1 דקות קריאה
25 Jun

ש

שלום! אני בת 15 ורציתי לשאול לגבי מישהי בת דודה שלי.

היא בת 23 וגדלה בבית חילוני. שני ההורים באו מבתים דתיים...

היא די מעוניינת בדת, ושואלת אותי הרבה שאלות, שלמען האמת לא הייתי חושבת עליהן לבד...

איך אני יכולה לעזור לה להתקרב לדת אבל בלי שהיא תרגיש "כפייה דתית"? ז"א לא לשלוח לה פלאייר של ראש יהודי או משהו כזה...


ת

היי לך

איזו שאלה יפה!

בכללי בחיים שלנו אנחנו הרבה פעמים מתלבטים מהו המינון המדוייק של עזרה וחסד לאחר- כמה לעזור ואיך באופן המייטבי בלי חלילה לפגוע.

כשאנחנו מתייצבים מול עזרה לאחר שקשורה לדת משום מה העומס הוא כפול- גם נדרש מאיתנו באופן טבעי לתת מינון נכון של עזרה וגם נוצר בנו חשש מ"כפייה דתית". 

אז בואי נשים את הדברים על השולחן- "כפייה דתית" זה להכריח מישהו לבצע אקט דתי *כנגד רצונו* ואת זה כמובן אנו לא עושים. הבעיה היא שהתרבות 

סביבנו יצרה לנו תבנית בראש כאלו כל עזרה *לגיטימית וטבעית* היא כפייה, וכמובן שזה לא נכון וסתם מוסיף לנו לחץ מיותר.

מעניין את בת דודה שלך הדת ובאופן טבעי היא שואלת אותך כחברה שמכירה את העולם הזה ואת עונה כחברה, ואפילו את עושה מאמצים כדי לענות לה יותר מדוייק אז דבר ראשון- נשימה עמוקה ומרגיעה, כל עוד את לא מכריחה אותה לעשות דברים כנגד רצונה זה לא כפייה:)


אז מה כן עושים

אני עובדת ב"ראש יהודי"😉

אספר לך קצת מהחוויה שלי ומקווה שזה יאיר את עינייך בשאלות שלך.


יש לנו נטייה במקרים כאלה לרצות לייצג את הדת באופן הכי יפה ומרשים ולדעת את כל התשובות, זה שאיפה יפה אבל לא מציאותית כי: א. אנחנו כל החיים לומדים ואפעם לא נדע את כל התשובות (אחרי שלומדים הרבה יש איזה "מטען רוחני"  משמעותי לעצמנו ולסיטואציות כאלה אבל תמיד יהיה עוד מה ללמוד ולהתעמק) 

ב. הקשר שלנו עם ה' הוא קשר "חי" שעולה ויורד, יש קשיים והתגברויות, לצייר את הדת כ"לאבי דאבי" זה פשוט לא נכון.


מהחוויה שלי כנות זה המפתח.


מה שלא יודעים- לומדים ביחד ומה שלא מבינים שואלים אחרים, זה הזדמנות מדהימה להיפגש עם דברים ש"דתיים מבית" עושים על אוטומט ופתאום ראייה תמימה של אדם אחר יכולה לנקות לנו את ההרגלים וההסתכלות.


בנוסף, כשמדברים על עבודת ה' שלנו לא צריך ל"ייפות" את המציאות, דווקא דיבור על קשיים הרבה פעמים מביא לפתיחות גם בצד השני על הקשיים והשאלות שלהם.


ועוד דבר, נסי לחשוב מה יכול לעשות לה טוב ותנסי לחבר אותה למקומות המתאימים (אין מה לדאוג, זה לא נתפס ככפייה אלא כעזרה לגיטימית ומשמחת שמראה שאת רוצה לעשות לה טוב)- לדוגמה אם היא סטודנטית יש מלגות של כמה עמותות (ראש יהודי, המקום, נפש בנפש וכו) של שיעורים בערבים בכל מיני נושאים אקטואליים מזווית יהודית, להזמין אותה לשבת, לחבר אותה לראש יהודי ששם זה לא רק שיעורים אלא גם קהילה של חבר'ה צעירים בתל אביב שמתעניינים ביהדות (ואולי זה בדיוק מה שיעשה לה טוב), יש קבוצת ווצאפ שמעלים שם סרטונים של תשובות על שאלות בוערות ביהדות- https://jo.my/9eaa70


מוזמנת ממש ממש לכל שאלה!

תודיה- 0552237810

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.