היי, קודם כל תודה רבה על הכל זה ממש עוזר ומחמד לחיים!
אולי זה קצת מבייש להגיד את זה, אבל כשאני מגיעה לאולפנה ומגיע זמן של תפילה, אני פשוט מתבאסת ואומרת שאין לי כח, ומעדיפה לגמור עם זה כבר. ואני יודעת שעם כל מה שהקב"ה עושה הכי צריך להודות לו ובכל זאת אני מעדיפה לדבר עם חברות מאשר להתפלל.
אשמח אם תעזרו לי.
שלום לך!
אתחיל בזה שזה מצויין שהמצב הזה מבאס אותך, זה אומר שזה עדיין מפריע לך, ואת לא אדישה למצב. עכשיו רק צריך לחשוב איך אפשר לתקן אותו 🙃
ציינת שזה קורה לך כשאת מגיעה לאולפנה, זה אומר שכשאת מגיעה לבית כנסת (אם את מגיעה בגלל הקורונה...) זה לא ככה?
אם זה רק באולפנה אבל בבית אין לך בעיה – נסי לחשוב מה באולפנה חוסם אותך ומפריע לך. מה התנאים שיש בבית שעוזרים לזה שיותר קל לך להתפלל.
אחרי שקצת חשבת, נסי לראות איך אפשר לייצר תנאים דומים באולפנה.
👈 אם לצורך העניין הבעיה היא שבאולפנה יש מפריעים, או דברים שמושכים אותך יותר כמו לדבר עם חברות שלך – הכי טוב לדעתי יהיה לדבר על זה כולכן יחד. ברגע שזה יהיה אווירה בקבוצתית שכולכן רוצות להתפלל, יהיה לכולן קל יותר להתפלל ולא להתחיל לדבר אחת עם השניה.
👈 אם את מרגישה שבכללי קשה לך עם התפילה – הנה 2 תשובות שיכולות לעזור. יש בהן גם רשימה של תשובות נוספות בנושא.
🐢 https://is.gd/h7LaYu
🐢 https://katzr.net/f0d1ec
🛠️ עצה אחרונה היא להתפלל על זה. נשמע מוזר קצת, אבל גם על עצם התפילה אפשר להתפלל. הרי יש על זה ברכה מיוחדת בשמונה עשרה – שומע תפילה. היא נמצאת בסוף הברכות של הבקשה, ואולי הסיבה לכך היא שגם אם לא הצלחנו להתכוון בכל הברכות – אנחנו מבקשים מהקב"ה שישמע את מה שבעומק אנחנו רוצים לבקש. וזה גם ברכה על עצם התפילה, וזה מקום לבקש מהקב"ה שיפתח לנו את הלב להתפלל, ושנצליח להתגבר על כל מיני אתגרים שיש לנו שמפריעים לנו להתפלל.
בהצלחה רבה! ☺️
יוחאי