אני חוזרת בתשובה ברוך השם ואני בעיר חילונית גם הצניעות- אני מרגישה לא קשורה לבנות מבחינת לבוש, וגם יש לי חבר טוב שהיה באמת כשהייתי צריכה וכאילו זה אסור... בכל פעם שיש מסיבות אני יושבת בצד כי אסור מעורב, אני רואה את כל הבנות שיש להם חברים טובים ואני מרגישה שאני באמת רוצה לעשות את זה מאהבה, אני פשוט מרגישה שאין לי תקווה כבר. יש לי עוד כמה שנים לסיים ואני לא רוצה לגמור בסבל, אני מרגישה שכל יום זה השרדות
אני נורא מפחדת שאף אחד לא ירצה אותי! העניין הוא כזה- אני מלאה (שמנה), ואני ממש מפחדת שאף אחד לא ירצה להתחתן עם מישהי שהיא יותר גדולה פיזית. זה מתסכל כי כשאני מסתכלת על עצמי אני רואה שכן יש לי יופי, הפרצוף שלי דיי יפה, העיניים והשיער בסדר, אבל מרגיש לי שישר כשרואים אותי מסתכלים לי על הגוף. לא על האישיות, והפנים בכלל לא משנות כי ישר רואים גוש של בנאדם אתם חושבים שיש בנים שיכולים לאהוב מישהי מלאה? וטיפים לאהבת הגוף..
שלום וברכה. אני נערה מלאה, קצת יותר מזה... אני עובדת על זה וירדתי המון בתקופה האחרונה. (23 קילו.) למרות כל המאמצים אני מרגישה שנאה עזה כלפי עצמי, אני לא אוהבת ולא מקבלת את המראה שלי. קשה לי להסתכל על עצמי במראה ואני מרגישה הכי מכוערת בעולם. קשה לי ככה, ניסיתי לדבר על זה עם אמא שלי אבל קיבלתי רק תשובה של "את מהממת, מספיק לדבר ככה." אשמח ליעוץ מה אני יכולה לעשות בשביל לשנות זאת, לקבל את עצמי ולהעלות את הביטחון העצמי. תודה ענקית מראש!
גם לבנות יש גבולות בצניעות? מה הם? לפעמים זה מרגיש כאילו לבנים יש קו אדום מאוד ברור אבל בנות יכולות לראות ולשמוע הכל..
מזה גיהנום? מה יש שם ולמה הוא כזה מפחיד? (בת 15)
אני חושבת שבחיים לא יהיה לי שקט פנימי.. אני באמת בן אדם מאמין ומדקדק אבל אין יום שלא עולות לי שאלות בסיסיות כמו מה הסיכוי שדווקא אנחנו צודקים, דווקא הדת הקטנה שלנו או דברים כאלה וזה משגע אותי.. אני באמת מקנאה באנשים האלה שיש להם אמונה תמימה, כזאת בלי יותר מידי סיבוכים. אני מפחדת שאני כל החיים אשאר בלי השקט הפנימי הזה וכלום לא עוזר לי, אני חוקרת שואלת מבררת ואז שוב פעם זה קורה לי אני לא יודעת מה לעשות!! אני מבינה שתהליך הבירור הוא חלק מבניית האמונה- אבל עד מתי?!
האם זה משנה מה המניעים שלנו לדברים מסוימים? אני אסביר, אם אני מתפללת עם עיניים עצומות, גם לא רק כשאני בשיא הכוונה שלי, בשביל להראות כאילו אני יותר מחוברת. יש בזה פסול? עוד דוגמה קצת שונה (אני לא יודעת אם זה הכוונה ב'קנאת סופרים' אבל...) אם אני עושה דיאטה רק בשביל להיות רזה יותר מחברה שלי, יש בזה פסול? הרי הדברים שאני עושה הם לא רעים, אבל אם הכוונה רעה, היא מקלקלת? תודה
אני מפחדת מהעולם הזה.. תאונות דרכים, פיגועים,יו"ש,דאעש,טילים וכו'. אשמח לטיפים/עצות להירגע.
הי(; השאלה שלי היא שכאילו אני למשל לומדת באולפנה והכל וכן ממש מאמינה ומתחברת, אבל לפעמים יש כזה כל מיני דברים שכאילו גורמים לי לכמה זמן לרצות דברים אחרים ושאני יודעת שאני לא באמת רוצה אבל כאילו סוג של מסיחים כאלה אם תוכלו לעזור ממש תודה(:
אני חושבת שכבר שאלו שאלות בסגנון אבל לא נגעו בנקודה שחשובה לי.. אז בקצרה-משמעות החיים. מה המשמעות של החיים? מה התכלית שלהם? למה אני כאן..? מה השליחות שלי?
*ש:* שלום וברכה. אני נערה מלאה, קצת יותר מזה... אני עובדת על זה וירדתי המון בתקופה האחרונה. (23 קילו.) למרות כל המאמצים אני מרגישה שנאה עזה כלפי עצמי, אני לא אוהבת ולא מקבלת את המראה שלי. קשה לי להסתכל על עצמי במראה ואני מרגישה הכי מכוערת בעולם. קשה לי ככה, ניסיתי לדבר על זה עם אמא שלי אבל קיבלתי רק תשובה של "את מהממת, מספיק לדבר ככה." אשמח ליעוץ מה אני יכולה לעשות בשביל לשנות זאת, לקבל את עצמי ולהעלות את הביטחון העצמי. תודה ענקית מראש! בת 16.
מה ההבדל בין הדתה להחלנה? אני אישית חושבת שכל העניין של כפייה דתית זה סתם אמירות מוגזמות ובכל זאת אנחנו מדינה יהודית, אבל אם נסתכל בצורה אובייקטיבית, זה שבטלוויזיה יהיה מישהו עם כיפה שיגיד ברוך ה' לא שונה מזה שיעשו פרסומת של משפחה של שני אבות. ת'כלס בשני המקרים "כופים" על מישהו להאמין באורח חיים שלך