לפי הסברם במשנה באבות (ב, א): "והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין." הקב"ה צופה במעשים שלנו. יותר מזה, ככל שאדם צדיק יותר, הקב"ה מתעניין יותר במעשיו ורואה בהם ערך יותר גדול ולכן הקב"ה מדקדק איתם על כל פרט ופרט ממעשיהם (יבמות קכא:) לטוב ולמוטב. זה כמו מערכת יחסים, ככל שאוהבים יותר, מתעניינים יותר ויותר גם בפרטים הקטנים.
לכן, כדי לא לסתור אף אחד מעיקרי האמונה, מסבירים אותם ראשונים, שצריך לומר בפשטות שהקב"ה לא מתערב, הוא נמצא ומשגיח ומתעניין, אך לא מתערב. בסופו של דבר מי שאחראי למעשיו של האדם הוא האדם עצמו ולומר שהקב"ה מחליט לנו החלטות זה הרבה יותר מבעייתי ובזה את צודקת מאוד. האם הקב"ה הוא זה שמכוון אותך למקום מסוים? לשיטתם לא, אחרת לא הייתה לך בחירה חופשית. האם הקב"ה החליט שלא תתקבלי? לשיטתם לא, אחרת למי שהחליט לא לקבל אותך לא הייתה בחירה חופשית. המקרים בהם הקב"ה לוקח לאדם את הבחירה החופשית הם מקרי קיצון חריגים מאוד, כמו לפרעה למשל שהקב"ה הכביד את ליבו. אבל זה עונש שמגיע רק במקרי קיצון חריגים ביותר.
אז למה אמרתי שאני מקווה שתתקבלי בעזרת ה' אם מיד אחר כך אמרתי שההחלטה היא לגמרי של האדם? שאלה טובה. קודם כל, מחמת ההרגל. דבר שני, אחת מהמשימות של האדם בעולם היא עבודת ה', וכאשר הוא מתקדם בעבודת ה' הוא רוכש תכונות טובות ויכולות חשובות שעוזרות לו להתקבל, ואכן הגמרא בעירובין (נד:) אומרת שהתורה מעלה חן על לומדיה, כנראה זה הפירוש (דברים דומים ניתן למצוא במשנה באבות ו, ו). אז אמנם ה' לא מתערב אך עבודת ה' מעניקה לאדם נופך מיוחד וחן שאכן יכול לעזור לו גם בחיי המעשה.
ברכה והצלחה,אביאל