אני יודעת שיש כל מיני דברים שעושים כדי להביא את המשיח.. כמו נוער המקדש וכו׳ וגם ישנם כל מיני דברים שמזכירים לנו את הגאולה והמשיח בתפילות ובברכת המזון... אבל ישנו פסוק ״אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת״ - אז למה אנחנו בעצם כל כך עסוקים במשיח אם אנו רוצים שהוא יבוא... מקווה שהבנתם את השאלה.. תודה רבה רבה לכם! אתם עושים עבודת קודש!!
רבותינו מפרשים ש''בהיסח הדעת'' אין הכוונה כשלא מחכים לו, אלא כמו העקרב והמציאה שמזכירה הגמרא – אדם הולך בדרך ופתאום נושך אותו עקרב, או שהוא מוצא מציאה, בלי שהוא חשב שזה יקרה. גם בעניין המשיח, כוונת חז''ל היא שהוא לא יבוא באופן שבו אנו חושבים ולא בזמן שייראה לנו מתאים, אלא בהפתעה – גם מבחינת הזמן וגם מבחינת האופן. 'היסח הדעת' לא מתייחס כאן לרצון אלא להיגיון הריאלי - המשיח יכול לבוא גם בזמן שלפי מה שנחשוב עוד לא יהיה מתאים לכך. זו גם הכוונה "עד שייתייאשו מן הגאולה'' – כלומר לא באמת יחשבו שהיא יכולה לבוא באותו זמן. כך למשל כתב ה'שפת אמת' (וישב תרמ''ג): "'משיח בא בהיסח הדעת', פירוש: שגאולה אחרונה היא בישועת ה' יתברך, בלי השגת שכל אנושי".
מהר''ל מפראג (נצח ישראל, פרק מ) מסביר אימרה זו בכך שהמשיח הוא דבר כל כך גבוה ועליון, שאינו שייך למציאות הרגילה שבה העולם מתנהל, ולכן ההגעה שלו לא תהיה לפי הסדרים הרגילים שאנחנו מכירים, אלא דווקא בעיתוי לא צפוי ובאופן לא צפוי. "המשיח הוא... מצד המעלה היותר גדולה והעליונה, ואין זה מסדר העולם והנהגתו... ודבר זה הוא דרך פתאומית, דהיינו ענין פתאומי, שכל ענין פתאומי אינו מסדר העולם... כי דבר שהוא בהסח הדעת ופתאומי הוא נבדל מן סדר העולם... ומזה תבין המעלה העליונה שיהיה נבדל מכל סדר העולם, וזה מעלתו העליונה של משיח".
למשל, מי היה חושב לפני כמה מאות שנים שהגאולה תבוא דווקא על ידי אנשים שרחוקים מתורה ומצוות, והם אלו שיעוררו את קיבוץ הגלויות ויקימו כאן את המדינה. אז לזה כבר התרגלנו, ועוד מצפות לנו הפתעות בהמשך...🌱
על פי כל זה, מובן שדברי חז''ל הללו לא באו להחליש את הציפייה למשיח, אלא דווקא לחזק אותה; מכיוון שהמשיח יכול לבוא גם לא באופן שאנחנו חושבים ומדמיינים, זה אומר שהוא יכול לבוא ממש כל יום, גם בזמנים שלפי דעתנו הגאולה לא ממש נראית באופק.
בציפייה לגאולה השלימה!💫
שאי ברכה🌱, שלמה